המרירות בעיני האב הקדוש לחאיה סופיה היא רק הסטירה האחרונה בעולם הנוצרי מאת הנשיא רג'פ טייפ ארדואן, ראש המדינה הטורקי שדורג במקום הראשון במהדורת 2019 מבין 500 המוסלמים המשפיעים ביותר. של העולם.
לאחר שחזינו בהתפתחות חברתית יוצאת דופן של מדינה ים תיכונית נהדרת זו, אנו שואלים את עצמנו מה קורה בתוכה.
מיהו רג'פ טייפ ארדואן?
ארדואן, מייסד בשנת 2001 של מפלגה לצדק ופיתוח, הפך לנשיא הראשון שנבחר על ידי טורקיה באוגוסט 2014, ואז הבטיח כהונה שנייה בבחירות 2018 עם 52,5% מהקולות, עם אחוז אחוזים של 86 אחוזים.
למעשה, תחת נשיאותו המיומנת חלה טורקיה צמיחה כלכלית חסרת תקדים, רפורמה חוקתית המציגה את הנחות היסוד של רצון להיוולד מחדש כמעצמה אזורית אך גם עולמית גדולה.
נשיא טורקיה טייפ ארדואן יורד במדרגות בין החיילים לובשי מדי הצבא המסורתי של האימפריה העות'מאנית. שאיפה הולכת וגוברת שיש לה שורשיה באימפריה העות'מאנית שנהנתה במשך מאות שנים מן העליונות על חלק ניכר מהעולם האסלאמי, והפכה רק לנוצרים.
ארדואן, במהלך הפסגה החריגה בירושלים של ארגון השיתוף האיסלאמי באיסטנבול, 13 בדצמבר 2017, הדגיש את ההתעוררות של טורקיה "מכיוון שהם יודעים שאם טורקיה מעירה את ההיסטוריה עולה, האזור עולה, העולם המוסלמי עולה, הערים העתיקות שלנו מחיימות חיים. אם טורקיה מעירה את ירושלים מוגנת, מכה ומדינה מוגנות ...". הרעיון אושר מחדש על ידי שר הפנים הטורקי סולימן סוילו שנראה כי אמר: "אנחנו לא רק טורקיה, אלא גם דמשק, חלב, קירקוק, ירושלים, פלסטין, מכה ומדינה". אישור חזק בהחלט המאושר על ידי פעולות קונקרטיות רבות שמדאיגות מאוד את המערב, והולכים למחוק את המורשת ההיסטורית החילונית של מוסטפא כמאל (אטאטורק) שהקים את טורקיה המודרנית בשנת 1923 מאפר האימפריה העות'מאנית.
מה זה אומר? טורקיה הצטרפה לאו"ם בשנת 1945 ובשנת 1952 הפכה לאחת מבעלות הברית הנאמנות ביותר של נאט"ו. ההתפתחות הכלכלית המהירה עם רכישה חכמה של טכנולוגיות חדשות וניקוי ניהול פנימי אפשרו לארדואן לרכוש עוד ועוד כוח. טרנספורמציה פנימית זו הוגדרה כהפעלה מחדש של הניאו-עות'מאניות, כדי להפוך את המערכת הפרלמנטרית למערכת נשיאותית, ותעדיפה חזקה מַנהִיגוּת ריכוזית דומה לתקופה העות'מאנית.
בשנת 1964, טורקיה הפכה לחברה מקורבת בקהילה האירופית, וביצעה רפורמות רבות לחיזוק הדמוקרטיה והכלכלה שלה; בשנת 2005 החל בשיחות ההצטרפות עם האיחוד האירופי, שנצפה בהתפעלות אך גם עם כמה חשדות.
מה השתנה? לאורך מאות שנים, טורקיה מילאה תמיד תפקיד מרכזי בעולם האירו-אסיאני והיא ממשיכה להיות במרכז הסכסוך במזרח התיכון כיום. האימפריה העות'מאנית הגדולה הייתה למעשה אימפריה איסלאמית גדולה, שנשלטה על ידי הטורקים עימם נאלצו מדינות אירופה לעתים קרובות להשלים.
בעידן המודרני יציבותו הפנימית לכאורה הנתמכת תחילה על ידי כוחות חמושים מאסיביים ואחר כך על ידי כלכלה חשובה (ה -17 בעולם) העדיפה את השפעתה באזורים שכנים המאופיינים בחוסר יציבות פוליטית רבה. היריבות הרדומה שלעולם עם ערב הסעודית, שתחילתה בראשית המאה ה -XNUMX, הביאה את ארדואן להכריז כי "טורקיה היא המדינה היחידה המסוגלת להוביל את העולם המוסלמי". אולי דחייה ישירה של טענותיה הסוניות של סעודיה וכתוצאה מכך של הסקיתים האיראנים? בהחלט עיצוב מקיאווליאני משובח איתו איחד ארדואן לאט לאט את כוחו הפוליטי, והפך לראש ממשלה בשנת 2003 ואז לנשיא טורקיה בשנת 2014, תפקיד אותו ישמור רשמית עד 2023.
ביולי 2016 השתמש ארדואן בהפיכה מוזרה כדי להשמיד את ההיררכיות הצבאיות המתנגדות לו. אבל לא רק, על פי ההערכה, הטיהור השפיע על למעלה מ 100.000 עובדי שירות ציבורי, והכלא מעל 50.000 איש כולל עיתונאים רבים.
המקרה של האדמירל צ'יהט ייאצ'י
לאחרונה, סילוקו של נשיא טורקיה, רג'פ טייוו ארדואן, של אדמירל צ'יה יאיסי, מפקד הצבא הצבאי, משך תשומת לב רבה, הן בטורקיה והן בחו"ל. בשל השלכותיו במדיניות הביטחון הימית, Yaycı לא יכול להיחשב אדמירל רגיל אלא האדריכל הראשי של דוקטרינת ההתרחבות הימית הטורקית של "הארץ האבית הכחולה" (Mavi Vatan) מעבר לים התיכון.
בספרו "צרכיה של יוון: בעיות באיים האגאים עם שאלות ותשובות", אמר Yaycı כי לטורקיה יש זכות לתביעות טריטוריאליות על למעלה מ -150 סלעים ואיים קטנים, השייכים כיום ליוון, מול החוף הטורקי בטענה לאזור ימי גדול בין מים טורקיים ולוב, על חשבון כרתים וקפריסין. בעיות שיכולות לתדלק את הבעיות הרדומות שמעולם לא היו באתונה שבעבר הובילו גם להתנגשויות ימיות בין שני חברי נאט"ו.
הדוקטרינה הימית של Yayci, אותה נוכל להגדיר אגרסיבי בהחלט ולאומני, הוביל להסכם הימי השנוי במחלוקת עם ממשלת ההסכם הלאומי הלוב שהגדיל באופן משמעותי את המתיחות בין אתונה לאנקרה אך גם עם תל אביב.
הרחקתו של יאשי מרמזת על מאבק כוחות מתמשך עם הצבא (בדימוס ברובו) שיכולים להיות מזוהים כ"איורואיזיאנים "כתפיסה גאופוליטית מעניינת. במציאות מקורו של האירוזיאניזם ברוסיה, בתוך קהילת המהגרים הרוסים "הלבנים", שהאמינה כי התרבות הרוסית אינה שייכת לקטגוריות "אירופאיות" או "אסייתיות", אלא לתפיסה גיאופוליטית של אירואסיה, המבוססת על הבדלים תרבותיים ואתניים שיוצרים ייחודיות פוליטית היסטורית מסוימת.
הטורקים פרוסים בכמה תיאטראות מלחמה, מסוריה ועד ליביה, כדי לתמוך במדיניות החוץ של ארדואן. צבא ארדואן המקצוען, שבמובנים מסוימים יכול היה לקבל השראה מאותו עיקרון, שרר במהלך ניסיון ההפיכה באמצע יולי 2016 כאשר הודחו הדרגות הגבוהות הפרו-אמריקניות ופרו-נאט"ו מהשורות הגבוהות.
אז אירו-איראיסטים טורקים תמכו בארדואן, שר הביטחון חולוסי אקר וראש המטה הנוכחי יאסר גולר.
החזונות הפנימיים הללו בין לאומיות חילונית קשה לבין ניאו-עות'מאניות עשויים להשאיר פתוח עימות אפשרי בין איסלאמיסטים לאנשי קושי קשה, שאינו מקל על האיזון הפנימי של ארדואן.
בעוד שמצד אחד המדיניות של "המולדת הכחולה" הייתה חיובית לחלוטין לארדואן, הן ברמה האזורית והן לשימוש ביתי, מצד שני ישנם חזונות שונים ועמוקים שכסולטן מקיאווילי מיומן, הוא משתמש בעיקרון של "שימוש, להתעלל ולזרוק "כרגע בתמיכתו של הגנרל עכר. איש נאמן, שמלבד להבטיח לו את תמיכת הצבא הגדול, הוא הקשר המיוחס שלו לשמור על קשרים פתוחים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והפנטגון, שנפצחו לאחר הצהרתו של ארדואן בניו יורק טיימס. , כאשר איים שאם ארה"ב לא תהפוך את "המגמה לחד צדדיות וחוסר כבוד", תורכיה "תאלץ להתחיל לחפש חברים ובעלי ברית חדשים". היסחפים לאומניים פנימיים אגרסיביים מדי עלולים לפיכך להיות מסוכנים וחיוני שגנרל עכר ישמור על השליטה בהיררכיה הצבאית.
לאור זאת ניתן היה לראות בהרחקתו של ייאשי אזהרה לצד הלאומני יותר לעמוד במקומו. זה לא אומר שמהלכי ההתפשטות של טורקיה במזרח הים התיכון ייפסקו.
הקידוחים מול חופי קפריסין, ההסלמה באיים האגאים והפלישה ללוב יימשכו בחזון של טורקיה גדולה, במדיניות של צמצום התלות באנרגיה, אך מעל לכל ייצוא הג'יהאדיזם הניאו-עות'מאני הקמת דריסת רגל בים התיכון בלוב - השוואה בין מצרים ותוניס, אך גם הקו הדרומי של האיחוד האירופי. גורם שאיטליה צריכה לשים לב בתשומת לב רבה, בהתחשב בגורם המערער של ההגירה הבלתי חוקית, חשש לעתים קרובות כנשק דמוגרפי של ארדואן אך גם השאלה שלא נפתרה בבירור בבארות ENI. עם פעולת הכוח הטורקי נשלח הודעה ברורה לכל החברות הזרות שפועלות במימי קפריסין. לדוגמא, בלוק 3 מהמים הבלעדיים של קפריסין נטען למעשה על ידי טורקיה באמצעות המדינה הקפריסאית הטורקית, כך לפי אנקרה ניקובי אניים הופכים "איום על צפון קפריסין".
לסיכום, פרשת Yaycı יכולה להיות עוד סימפטום למאבק כוח שמתרחש במסדרונות אנקרה, בו מחט האיזון מתנדנדת בצורה מסוכנת בין קיצוניות מכל הסוגים, אך תמיד בידי ארדואן. כאשר הודחו הגולניסטים וההיררכיות הצבאיות הפרו-נאט"ו, טורקיה נקלעת למצב של אי וודאות בין הישארות בריתה הנאמנה אי פעם של ארצות הברית לרוסיה הנוכחית והולכת ונעשית בים התיכון.
ומה איטליה, חיל הים התיכון היחיד המסוגלת להרתיע כל סחף וחוסר יציבות באזור, להגן על האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלה?
אנדראה מוסדולה (http://www.ocean4future.org)
צילום: נשיאות הרפובליקה של טורקיה / טירק סילאהלי קובווטלרי / טוויטר
