נראה כי החמרת קוביד -19, במקרים מסוימים, אינה מונעת את התפתחות המשברים העומדים בבסיס היחסים הבינלאומיים. לוב אינה פטורה מהדינמיקה הזו; מדד הביקורתיות של המצב הודגש עם התפטרותו של רסאן סלמאה, ראש משלחת האו"ם; התפטרות, אשר עבור רבים לא היוותה הפתעה, ללא קשר ל"בעיות הבריאות "לכאורה, כדי להציע החלטה שמונעת על ידי גורמים חיצוניים, אולי מאותם פלחי כוח שהאשימו שוב ושוב את סלמאה בכך שאינו מסוגל להבין את המציאות הלובית, וכי לא הצליח לזכות באמון של האגף הטריפולינה או של בנגאזי, שלפיו הואשם נחכה ונראה שאיפשרה להפטר להמשיך בפעולה שמטרתה לקחת את דרנה ופזאן על פי הערכה (לא צודקת) שלא לקחה בחשבון את חוסר הכבוד ל הפילדמרשל. מעבר לכל, סלמאה, זורקת את המגבת, הותירה את לוב בתוהו ובוהו עם ייצור שמן לא עקבי.
דווקא הירידה בהכנסות המיוחסות למיצוי נפט גולמי מענישה את יעילות שירות הבריאות הלובי, שכבר הוכח על ידי שנים של מלחמה, רואה מקור של כיבוי משאבים שימושי לתשלום עובדי בית החולים. יתרה מזאת, למרות ההסכמה לכאורה עם הזמנת האו"ם מ- 22 במרץ, להפוגה בהומניטרי בגין המגיפה הנמצאת בעיצומה, ההפרות עקבו זו אחר זו בהאשמות הדדיות, ובכך סנקציה של מדינה של עוינות רב שנתית שנקבעה על ידי שבריריות ההסכמים שכבר נערכו החל מוועידת ברלין שלא הניבה תוצאות בעלות ערך קבוע; בהינתן עמדת הכוח שנרכשה, הפסקת האש הומניטרית עבור הפטר, היא לא מאוד יתרון, בהתחשב בכך שבין היתר הגנרל הצליח לקבל הכרה בינלאומית רחבה למרות שלא היה ראש ממשלה מוכרת בינלאומית.
אם כן, אין כל השעיית הסכסוך מכיוון שהוא יטיל פעולות מתואמות עם המקבילה, אך באופן בלתי נמנע יגבירו את מצב החירום הבריאותי, ברקע התמיכה המתמדת שמספקים השונים מנטוריםהחל משכירי חרב סורים התומכים בסראג ', לעבור לאמירות, סיוע מצרי וירדני להפטר שיכול לסמוך גם על השסעים הפנימיים הראשונים בממשלת טריפולי, כאשר שר הפנים פתחי פשאגה התחייב לבצע פעולה של התקרבות לארה"ב ובריטניה שנראית הרבה יותר אישית מאשר קולגייטית, ומטרתה להכיל את כוחן של המיליציות. מהבחינה הזו, אין להמעיט בהכרזות דובר ה- LNA, מיסרי, שחשף כי הפיקוד, בהתאם לדרישות האו"ם, יכול להחליט על הפסקת פעולות האיבה נגד טריפולי כדי לאשר את הרצון להקים ממשלת אחדות. לאומי עם המשימה להוביל את המדינה לבחירות.
כרגע, כדי להתמודד עם פעולתו של הפטר, החל סרראג במבצע ההגנה העצמית סערת שלום, נדבך נוסף לדאגה לאותם kanslaries אשר, למרות נגיף הנגיף, מצליחים לשמור על רף המדיניות החוץ, תוך שימת לב, יתר על כן, לכבוד הבלתי בטוח של האמברגו על אמצעי לחימה המיועד ללוב.
מעבר ל כוונות טובות, הפטר השתלט על העיר זלין, וחלק מהאזורים מול גבול תוניסיה, והמשיך לשגר טילים על טריפולי מבסיס האוויר אל ווטיה (עדיין בסכסוך), מרחק קצר מהבירה, תוך לגיטימציה נוספת. השימוש בכוח על ידי הגנרל, בעקבות התוצאות השנויות במחלוקת של ברלין, שימושי יותר לציון הירידה הסופית של מוסרי אירופה
בהתחשב בחולשתה של הממשלה המוכרת, ורצונו של הזקן הפטר, שנחוש בדעתו לחסום את צינורות הנפט, הדרך היחידה שנראית הכי הגיונית להוביל לסיום פעולות האיבה היא זו העוברת דרך debellatio של אחד הצדדים הסותרים.
בינתיים התקרב הפטר לגבול תוניסיה, ממתין לתיאום עם השלטון המקומי; שים לב שכוחות הטריפולינה הנמלטים פונים ימינה לעבר הגבול התוניסאי. ההתקפה על בירת לוב, מזינה, בינתיים, חששות באלג'יריה וגם בתוניסיה, מודעת לגידול בחוסר היציבות האזורי, בהתחשב גם בנקבוביות הגבול הקיצונית של אזור שמאוכלס גם בדלילות וקשה לשליטה לצורך שמירת היושר. של צמחי שמן.
בשונה ממצרים, שאישרו את קו ההפטר המקצועי שלה, גם אלג'יר וגם תוניס העדיפו לשמור על נייטרליות שוויונית, תוך הימנעות, מעבר לפורמליות רשמיות, מהשתתפות בסכסוך הלובי, כנראה גם בגלל התנאים הפוליטיים המורכבים - כלכלה פנימית. בעמדה האלג'יראית, בהקשר זה, רואים את ההכרה ב- GNA, אך אינם מכחישים תפקיד מכריע בהפטר, שעסק במערכה של פזאן בדיוק בצירוף המחאות האלג'יריות נגד מועמדות נוספת של הנשיא בוטפליקה.
היבט נוסף שיכול להוביל את הפטאר לדאגה ולהוביל אותו להחלטה להאצה נוספת של האירועים, ניתן למצוא בממשלת תוניסיה החדשה של אליס פחחך, בה נוכחות המפלגה האסלאמיסטית אננדה, בתמיכה בטורקיה וקטאר, יכולה לגרום הטה את האיזון לעבר ה- GNA של סרראג '.
ברגע זה, אם כן, כאשר הפטרומונרכיות תומכות פוליטית, אך רחוקות מבחינה גיאוגרפית, מתמודדת תוניסיה עם בעיות אבטחה הולכות וגוברות המדגישות את הצורך בתיאום ושיתוף מידע, תכנון והערכה טקטיים ואסטרטגיים; זאת לאור הזיכרון, החי תמיד, מהאיומים הבלתי צפויים שעם הזמן הגיעו מהשכנה הלובית.
ראוי להזכיר את אירוע גפסה משנת 1980, בו התארגנה לוב פעולה חמושה נגד ממשלת תוניס, שבעקבותיה בוצע בשנת 2016 פעולה של חמישים לוחמי דאעש, שהגיעו מהעיר לוב סבראטה. הם ניסו להשתלט על מרכז בן גרדאן. מכאן שצורך התוניסאי לתקן את הליקויים הטקטיים והמבצעיים על פי תוכנית שתוכננה להכיל את מסלולי הלוב האפשריים מעכשיו לעשרים שנה לפחות, שכן יתר על כן, תוניס לאורך זמן נותרה ללא נקודות התייחסות פוליטיות ומינהליות קבועות בטריפולי . אין להכחיש כי לוב נותרה דאגה לביטחון הלאומי של תוניסיה, בהקשר שבו הצבא התוניסאי נאלץ מצד אחד ליצור קשר עם הנציגים המרובים של המיליציות הלוביות השונות, מצד שני להמשיך ולתמוך בדרך הדיפלומטית.
בעוד שתוניסיה סוגרת את גבולותיה כדי להכיל את נגיף הקורונוי, הלחץ הולך וגובר על המדינות השכנות עם לוב לצורך התערבות לרעת שאיפותיו של הפטר; למרות הבטחותיו של הנשיא תוניסאי סעיד כי אין בכוונתו להתרחק מהניטרליות המוצהרת שלו, האלוף הוציא את ההוראות הנחוצות לפיקוח על הגבול בין ראס ג'דיר לדהיבה, כדי למנוע מתוניסיה להפוך לטנק ג'יהאדיסטי עם הקישור של האחים המוסלמים.
צילום: טוויטר
