מדיניות החוץ של כל מדינה שהיא, או דורבבה להיות מושפעים מההיסטוריה, התרבות וההיבטים הפסיכולוגיים לאומי נמשך לשורשים פופולריים; ללא סיפור אין פוליטיקה, ורוסיה, אם קדושה, סובייטית או פדרלית, אינה יוצאת דופן; ואילו במוסקבה סוף מלחמת העולם השנייה לא נחגג אלא ה - מלחמה פטריוטית כבסיס פוליטי, באירופה יש נטייה לחרוג מתפיסת מדינת הלאום, ולשכוח עד כמה הרלוונטית המודעות לייחודיות ולגיוון במזרח.
פוטין, בתקופת כהונתו האחרונה לנשיאות, כיוון לשיקום הלאומי ברוסיה, ובחזרה לבמה הבינלאומית עם תפקיד ראשוני, שמר על שתי תפיסת הסמכות הרוסית אנכי, שניהם מחדשים את הכוחות המזוינים; הפעולה הרוסית התבססה הן על גמישות טקטית והן על קביעה אסטרטגית, על פי קו מדיניות חוץ מוגדר כן, עיצור לתת קווי מתאר של כוח עולה, על פי תכתיבי מדיניות חוץ שמטרתה הן להבטיח עצמאות בלתי מעורערת ברמה בינלאומית, והן להגן על האינטרסים הלאומיים הנתמכים על ידי המיקום הגאוגרפי במרכז אירואסיה.
מוסקבה, כדי לקבוע את ההגמוניה שלה, תצטרך בהכרח להמשיך ולהתעמת עם המעצמות המערביות; לוחות השחמט רבים, מגוונים, מנוגדים ונמשכים מהאזור הפוסט-סובייטי לאזור MENA1עם עימותים גלויים עם המעצמות האירופיות היורדות, ובעיקר ברמה הגלובלית, עם ארה"ב, הישות הגיאו-פוליטית היחידה שדוחפת את רוסיה לחפש תנאי של זוגיות אסטרטגית צבאית כלפי נאט"ו, מנסה למצוא נישות יתרון בכך שהוא מבטיח כיסוי פוליטי וביטחוני למדינות הנמצאות בקושי.
המדיניות הרוסית באוקיאנוס השקט, שמטרתה לפצות את היחסים עם המערב על ידי שיפור עצמו ולא מציגה את עצמה כלפי מדינות המזרח, מדגישה את הרצון להתגבש באופן אזורי, ומציעה את עצמה כשחקנית גלובלית שמאוימת על ידי חולשות מבניות מולדות המערערות את המומנטום הדינמי של מדיניות. זר בעל רצון חזק, כמו עוף החול שמתקשה לעלות מאפרו, שמנסה להימנע מפלה אסטרטגית אל מול החזרות טקטיות, הנשען על טכנולוגיה מודרנית מבלי להתנתק ממסורותיה, ועם אלמונים לגבי עתיד בו פוטין עדיין ישמור על המשקל פוליטית, עם התפתחות חברתית שעלולה להיות מערערת על ידי הדורות הצעירים שעשויים להמשיך לחשוש מפעילות הכוח האוליגרכי.
אפוא, הגיאופוליטיקה וההגנה נשארים במרכז היחסים בין רוסיה למערב, נוכח הקושי לקבל את המושג רב-קוטביות והרצון לצמצם את ההגמוניה האמריקנית.
אז מהי האסטרטגיה הרוסית לטווח הארוך? בהתחשב בפער הכספי עם ארה"ב, על מוסקבה להימנע מהתנגשויות חזיתיות, גם לאור המריבות האוקראיניות ומדיניות הניגודיות לנאט"ו, שתרמו להחייאת דמותו של האויב מהמזרח, קושי אסטרטגי עבור הקרמלין שנמשך לייחס חשיבות הונית להיבטים גאוגרפיים ולעומק הכוח; תפנית שצוינה באזור MENA, שם מוסקבה נהנית מבריתות גמישות עם טורקיה ואירן עמה היא מתממשגת גם כמתווכת עם מדינות המפרץ, מקשרים צבאיים בהתאוששות עם מצרים, מהסכמים על מחירי נפט עם הסעודים, של נוכחות דיסקרטית בלוב, של יחסים דיפלומטיים עם ישראל, על הסכמים פוליטיים עם אפגניסטן, על הסכמים ביטחוניים וכלכליים עם מדינות אפריקה. הבעיה נעוצה אפוא במשקל של מדיניות חוץ שאינה מוצאת פיצויים בחוזק כלכלי הולם, ובפיתוח טכנולוגי שלא עמד בקצב עם המערב.
אם רוסיה תיחשב כשחקנית פוליטית עצמאית, אפשר היה להעלות השערה על רעיון צד ג 'המסוגל למתן את העימות הדו קוטבי בין סין לארצות הברית; הפניקס לאחר פוטין, האם הוא יהיה מסוגל לזה?
פרוטות וכדורים
באופן קונומי, רוסיה מבססת את כוחה על ייצוא של גז ונפט, תחזית שלכאורה אינה יודעת שום משבר, אך שללא השקעות אינה תורמת באופן פעיל לגיוון כלכלי, עם מגמה העוקבת אחר צמיחה מתחת לפוטנציאל ואשר דורשת של חוסן לתמוך בזעזועים חיצוניים - ירידת מחירי נפט ועליית ריביות - ואשר עלול להיות מושפע מה- הולנדית גרועה, הקשר לכאורה בין ניצול משאבי הטבע לבין דעיכת ענף הייצור; עם זאת, חוסן שעלול לסבול מהשימוש ברובל, שמדגיש את סיכון שער החליפין וקשור לסנקציות בתוקף, שיופחתו עם הרוסיפיקציה של השוק הפנימי, אך למעשה מקלים על שוק קבוע סטטוס קווה מה שאינו מתגמל פיתוח של כישורים קוגניטיביים מועילים להישרדות.
לסיכום, בהתחשב בלחצים האינפלציוניים, הסיכון לבריחת הון לחו"ל ואובדן עובדים מיומנים, הצמיחה הרוסית חלשה מהצפוי, חלקה הכלכלי העולמי עדיין נמוך והאפשרות הגאוגרפית לניצול חשובה השתתפות ב- BIS הסיני. מנקודת מבט זו ההוצאות הצבאיות הופכות גם משמעותיות, במיוחד לאור הנתונים שרואים את ארה"ב ראשונה (מתערערת על ידי סין), כאשר רוסיה מנותקת בהחלט, אם כי בתקופה של עלייה כוללת; יש לזכור כי דירוג הדולר מעניש את רוסיה על פיחות הרובל, גם בגלל סנקציות, וכי חלק מהמשאבים שהוקצו להגנה אינו נכלל בתקציב המועצה.2עם זאת, שלא נמנעים מאי-שוויון גם בתקציב האנגלי, ירידה שנרשמה לראשונה מאז שנות התשעים.
אם נכון שמטרת הממשלה היא פיתוח כלכלי לאומי, ניתן למצוא את ההשערה של הוצאות פחות מ- 3% מהתמ"ג שגדלו בין 1,6 ל 1,7%, מותנה בירידה במחירים. נפט, ומוכנס בהקשר פיננסי עולמי שעבורו צפוי מיתון חדש.
דיברנו על פוליטיקה, תמ"ג וכלכלה: עכשיו בואו נסתכל על זה חדר משאלות. הנשיא פוטין דיבר לא פעם על נשק מהפכני: עד כמה יכול להיות קונקרטי?
מאז שנת 2000 חלה פיתוח אפקטיבי של יכולות ה- FFAA, עם שיפור ההגנות האוויריות האסטרטגיות ועם טילי בליסט טווח קצרים ושיוט; לכך נוספה הגידול ביחידות קרב חוזיות, אימונים טובים יותר, יכולת, גם אם מוגבלת, של היטל כוח (סוריה), אולם עם זאת, פינו את מקומם להאמין שיכולות המלחמה אינן מופצות באופן אחיד בכל FFAA, עם תקופת מעבר שתארך את העשור הבא; חיל הים, בפרט, עדיין לא נראה מסוגל להקרין כוח ולכסות היבט כָּחוֹל המסוגלת להבטיח עוצמה ימית יעילה.
אז עכשיו אנו ממקדים את תשומת הלב לא כל כך במערכות הנשק שפורסמו בשנת 2018 על ידי הקרמלין, כמו גם בטילים ההיפרסוניים, שזכו לאחרונה לשמצה; ישנם שני סוגים: HGV (מטוס הקצעה היפרסוני) ללא הנעה אוטונומית המשוגרת מרקטות המיועדות לגלוש מעל המטרה עד 6.000 ק"מ משם. HCM (טילי שיוט קולית) משוגר באמצעות מטוסים או טילים ומונע על ידי מנועי סילון מתקדמים (scramjet).
טיל "היפרסוני" חייב להיות מסוגל להגיע למהירות הגבוהה לפחות פי חמישה מזו של הצליל (יותר מ- "Mach 5") ויש לבצע אותו עם סוגים מסוימים של קרמיקה וסגסוגות מתכת כדי להגן על רכיבים אלקטרוניים מפני שינויים אטמוספריים וכימיים. טריגר של תהליכי יינון. ארה"ב לבדה הוציאה כ -2019 מיליארד דולר על מחקר בשנת 2,6, ותחזית להגיע עד 5 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2025.
הרעיון אינו חדש, ומתוארך לשנות השלושים3, ונלקחה בארצות הברית וברית המועצות מאז שנות החמישים, במיוחד להשבת חלליות. טכנולוגיה היפרסונית דורשת א יודע איך ראוי לציון, כדי לא להניח את ההשערה כי התפתחות כלי נשק מבצעיים עשויה לדרוש שנים אחרות של מחקר נראית מופרכת.
כלי רכב צבאיים היפרסוניים, עם מטען של חצי טון לתחמושת קונבנציונאלית או גרעינית, הם למעשה נשק קינטי שמטרתו לפגוע במבנים משוריינים או תת קרקעיים עם גלי הלם שניתן להפיץ מאות מטרים מתחת לאדמה. עקיבות הרדאר הקשה וחוסר יכולת החיזוי של מסלול הופכים את ההגנה נגד טילים לבעייתית במיוחד.
בואו נעשה את המנחה הריאליסטי עכשיו. המתחרים העיקריים להגמוניה (ארה"ב וסין, אשר חווים קשיים קשים בשכפול הטכנולוגיות המערביות) עדיין מפתחים את הפרויקט ההיפרסוני: לפני מספר חודשים הידיעה על פרס ארה"ב על חוזים ספציפיים ל דינמיקה עבור המטוסים וללוקיד מרטין לצייד את הנשק במערכות המסוגלות להפוך אותו לנייד; חוזה קודם, שוב עם לוקהיד, הגיע לסכום של 900 מיליון דולר.
תמיד ביצע את בדיקות השיגור הרוסיות של טיל מיירט היפר-סוני ביוני האחרון, ואת הסינים של רכב הכניסה ההיפרסוני שמי זרוע הכוכבים 2, הספקות נותרו בערך נוכחי יכולות טכנולוגיות לנוכח זמינות התקציב (העתיד הוא השערה4). בואו נדבר על הטיל ההיפרסוני המוטס קינזל, ו כדור היפרסוני אוונגרד, וקטור מובהק אסטרטגי מתקדם יותר מאשר קינז'אל, המיוחס ליכולת לטוס למאך 20. נכון לעכשיו נראה כי המדיום היחיד המסוגל לטוס במהירות 58.536 קמ"ש הוא אופקים חדשים5, החפץ המלאכותי שהגיע למהירות הגבוהה ביותר ביציאת כדור הארץ.
יישום אמצעי לחימה היפראסוניים, לאור התוצאות שהשיגו העל-קולי של ישראל בהכאת עמדות חיזבאללה בסוריה6, יכול היה להציג היבטים יציבים עקב שיווי המשקל האסטרטגי, נותרו איתנים במלחמה הקרה, נוכח העמימות של חימוש ההובלה, זיהוי קשה ומהיר של המטרה בפועל עם התגובה הנובעת מכך, שלא לדבר על כך שיכולות המלחמה יכולות למשוך גם מדינות אחרות שהתכוונה להשיג כוח הרתעה כנגד אותן סמכויות עיקריות: אי אפשר לשלול אי-כך את הסיכון להתפשטות נשק היפראסוני.
עכשיו נוסיף פתק צבע עגום: תאונות. 12 באוגוסט 2000, צוללת גרעין K-141 קורסק; יולי 2019, צוללת גרעין AS-12 לוסריק מתמחה בפעולות SIGINT; אוגוסט 2019, תאונה גרעינית באוקיאנוס הארקטי בגלל תקלה של ה- בורבסטניק, טיל מונע גרעיני המתואר כ-בלתי אפשרי, המשויך למיני טורפדו פוסידון מצויד ב -60 פצצות קובלט, אשר גרמו לשבעה קורבנות ולזיהום רדיואקטיבי חזק. יש לומר כי גם המעצמות האחרות אירעו תאונות, אך בהחלט אלה האחרונים, בהתחשב בקטטה, משאירים זאת לחשוב.
הסיפורים הכי טובים ...
נסיים בכמה רעיונות. נתחיל מ מלחמה קוגניטיבית; אין ספק שהרוסים היו מאסטרים בלתי-מעורערים של דיס-אינפורמציה: כי ציוני העבודות הסימפוניות נגישים הוא ברור, וכולם יודעים לבצע אותם אינו נאמר. לאור פקיעת ההסכמים לאי הפצת נשק אטומי7, שבחידושים לא ראו את ממשלת סין ואשר לא יכלו להדאיג את הדור האחרון של הטילים, היכולת לשבת לשולחן של גדול ממצב שווה לפחות זה יכול להיות בסיסי, במיוחד אם מימון וטכנולוגיה נעדר.
יתר על כן, לדברי ארקילה ורונדפלדט, מומחי מלחמה ברשת תאגיד ראנד, "זה כבר לא עם מי הפצצה הגדולה ביותר שתשרור בעימותים של מחר, אלא מי יספר את הסיפור הכי טוב".
נראה כי שני רעיונות אחרים ראויים לציון; הראשון נוגע לתפיסה הכלכלית נַסגָנִי: ההשפעה של משבר עולמי חדש עלולה לעלות על הרצפה סוף לכל שאיפה, במיוחד אם קשורה למגמת ירידה בשוק הנפט, חיונית לרוסיה; השנייה נוגעת להקשרים התפעוליים, שהפכו מורכבים ומגניבים בהרבה מבעבר, מה שגורם לדעיכה האמריקאית להרגיש לא כל כך קרובה.
בהישארות מעוגנות לאדמה, נוכל לומר שהזמן להחליט אם להתמקד בציד כוכבים עניבה של הכוחות הקיסריים ולא של T-65 לוחם הכוכבים X-Wing שסופק לכוחות המורדים עדיין לא הגיע.
1 מזרח אפריקה צפון אפריקה
2 משרד הביטחון
3 מהנדסי תעופה אוסטריים אוגן ואירן זינגר
4 אנריקו רוגארי
5 בדיקת חלל שפותחה על ידי נאס"א לצורך חקר פלוטו והלווין שלה כארון
6 טילי השתוללות
7 INF (אמנת כוחות גרעין בינוניים) והתחלה חדשה (אמנת הפחתת נשק אסטרטגית חדשה)
צילום: קרמלין / MOD הפדרציה הרוסית
