מדינה שבדרך כלל מסתיימת באור הזרקורים בכל פעם שהמזרח התיכון אפוף בהדים של חוסר היציבות היא הממלכה ההאשמית של ירדן. מאז הקמתה (ב 1921 כמו אמירות עבר הירדן, שמם שונה שם 1949 תחת השם הנוכחי) מכוח המיקום הגיאוגרפי המסוים שלה ואת הרכב יחיד של האוכלוסייה שלה, ירדן מצאה את עצמה במרכז של כל התהפוכות והמגרשים הגיאופוליטיקה של המזרח התיכון.
"מלחמת האזרחים" הסורית, כמו גם מלחמת עיראק והסכסוכים הערביים-ישראלים השונים, שוב ראו את ירדן הופכת לחלק האחורי של הפלגים הלוחמים ואת מקום הנחיתה של המוני פליטים שבחרו בו מחסה. מאז תחילת "מלחמת האזרחים" הסורית ועד להתערבות הצבאית הרוסית במזרח התיכון, ניהלה המדינה התנהלות פרו-מערבית במהותה, המברכת על מסה גדולה של אזרחים שנמלטו מהלחימה ומנסה להשיג מנופים גיאו-פוליטיים לטובת המשכילים המערביים על ידי הפעלת מרכז הדרכה ותיאום לפעולות המורדים הסורים נגד אסד ולאחר מכן השתתפות בפעולות הצבאיות של "הקואליציה הבינלאומית" נגד ISIS. עם זאת, הנוכחות המתמשכת של תצורות רבות של מורדים אסלאמיים אנטי-אסדאים על אדמתן (עם האינטראקציה הבלתי נמנעת שלהן עם האוכלוסייה המקומית) והתפשטות האידיאולוגיה הקיצונית של ISIS לא היו אירועים "חסרי כאב" "ממלכת הבדווים".
על אף הילה לכאורה של "מודרניזם וסובלנות" במציאות, ירדן היא מדינה שמרנית מאוד, שבה המבנים השבטיים והמשפחתיים המקוריים של העולם הערבי חיים וממשיכים מאוד בחיי היומיום של האזרחים. המדינה מעולם לא השלימה עד כה את "המעבר הדמוגרפי", שכן במשך עשרים שנה נקבעה שיעור הפריון הכולל מעל לילדי 3 לאישה, סימפטום של חברה שאינה רוצה לנטוש את העיקרון הפטריארכלי patrilocale המאפיינת אותו מאז ומעולם. יחד עם זאת, סך האוריינות חרגה מ- 97% (הן עבור גברים והן בקרב נשים), כך שזה רק עניין של זמן עד שגל המודרניות יתחיל להכות שורש ברצינות בחברה האזרחית עם כל התוצאות הם יכולים לדמיין כי בהתחשב בהתפרקות המתקדמת של מערכות השליטה החברתית שנשאלו מן המסורות העתיקות, יפתחו קטעים לא צפויים גם לאידיאולוגיות הקיצוניות. מנקודת מבט זו, רבים כבר מדברים על "הדבקה הסורית", שכן במשך שנים החלה ירדן להראות סימנים של אי שקט.
על פי דיווחים שונים, ערים כמו מען וזרקא (מקום מוצאם האחרון של המחבל אחמד פדיאל אל-נזאל אל-ח'לאילה המכונה "אבו מוסעב אל-זרקאוי") מזה זמן רב מזייפות פונדמנטליזם של מטריקס סלפים, בעוד נפותיהם של אבראד ופאראפיק נהפכו לנזיר של כל הג'יהאד הסורי שנמלטו מהמתקפה הרוסית-סורית שהביאה את כל דרום סוריה בחזרה לידיו של אסד. 14 בחודש פברואר, על פי חדשות שפורסמו על ידי סוכנות הידיעות חדשות רויה, אדם של 52 שנים מת בפיצוץ מטען נפץ ליד החווה שלו, ליד העיר אל-סולט (בפאתי עמאן) עם הגעתו של כוחות הביטחון, פיצוץ אחר חזק יותר יש גרמה להרס של אחד הרכבים שלהם עם הריגה של חיילים 3.
לפחות מחודש אוגוסט אשתקד, כוחות הביטחון הירדניים מחויבים לעקור, באמצעות הריגות ומעצרים רבים, את רשת ISIS המקומית, אך זו היתה הפעם הראשונה שבה הצליחו הטרוריסטים להשלים עם מבצע טרור מוצלח נגד כוחות הביטחון של המדינה, גם אם הירי אינו הקרקע.
ירדן הוא סיר לחץ המונח על האש, כי אם כי לאט, הוא בוער.
צילום: הצי האמריקני / אונסקו
