בהתייחס למה שאמרה GB Vico, ההיסטוריה חוזרת על עצמה, כעת גם בגילוי ושימוש בחומרים חדשים.
בתקופה הפרהיסטורית, גילוי המטלורגיה של נחושת, ברונזה וברזל הביא שינויים גדולים לאנושות, עם הופעתן של כוחות חדשים וסופם של מבנים ומעצמות קיימים.
בתקופת המתכת, המחסור בברונזה בין 1800 ל-1700 לפני הספירה הוביל לסכסוכים שונים בים התיכון שהתמקדו בשליטה במתכת זו, כדי להפוך אותה לנשק. לאחר מכן, באמצעות מה שמכונה כיום "טכנולוגיית החלפה", ניתן היה לייצר נשק באיכות גבוהה יותר ממתכת הרבה יותר שופעת, אך באמצעות תהליך מתכות מסובך יותר. המתכת הייתה ברזל. השימוש בו התפשט ותקופת הברזל החלה, עם השלכות רבות על מבני המדינה הקיימים ואלה התבססו מאז.
כדורי אדמה נדירים כיום הם אבן היסוד של האבולוציה הטכנולוגית שלנו. כיום, יש צורך במתכות אדמה נדירות לייצור רוב המוצרים ההייטק. בלעדיהם, רבים מהמגזרים במדינות מפותחות יותר, כמו אנרגיה, טלקומוניקציה, רפואה וביטחון, יקרסו. מצד שני, המחסור הכמותי של כדורי אדמה נדירים, והקשיים למיניהם ובנגישותם, אינם מרכיבים חדשים. מחסור כבר נחזה לשנת 2025 על ידי הנציבות האירופית, המגביל את הצמיחה הטכנולוגית של אירופה וארצות הברית ומעדיפה את זו של סין, עם השפעה חזקה על המאבק להגמוניה עולמית ולביטחון בינלאומי.
כדורי אדמה נדירים התגלו לראשונה על ידי קצין צבא שוודי בשנת 1787, אך הם לא יצרו את הפרפור הנוכחי והשימוש בהם היה מוגבל בתחילה. עד 1947 נמצאו 17 מתכות נדירות וחשיבותן עלתה עם מחקר בפיזיקה אטומית, פיזיקת קוונטים וכימיה.
כיום אי אפשר יהיה לדמיין את חיי היומיום ללא כדורי אדמה נדירים, המשמשים בטכנולוגיה רפואית כחומרי ניגוד, מכשירי רדאר, מסכי פלזמה, נוריות לד, צבעים מיוחדים או לייזרים, אם להזכיר כמה.
במיוחד השימוש בהם במנועים חשמליים כמו מגנטים או בסוללות או בתאי דלק הופכים אותם למשאב מפתח למעבר האנרגיה, שהפך להכרח עולמי. התכונות של כמה יסודות אדמה נדירים יאפשרו להקטין את גודלם של מנועים חשמליים, להגדיל את חוזק המגנטים ולאפשר שימוש בסגסוגות קלות יותר אך עמידות יותר בשימוש. היישום הטכנולוגי של כדורי אדמה נדירים ברוב התהליכים הטכנולוגיים עורר את הדרישה שלו, (לכאורה ועד כה) ללא סוף.
הריכוז בו מצויים יסודות אלו במינרלים נמוך מאוד, ומכאן שמו "נדיר", למעשה הם אינם נדירים בעולם, אך שיעורם הנמוך מולידה את השם. מרבצי אדמה נדירים מצויים בשפע בכל העולם, אולם הרווחיות הכלכלית של ניצולם תלויה בריכוז שבו הם נמצאים במרבצים אלו. סין מחזיקה בשליש מהעתודות בעולם, ואחריה ברזיל, וייטנאם ורוסיה. עם זאת, ההפקה וההפרדה של אדמה נדירה מייצגת אתגר טכנולוגי ולוגיסטי, הקשור לזיהום סביבתי חמור.
הרלוונטיות התעשייתית של אדמה נדירה אינה שווה (עדיין) לסחורות אחרות כגון נפט או גז. עם זאת, מגזרים תעשייתיים רבים שיושפעו מהפרעה באספקת כדורי אדמה נדירים קשורים במישרין או בעקיפין לבטיחות האדם ו/או לביטחון הלאומי. הסיבה העיקרית היא הקשר בין כדורי אדמה נדירים לטכנולוגיה. כיום הטכנולוגיה שולטת במרקם התעשייתי ופיתוחה בלתי נתפס ללא שימוש באדמה נדירה. כך למשל, בגזרת הביטחון, כדור הארץ נדיר מאפשרים פיתוח יכולות ומערכות לחימה יעילות, זריזות וחכמות יותר. כדורי אדמה נדירים חיוניים כעת למכשירי ראיית לילה, מערכות נשק מונחות מדויקות, ציוד תקשורת, מערכות ניווט, סוללות, טכנולוגיה התגנבות, מל"טים, לייזרים לעיצוב מטרות ולווייני תקשורת. הם משמשים גם בסגסוגות עם ביצועים גבוהים ובסגסוגות-על בכלי רכב משוריינים וגם בקליעים כדי להעניק להם קשיות.
לכל שיבוש בשרשרת האספקה של אדמה נדירה תהיה השפעה רצינית על יכולות ההגנה של כל מדינה בעלת כוחות מזוינים מתקדמים טכנולוגית.
חשיבותם של כדורי אדמה נדירים הופכת לאסטרטגית והופכת לרלוונטית במיוחד כאשר נצפה שבעוד שארגון המדינות המייצאות נפט (OPEC) שולט ב-41% מהפקת הנפט, הוא מתפזר גם אם לא שווה בין 13 מדינות, סין שולטת בכ-75% מייצור אדמה נדירה לבדה. התוצאה היא השפעה ישירה על הבחירות האסטרטגיות של אומות רבות. לדוגמה, במהלך שנת 2020, היה איום בפעולה ישירה של ממשלת סין נגד שני יצרני מערכות נשק אמריקאיות גדולות, אך זה בסופו של דבר לא התממש; עם זאת, ניתן להסיק שכל אומה שעלולה אפילו להוות בעקיפין איום על ביטחונה של סין יכולה לקבל סנקציות עם מגבלות או הפרעות באספקת כדורי אדמה נדירים. ולראות את הנחישות הגוברת של סין על הבמה הבינלאומית, זו לא רק השערה אקדמית. לכן, זה הופך לעדיפות אסטרטגית להחזיק בשרשרת אספקה מאובטחת למינרלים קריטיים אלה.
המדינה היחידה בעולם עם שרשרת אספקה שלמה, עצמאית ואוטונומית היא סין. ההבדל באינטרסים בין שרשרת הערך (אינטרס כלכלי) לשרשרת האספקה (אינטרס אסטרטגי) גורם לכך שלכל מודל כלכלי וסוציו-פוליטי יש פרספקטיבה שונה על אספקת אדמה נדירה ושרשרת הערך הנלווית. הפרספקטיבה הליברליסטית יותר, כמו זו של ארצות הברית, מבוססת על "השוק היעיל", תוך השארת הרגולציה העצמית בידי תאגידים פרטיים, כדי ליצור שרשרת ערך נאותה שצריכה (באופן אידיאלי) להיות שרשרת אספקה קשורה, ב המקרה הזה של כדורי אדמה נדירים. מנקודת המבט האסטרטגית-חברתית-כלכלית של בייג'ין, לעומת זאת, המדינה/מפלגה מתערבת ישירות בחברות שלה והפרטיות נשמרות בשליטה קפדנית ביותר ועוד יותר מאלה הפועלות במגזרים הנחשבים אסטרטגיים.
בייג'ינג חותרת בעיקר למטרות ביטחון לאומי, מגינה על שרשרת האספקה, ובעקבות זאת, מבקשת למקסם את הרווחים בשרשרת הערך.
אפילו עם 40% ממאגרי אדמה נדירים שנמצאים כיום בסין, בייג'ין היא גם היבואנית הגדולה בעולם. הודות לייבוא זה ולשימוש במשאבים עצמיים, הייצור הסופי של עפרונות נדירים בסין מסתכם בכ-140.000 טון, כ-75% מהייצור העולמי. נתון זה כבר מראה את הדומיננטיות של סין בשרשרת אדמה נדירה, ואחריה אוסטרליה (11%) וארצות הברית (8%).
La יוזמת דרך החגורה (BRI), עמוד התווך של המדיניות הגלובלית של סין, משמש גם לאספקה, סחר ותחבורה של כדורי אדמה נדירים והמוצרים הנלווים אליהם, הן לייבוא והן לייצוא, תומך במונופול הקרוב שלה ברחבי המדינה.
כיום יש רק שתי חברות מחוץ לסין שיכולות להיחשב ליצרניות גלובליות של כדורי אדמה נדירים, אחת מאוסטרליה (Lynas Corporation) ואחת מארצות הברית (MP Materials).
עם זאת, MP Materials שולחת את תרכיזי העפר הנדירים שלה לסין לצורך עיבוד, ולממשלת סין יש 10% ממניות אותה חברה. סין, בתורה, מוכרת מוצרים מיוצרים ומוגמרים בשיעור רווח גדול. מדינות הרוכשות מקיימות אפוא יחסי תלות בסין; קבלת החלטות פוליטיות מבלי לקחת בחשבון את כל שרשרת האספקה או מבלי לדעת את הקשר בין כל אחד מהתהליכים שלו יכולה להוביל למימון ולהגדלת המונופול הסיני על אדמה נדירה.
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין אינה מוגבלת לתחום הכלכלי והיא קשורה בחתירה ותחזוקה של עליונות טכנולוגית ושליטה על נתיבי האספקה.
הטכנולוגיה לא רק מייצגת ערך הולך וגדל עבור הכלכלה, יש לה גם השפעה ישירה על חיי היומיום של האזרחים, ומבחינה היסטורית, הטכנולוגיה מילאה תפקיד מכריע בחיפוש אחר כוח בינלאומי, כמו גם בשליטה על נתיבי האספקה. אבטחת שרשראות האספקה, שהתרחבו והתגוונו עם התקדמות הגלובליזציה.
ללא אספקה נאותה של כדורי אדמה נדירים, כיום לא ניתן יהיה לשמור לא רק על היתרון הטכנולוגי, אלא גם על תפקודם התקין של מגזרי המשק השונים.
חלק מהטכנולוגיות שנמצאות כיום בפיתוח עשויות להיות משבשות בפני עצמן, למשל: בינה מלאכותית (AI), מחשוב קוונטי, רובוטיקה, ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה.
טכנולוגיות אלו לא רק ישנו את חיי היומיום, אלא גם עשויות לשנות את ההיררכיה הבינלאומית הנוכחית. סין כבר פרסמה את תוכניתה להשיג עצמאות ב-10 טכנולוגיות מפתח עד שנת 2025. נכון לעכשיו, בכל הנוגע לאספקת חומרים, הבסיס הפיזי של טכנולוגיות אלו, העצמאות כבר מובטחת.
סין מתקדמת כל הזמן לעבר אוטונומיה אסטרטגית. להיפך, מכיוון שלבייג'ינג יש כמעט מונופול על כדורי אדמה נדירים, השמירה על ההגמוניה הטכנולוגית של ארה"ב תלויה בדיוק בסין.
למינהלת ביידן יש מודעות מלאה לבעיה והזמינה סקירה יומית של שרשרת האספקה בתחומי מפתח של רפואה, סחורות וחקלאות. תוצאת הבקשה הייתה חמורה: "עשורים של תת השקעה, יחד עם בחירות מדיניות ציבוריות המעדיפות פתרונות קצרי טווח, הותירו את המערכת שברירית". משרדי ההגנה, החקלאות, האנרגיה, הפנים, משרד הבית הלבן למדיניות מדע וטכנולוגיה, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) מנסים לטפל בבעיית שרשרת האספקה של כדורי אדמה נדירים וחומרים קריטיים אחרים. עד כה, ההשפעות העיקריות של מדיניות זו באו לידי ביטוי בניסיון לשחזר את שרשרת האספקה על אדמת אמריקה עם פתיחה מחדש של מכרות, הפעלת מרכזי עיבוד, הסכמים עם חברות מסחריות ואבטחת שרשרת האספקה, הכל עד 2025.
למרות מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, עם חילופי סנקציות וחובות, וושינגטון תמיד שמרה על כדורי אדמה נדירים מחוץ לתפקידים, גם בשל הסיכון שסין עדיין תוכל להשתמש בהם כנשק מרתיע.
טיעון ראשון יכול להוביל לחשוב שלסין לא אמור להיות אינטרס בהטלת מכסות יצוא, מכיוון שהדבר יפגע בה מבחינה כלכלית, ויגרום להסלמה חדשה בהטלה הדדית של סנקציות כלכליות או מכס.
אולם במונחים כלליים, התלות הכלכלית של סין בארה"ב הולכת ופוחתת בהתמדה בשנים האחרונות וממשיכה לבנות ארכיטקטורות הפועלות לטובתה. יש לציין שבסוף 2020 נחתם הסכם הסחר החופשי הגדול בעולם, RCEP (Regional Comprehensive Economic Partnership), שמקדמת סין ובו משתתפות כל מדינות ASEAN (מינוס טימור-לסטה), יפן. , דרום קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד. ה-RCEP, הפועל מתחילת שנה זו, המייצג 30% מהסחר העולמי, ראה גם את בריטניה מבקשת להצטרף לאמנה זו.
כאמור, האיחוד האירופי וארה"ב כבר חזו רשמית מחסור בכדורי אדמה נדירים עד שנת 2025. אבל זה, בנוסף למכשיר של לחץ מבייג'ין להתנות את הקהילה הבינלאומית, גם בעיה עבור סין עקב העלייה החדה של הביקוש המקומי לצריכה של מוצרים המשתמשים באדמה נדירה. ההתפתחות הסינית בעשורים האחרונים הובילה להופעתו וצמיחתו של מעמד ביניים עצום (שווה ערך לכלל האוכלוסיה האירופית) אשר למרות האטות מסוימות, ממשיך לגדול במספרו וביכולתו הכלכלית. למעמד הביניים הזה יש כעת גישה לטכנולוגיות ולמוצרים שלא היו זמינים בעבר, אך למגבלה שלהם עלולה להיות השפעה שלילית על הממשל הפנימי, עם סיכונים הקשורים לסדר הציבורי.
כדוגמה, הדרישה של סין לאדמת אדמה נדירה בחמש השנים האחרונות עלתה על הייצור שלה והעדיפות של ממשלת סין תהיה כנראה לצד זה של הבטחת צריכה מקומית מלכתחילה, גם של המשך מתן סדיר באספקתם למגזרים אסטרטגיים כמו ביטחון, רפואה ואנרגיה.
התוצאה של מאבק זה להגמוניה עולמית יכולה להיקבע לפי הקצב, כלומר לפי מהירות התגובה של ארה"ב ומדינות בעלות בריתה, או לפי סין, שתנצל את היתרון הגיאו-אסטרטגי הברור הזה כל עוד היא תוכל לשמור על זה.
מעבר להשפעה הביטחונית של העולם המערבי מהמחסור בכדורי אדמה נדירים, מצב זה יאפשר גם לסין להשיג עמדת משא ומתן מועילה בנושא הביטחון הבינלאומי, שאולי ארה"ב לא תהיה מוכנה לקבל ובהמשך זה. אירופה.
מונופול האדמה הנדירים של סין משמש, מחד גיסא, לחזק את השינוי הטכנולוגי שלה ולהמשיך את התקדמותה הכלכלית הקשורה למאבקה להגמוניה. יחד עם זאת, עבור ארה"ב והאיחוד האירופי, התלות של סין באספקת כדורי אדמה נדירים מהווה איום רציני על האוטונומיה האסטרטגית שלה, איום פוטנציאלי על ביטחונה ובלם אפשרי לכלכלתה ולהתפתחותה הטכנולוגית.
עם המונופול הזה, לסין יש נשק לא רק כלכלי ודיפלומטי אלא גם צבאי, כי על ידי הפסקת אספקת כדורי אדמה נדירים היא עלולה לחסום את ייצור היכולות הכוללות וההגנה שלה. מתחרים.
האסטרטגיה האמריקנית המוקדשת לכדורי אדמה נדירים נועדת לקדם טכנולוגיית החלפה, ניצול של שדות חדשים ופיתוח מרכזי מתכות חדשים, תוך הפחתת התלות בסין.
האירופי פחות מוגדר, אבל גם בשל ההשלכות של המשבר האוקראיני ופעמוני האזעקה על מדיניות האנרגיה והחולשה האסטרטגית של האיחוד, סביר לחשוב שגם בריסל מפתחת יוזמה משלה, כנראה בתיאום עם וושינגטון .
בטווח הקצר, הגדלת עתודות מתכות עפר נדירות באמצעות חיפושי כרייה נוספים, הגדלת שיטות מיחזור יעילות והרחבת שרשראות אספקה מאובטחות תהיה הדרך הטובה ביותר להגיב למחסור באדמה נדירה עבור הגוש המערבי.
צילום: שינחואה / צבא ארה"ב / משרד ההגנה הלאומי של הרפובליקה העממית של סין
