תרגיל מגנת נאט"ו אירופה, שייערך באירופה מאפריל עד מאי 2020, יכלול 37.000 חיילים מ -18 מדינות השייכות לברית. ישמשו כ 33.000 רכבים ומכולות, ו -450 רכבים משוריינים. ייעשה שימוש בכמאה תחבורת רכבות (ובכך להפחית את הזיהום הסביבתי למינימום) שיחצו שבע מדינות.
מטרת ההדרכה הנהדרת היא לבחון את יכולתה של אירופה - עם התרומה האמריקאית המשמעותית כמובן - להגיב על מעשה עוין.
אירופאים רבים תוהים בימינו מדוע לאור התפשטות נגיף השפעת ברחבי היבשת, DEFENDER EUROPE לא מבוטל. במקביל, התיאוריות המופרכות ביותר על פלישה קרובה לשטח הפדרציה הרוסית על ידי כוחות הברית מתפשטות ברשת.
כדי להבהיר, על הסיבות שדוחפות את הפנטגון אליו להראות שרירים במיוחד במזרח אירופה, אנו מאמינים כי יש צורך לחשוף, בסיכום, את האסטרטגיות הגיאו-פוליטיות, מהתקופה שלאחר המלחמה ועד ימינו, אפיינה כל ממשל שהתיישב בבית הלבן.
ההתעניינות האסטרטגית של וושינגטון ממוקמת בתיאוריות הגיאו-פוליטיות של המחצית הראשונה של המאה העשרים, כמו תיאוריות הגיאוגרף הבריטי מקינדר על לב המדינה.
מקינדר (צילום), בשנת 1904, מתחיל מתוך התפיסה שהתנאי האידיאלי הוא היכולת ליהנות ממיקום מרכזי; בעניין זה הוא מניח את קיומו של ציר העולם (למעשה הארץ הלב) שיש לקחת בחשבון את מסת האדמה בחלק היבשתי של אירואסיה. הכוח שבבעלותו שולט למעשה באי העולם, כלומר ביבשות אירופה, אסיה ואפריקה.
במושג של הציר הגיאוגרפי של הסיפורשנחשף על ידי מקינדר במאמר "כל העולם ואיך לזכות בשלום", שפורסם ביולי 1943 במגזין זר העניינים, לב העולם תואם את אירואסיה. באזור עצום זה, לטענת הגיאוגרף הבריטי, קיימים התנאים לפיתוח מעצמה כלכלית וצבאית דינאמית המועסקת בכוח משמעותי.
רוסיה מרוויחה מתפקיד מפתח בכך שהיא תופסת, בעולם, את אותה עמדה אסטרטגית מרכזית כמו גרמניה באירופה: היא יכולה להכות לכל הכיוונים ולהיפגע מכל עבר, למעט מהצפון.
כשהוא הודה על ידי הוד מלכותו הבריטי, שציו שלט אז באוקיינוסים (כפי שהשלטון האמריקאי שולט בהם כעת), החשש הגדול של מקינדר היה האיחוד הפוליטי של יבשת אירו. ביטול מאזן המעצמות לטובת המדינה המרכזית, או הרחבתה על אדמות החוץ האירו-אסיות, יבטיח זאת לשימוש במשאבים היבשתיים הגדולים לתכנית לבניית ספינות: אז יתאפשר שליטה עולמית. זה יקרה אם גרמניה תקים ברית עם רוסיה.
דאגתו עלתה כנראה כבר בשנת 1919 בשנת רעיונות ומציאות דמוקרטיים: "מה יהיה עם המעצמות הימיות אם יום אחד יבשת היבשת הגדולה תתאחד פוליטית להפוך לבסיס של ארמדה בלתי מנוצחת?".
בעבודה זו הוא מגדיל באזור הפיניםמה שהפך את זה לתואם את הגבולות שרוסיה הייתה כובשת כמה עשורים לאחר מכן. מקינדר ציין במזרח אירופה את מושא כל התשוקות, קודם כל הרוסית והגרמנית: "מקור המלחמה הגדולה הוא מרד הסלאבים נגד הגרמנים (...) מכיוון שמי ששולט באי הגדול בעולם שולט בעולם".
איסמוס אירופה אמור היה אפוא להוות את ראש גשר של המעצמות הימיות, שהיו חייבות לכוון ליצירת תצורות מדינה חדשות שיוצבו בין גרמנים לסלאבים. בפועל היו עושים החותמים על חוזה ורסאי ויוצרים מדינות חדשות במרכז אירופה המרכזית והבלקנית.
מקינדר הצליח ליצור אסכולה אמיתית, אשר אין לזלזל בהשפעתם על חשיבתם האסטרטגית של פוליטיקאים ממדינות גדולות, במיוחד במדינות אנגלו-סקסיות.
תיאוריות כאלה ספגו ביקורת, גם אם באופן ניואנס, על ידי ספייקמן, פרופסור אמריקני ליחסים בינלאומיים בייל. ראש בית הספר הגיאו-פוליטי האמריקני טען כי: "תחום הפעולה האופייני לגאופוליטיקה יהיה מדיניות החוץ של המדינה. בזכות שיטות הניתוח שלה היא יודעת להשתמש בנתונים גיאוגרפיים (מובנים במשמעותם הרחבה ביותר) כדי לבסס התנהגות פוליטית המאפשרת להשיג כמה יעדים לגיטימיים "..
ספייקמן דוחה את האופוזיציה היבשתית / ים כבסיס להסקה הגיאו-פוליטית. במהלך המלחמה הגדולה היו אנגליה ורוסיה בעלות ברית; במלחמת העולם השנייה נראתה שוב ברית בין מעצמה ימית, ארצות הברית לברית ארצית, ברית המועצות.
לדברי ספייקמן (תמונות): "האימפריה הצארית ניסתה תמיד לתפוס חזקה בנמלים באקלים חם ומצאה את הדרך שנחסמה על ידי הכוח הימי הבריטי שהתפשט לאורך החוף האירו-אסייתי.
המדיניות הקיסרית של לונדון התבססה על הכיתור הימי של המיסה האירואסית, שתלויה בדומיננטיות של כוחה הימי בפריפריה הימית. עמדה זו יכולה להיות מאוימת על ידי הופעתה של כוח ימי תחרותי בחוף היבשת או על ידי חדירת כוחות היבשה הרוסים לים "..
הוא מציין שמעולם לא הייתה באמת התנגדות פשוטה בין כוח יבשתי לכוח הים.
ספייקמן מקדם את קיומו של א רימלנד, "אזור ביניים בין הארץ הלב והים הסובבים אותו ": אם כן אזור חוף, המהווה את האזור המרכזי האמיתי, והוא היעד של כל העימותים בין מעצמות ימיות ויבשתיות. הגישה של מקינדר מתהפכת. מי ששולט ב רימלנד אירואסיה שולטת, למי ששולט ביורוסיה גורל העולם בידיהם.
התיאוריה של ספייקמן על הטבעת הימית המכילה כוח יבשתי השפיעה רבות על התפתחות מדיניות החוץ האמריקאית. זה היה במקור אסטרטגיית ההכלאה שאומצה על ידי ארצות הברית במהלך המלחמה הקרה: הלכידות הפוליטית של ישראל רימלנד (ארה"ב, אירופה ואי אסיה) אמורה לבלום את יעדי ההתפשטות של המדינה הארץ הלב (הגוש הסובייטי).
גם לאחר תום המלחמה הקרה, ועם כניסתן של מדינות מזרח אירופה לנאט"ו, התיאוריות הגיאו-פוליטיות של ספייקמן מצאו מקום רב בממשלות האמריקאיות. זו הסיבה שתרגיל ה- DEFENDER EUROPE מייצג את אחד הכלים שבעזרתם וושינגטון נובעת מ"שאיפות ההתפשטות "של הקרמלין ובמקביל מאכיל את הפחד מהכיתור הטמון בנפש הרוסית.
צילום: צבא ארה"ב / אינטרנט
