ג'יבוטי היא רצועת אדמה השוכנת בין אתיופיה, אריתריאה וסומליה, על הגבול בין ים סוף לאוקיאנוס ההודי. מדינה אפריקאית זו, כמעט בלתי נראית במפות גיאוגרפיות, מתגאה בחשיבות גיאו-פוליטית יוצאת דופן בשל מעמדה ההופך אותה, בעצם, לעצירה המחויבת בדרכי הסחר הישירות בים התיכון או לכיוון "הים החם" של אסיה.
בפרט, מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה מאירופה מגיעים לג'יבוטי, ואז הם מיובאים למדינות שכנות. אבל ג'יבוטי חיונית גם לאחסון נפט גולמי ולעיבוד התעשייה הכבדה, עד כדי כך שתוכנית ההשקעות למודרניזציה והשבחה של הנמל מבוססת בדיוק על שני ענפי ייצור תעשייתיים בסיסיים אלה.
בתקופה הקולוניאלית ג'יבוטי ייצג מעין "נמל חופשי" שנשלט על ידי הצרפתים - קוץ אמיתי בצד של הרכוש האיטלקי בים האדום - המשמש גם את החבשים כ"מוצא לים "ומסלול מועדף ל יבוא כלי נשק וחפצים מאירופה; הכל לרעת האינטרסים האיטלקיים באזור. רק חשוב על הקשיים שהרשויות הפוליטיות והצבאיות האיטלקיות נתקלו בהן גם בשלב הראשון של התפשטותנו הקולוניאלית (עד לקרב אדובה בשנת 1896) וגם במהלך המלחמה באתיופיה בעידן הפשיסטי כדי למנוע משימוש בג'יבוטי על ידי אדיס אבבה. איזה שוק למקור.
כיום המצב זהה באופן מהותי, כלומר ג'יבוטי שמרה על תפקידה של "שוק חופשי" הן עבור המדינות השכנות והן עבור המעצמות הגדולות, כמו גם זו של "גישה לים" עבור אתיופיה לאחר עצמאות אריתריאה.
בסביבות 10.000 חיילים ממקומות שונים בעולם נפרסים ברחבי הארץ ומאז שנת 2013 היה לאיטליה גם תנאי משלה של כ- 100 חיילים משותפים (בבסיס התמיכה המתקדם "אמדאו גילט"). הנוכחות הצבאית המסיבית גרמה למומחים רבים לדבר על "היפר-מיליטריזציה" של ג'יבוטי, והדגישה עוד יותר את חשיבותה האסטרטגית למאבק בפיראטיות בים האדום ובאוקיאנוס ההודי. כל המשימות הבינלאומיות העיקריות להגנה על חופש הניווט אל הים התיכון וסביבו סביב ג'יבוטי, המאשרות את העובדה כי היציבות של קרן אפריקה היא הגורם הקובע לביטחון (כיום לשעבר) המרה נוסטרום.
המיקום הגיאוגרפי של ג'יבוטי הוא מאוד יתרון, מבחינה צבאית וכלכלית, וגם המעמד הפוליטי של ג'יבוטי מסכים לכך. למעשה, ב- 28 בינואר בג'יבוטי התקיימה פסגה בה השתתף נשיא "הנמלים ואזורי החופש" אבובקר עומר האדי, מנכ"ל "אייר ג'יבוטי", עבדורחמן עלי עבדילאהי, נציג "חברת התעופה האתיופית" ב ג'יבוטי יוסף בליי, כמו גם נציג "קבוצת הסוחרים בסין", הוא פיי ובו נדונה האפשרות - והצורך - ליצור פלטפורמה אווירית-ים מסחרית לחיבור התנועה המסחרית הגדולה באזור. התמקדות בחיסכון. השילוב האווירי-ים מהיר פי שניים מהובלה ימית בלעדית ופעמיים זול יותר מהובלה אווירית בלבד, וחוסך שמונה שעות נוספות במטוס וחמישה ימים בים, גם בהתחשב בכך שג'יבוטי (וכאן הגיאוגרפיה חוזרת לעשות את חלק הארי) היא נמצא תמיד לאורך נתיבי הים האירו-אסייתיים העיקריים ונתיבי האוויר האסייתיים לאפריקה. כל זאת מלווה במעבר של הובלת סחורות לאחור מהכביש למסילה.
התפתחות ה"השלמה "הלוגיסטית של ג'יבוטי יכולה וצריכה לעניין משמעותית בכל המדינות שיש להן תחזית מסחרית על-אזורית בעלת חשיבות עולמית (כמו איטליה), אך למעשה זהו תהליך מודרך, שוב, מהרפובליקה העממית. של סין שמשקיעה בג'יבוטי כמיליארד דולר בשנה, נתון השווה ל- 1% מהתמ"ג בג'יבוטי. הסיכון שבייג'ינג עלול לבלוע את הריבונות הפוליטית החלשה ממילא ואת כלכלת ג'יבוטי הולך וגדל בהתחשב בכך שהסינים מחזיקים בכ- 50% מהחוב הציבורי (60 מיליארד) של המדינה האפריקאית וכי בנובמבר 1,3 נאלץ הפרלמנט הג'יבוטי. להעביר חוק למשא ומתן מחדש באופן חד צדדי על חוזי תשתית אסטרטגיים בניסיון לשחרר את האחיזה הסינית במדינה.
הדיפלומטיה האמריקאית בג'יבוטי, המבוססת על השקעות לטובת "צמיחה בת-קיימא", נכשלה לנוכח חוסר האפשרות להעלות על הדף את אותן הנתונים שהשקיעו הסינים לא רק בקרן אפריקה אלא בכל יבשת השחורים.
ההשקעות המסיביות של בייג'ינג, המתבצעות הן בתחום הפיננסי והן בתחום התשתיות, עונות על הצורך הכל-צבאי לצייד את Zhōngguó Rénmín Jiěfàngjūn Hǎijūn (חיל הים הסיני) בעל יכולת השלכה השומרת על נתיבי התקשורת הימיים החוצים את אפריקה, האוקיאנוס ההודי, מיצר מלאכה וכמובן ים סין הדרומי. הדוקטרינה של הצי הסיני פוגעת ויש לה השלכות מעשיות על בניית תשתיות צבאיות בנמל ג'יבוטי ותשתיות אזרחיות בגוואדר בפקיסטן, וכן בהקמת "המסדרון הכלכלי בין סין לפקיסטן". המסדרון הימי העצום של "סינדרוטראנו" הוא ארץ עימות בין המעצמות הגדולות והוא גם המרחב המועדף להתרחבות סינית.
שאיבת הון לבניית תשתיות והשגת ויתורים יכולה להוביל בטווח הארוך ל"התפתחות רעילה "של המדינה בה היא מושקעת וזו המטרה הישירה של סין בג'יבוטי, אך בשום פנים ואופן לא השאירה את הרשויות. מקומיים אדישים. ההתקרבות - הודות לחוק החוזים משנת 2017 - של ג'יבוטי לאיחוד האמירויות הערביות והודו וה"פלאשבק "לצרפת (שניהל תהליך עצמאות ממושך שנמשך משנת 1977, שנת ההכרזה הרשמית, עד 1994). שבג'יבוטי יש את הבסיס הצבאי הגדול ביותר מחוץ לשטח הלאומי (1450 חיילים) ואשר קידם קו של "שיתוף פעולה מכובד" עם הג'יבוטיות במחלוקת ברורה עם סין, נענים בדיוק לצורך זה.
המשחק לג'יבוטי עדיין ישוחק אך טוב לציין כי למרות שהממשלה ניסתה לשחרר את קשריה עם סין - שהשקיעה 14 מיליארד דולר להקמת משרדים מוסדיים, אמות מים ורכבות - באמצעות פתיחתה משווקים משלו גם לבירות אחרות, נראה כי פרויקט הפלטפורמה האווירית-ים מאשש את אחיזתה החזקה של בייג'ינג במדינת המפתח של קרן אפריקה ולכן את קשיי החדירה המערבית לאזור.
צילום: המשמר הלאומי האמריקני האווירי / משרד ההגנה / משרד ההגנה הלאומי של הרפובליקה העממית של סין
