מדוע כל ההייפ הזה לגבי המשבר בארה"ב-איראן? רוב הגברים והסובסידיות לטרור בינלאומי מגיעים מסעודיה, מהמוסלמים הפונדמנטליסטים של צפון אפריקה וממדינות מסוימות במזרח אירופה המספקות קבלנים. בניגוד למחשבה, איראן לא מטפחת טרור ואפילו לא עירק. לכל היותר בשתי המדינות האחרונות מדברים על פטריוטיות.
איראן, באמצעות הגנרל סולימאני, תפסה את התחום עם גברים ואמצעים לסייע להביס את נוכחות דאעש בשטח עירק-סורי, בהתחשב בקשיים הידועים בהם התמודדה. הפעולה הצליחה באופן משמעותי וזה גרם לזרז להשפעתו של הגנרל בעירק ומחוצה לה.
בעקבות אירועים אלה איראן חווה צמיחה מתמדת בהשפעתה ובנוכחותה הפוליטית-צבאית באזור, מכיוון שטהראן מקפידה תמיד לעצור ולבלום את ההשפעה הגיאו-פוליטית שהביעו ארה"ב, ערב הסעודית וישראל.
בהתחשב בתמונה הכוללת שחשפה יתר, במקרה הספציפי של הפיגוע בגנרל סולימאני, מקור הפעולה מתרחש לאורך זמן. בשנת 2017, המודיעין, באמצעות מנהל ה- CIA, מייקל "מייק" ריצ'רד פומפאו, הזהיר את קאסם סולימאני מפני הפרעה לאינטרסים של ארה"ב בעירק וענייני פנים בבגדאד.
אזהרה זו לא הושמעה ובהמשך איראן נקטה ביתר נמרץ במדיניות של חדירה לכוח הפנימי העירקי, שאפשרה לה שליטה פוליטית וצבאית. האלוף הרחיק לכת והצליח לתת את הסכמתו למינויים של בכירי הממשל העירקי. לפיכך, כל פעילות נבדקה על ידי סולימאני, שנתן הסכמה או הכחשה למועמדויות של פוליטיקאים שיעים וסונים כאחד. בכך השלימו הפוליטיקאים העירקים ששאפו לשלטון עם האלוף, ובכך העבירו את ריבונותה המלאה של עירק לריבונות מוגבלת בשליטת טהראן.
הגנרל, אורג פוליטי מיומן, ריכז לאורך זמן כוח עצום בידיו. אין ספק שעבודתו הייתה לרפא את האינטרסים והתדמית של איראן.
באמצע 2019 שלחה אמריקה נושאת מטוסים למפרץ הפרסי. מטרת התמרון הזו עדיין לא ברורה, אם כי יש הסבורים שזו הייתה אזהרה לאיראן, בעוד שאחרים חושבים שהיא הכנה למתקפה על סולימאני.
כתוצאה ישירה של נוכחותה של נושאת המטוסים, ב- 25 באוקטובר 2019 רוב התושבים העירקים, ברמת הגיאוגרפיה הפוליטית של תשעה מתוך שמונה עשרה אזורים, דיברו על התנגדותם לאירן והחזרתם לריבונות עירקית מלאה. אופוזיציה זו הפכה לקרב פוליטי שהוביל לסכמה עם כ 650- הרוגים. עד היום המחלוקת עדיין נמשכת.
תנועות פנימיות בעירק, כדי להחזיר את הריבונות הפוליטית, עוררו עניין וחשש במדינות מסוימות בגלל הסיכון להסלמה של חוסר יציבות. במקרה ספציפי זה המודאגים ביותר יהיו ארה"ב וישראל. ידוע כי נוכחות המודיעין הישראלי מושרשת היטב בשטח. המוסד פעיל מאוד בשטחי האזור. אי אפשר היה לראות אחרת, להיחשב ולהתחשב בכך שמדינת ישראל הקטנה צריכה לפקח בקפידה על כל עלה שזז כדי למנוע הסלמות שעלולות להשפיע על ביטחון תל אביב.
זו הסיבה לדינאמיות החריגה של המוסד שכמובן לא זז לבדו אלא מחליף מידע עם בעל בריתו האמריקני החזק ביותר: ה- CIA.
נוהל אופייני למדיניות החוץ הישראלית הוא לפעול בפעולות ממוקדות בניסיון להשיג את הרווח הפוליטי המרבי מבלי לפתוח במלחמה קלאסית. דוגמה ראשונה הייתה התקיפה האווירית הראשונה בעירק - במהלך המלחמה העירקית-איראנית - שהרס כור גרעיני שנבנה בגרמניה בשנת 1981.
מדוע נהרג סולימאני רק עכשיו כשהיה ברשימה השחורה האמריקאית במשך חמש עשרה שנה?
התשובה הכי מתקבלת על הדעת, שגם היא מאוששת על ידי המחשבה על דעת הקהל העירקית, היא שסולימאני תמך. נמהר הפיגוע בשגרירות ארה"ב בבגדאד. פעולה זו הייתה מעלה את סולימאני מעבר לנקודת אל-חזור. הקו האדום נחצה והטילים עזבו.
אמריקה לא יכול היה, בהינתן התקדים ההיסטורי, הרפה והיה צריך לנקוט בפעולה מכרעת כדי להזהיר את כל המזרח התיכון. יום לאחר מות הגנרל, כל המדינות התנתקו מההתערבות שהרשות טראמפ אישרה, למעט ישראל ואיטליה רק השר לשעבר סלביני.
איננו נכנסים לגופם של חוקיות או פעולה אחרת, מכיוון שזה עניין שכל מדינה רואה אחרת ובמקרה זה עובדות נחשפות.
יש פרט חשוב לגבי הפיגוע: האופי הבוטה של אותו הדבר. אז למה הגענו לשיגורי טילים ...?! סולימאני היה משוכנע כי הייתה לו שליטה מוחלטת על השטח ועל דעת הקהל המקומית, וכנראה שהפגין אמון רב במערכות המודיעין שלו (אנושיות וטכנולוגיות): היחידות שיכולות לחזות אירועים. ההוכחה לכך היא שהוא עבר עם ליווי קטן מאוד וללא אמצעי זהירות מיוחדים.
עם שני הטילים, טראמפ יצר זעזוע בפני איראן ומעל לכל למבני המודיעין והביטחון, והראה שהוא יכול לפגוע בכל מי שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה. אחת הסיבות האפשריות יכולה להיות בדיוק זו, מכיוון שמעבר לתגובה המיידית עם שיגור טילים לבסיסים צבאיים וגילוי האימה של חלק מהעם העיראקי והאיראני, נוכחותם של מיליוני אנשים באזור הלווייתו והצהרותיו המיידיות של ממשלת איראן על פעולות עתידיות כלפי ארה"ב, לאחר מספר ימים מטהראן התרככו הצלילים והותירו פתחים לדיאלוג עם האויב המושבע.
כיצד ניתן לראות באיטליה בסיכון זה? זה ממש לא נראה! מכיוון שבעיראק האנשים מרגישים את הנוכחות הפוליטית של צרפת, גרמניה ואנגליה יותר.
התקשורת המפוצה בכלי התקשורת השונים נותנת משקל הולך וגובר לשלוש המדינות שהוזכרו. איטליה כמעט ולא מדמיינת.
ד"ר חיילל אלבזוני.
אנליסט צבאי גיאופוליטי
צילום: צבא ארה"ב / חיל הים האמריקני / IRNA
