ישראל: הלכות האלוהים, חוקי האדם, דיספורה

ההיסטוריה של ארבעת אלפים השנה של ישראל מלאה בפרדוקסים. המיתוס היסודי הישראלי, על פי המסורת הנגדית החזקה שלו, וכשמונה מיליון נושאים לעומת כ 8 מתושבי העיר ארץ מובטחת, נותרת מנוגדת אך מכריעה להבנת מדינה עם מבנה מוסדי שטרם הושלמה במלואה. כבר בעת היווסדה כמה מפלגות דתיות תמכו בחוסר התועלת של אמנת יסוד בהתחשב בכך שהמדינה תורה היא נותרה החוקה היחידה של העם היהודי; באופן פרוזאתי יותר, בן-גוריון, שעסק בבניית המדינה, דחה את אימוצה בגלל התנגדות מולדת לכל סטנדרטיזציה שהגבילה את הכוח הביצועי; הרגל שנצפה למעשה לאורך זמן וכעת הוא רואה בנתניהו מתורגמן למדיניות דיבורית, שמשחקת בנקודות התורפה של ברית מוסקבה-טהרן בסוריה ובגיאופוליטיקה של חברות סטארט-אפ שנראות ומתמקדות בסין, הודו, ברזיל ואשר מדאיג את ארה"ב מההחלפה האפשרית של יודע איך טכנולוגיה. למעשה, ישראל עדיין נאבקת באימוץ חוק חוקתי כפי שהוא מובן במערב; חוק המסוגל לסכם, לספק אותם, את דרישות הקבוצות האתניות הרבות שנמצאות ומפוצלות באזור. באופן רגיל ישראל היא הישות הפוליטית היחידה, יחד עם "האימפריות" האיראניות והטורקיות, שיכולות עדיין להציג מבנה ממלכתי אמיתי, למרות הניסויים הקולוניאליים האנגלו-צרפתים שעקבו אחר גבולות חלשים על החול.

מצד אחד, ישראל היא מדינה מתקדמת, תרבותית ועשירה מבחינה טכנולוגית (על פי תקני שטח), כיום הכוח האטומי היחיד במזרח התיכון, ומחזיקה במשאבי אנרגיה ניכרים באזורים המשקיפים לחופיה; מצד שני, זו מציאות אנטרופית, רב-אתנית ורב-דתית שנמצאת מאז ומתמיד במאבק עם אויב הפועל כמצבר של נשמותיו השונות.

ביטחונה של ישראל תלוי בעליונות צבאית המסוגלת לשלוט בשכנים על ידי השמדת התוקפים; אך האם ניתן להעלות על הדעת אימפריה ישראלית, בה חסרים במרחב ובדמוגרפיה מערערים כל אסטרטגיה? חוק הלאום האחרון, שנמתח ביקורת גם במולדת, וקבע את זכות ההגדרה העצמית המוגבלת לעם היהודי בלבד, הצית מחדש את הרצון להתפשטות ביהודה ושומרון של הברית הישנה, ​​או באזורים כיום ערבים-פלסטינים. ארץ ישראל היא ארץ ישראל, מושא ההבטחה המקראית, עם זאת, אינה מעידה על תיחום גבול מסוים הראוי למדינאט¹. חוק האומה, כנורמה המכירה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הופך לפיכך לשיבוש חברתי וחיוני מבחינה אסטרטגית, ומונשם על ידי עקרון ההתקפה המונעת המסוגל להשמיד את איומי האויב כאשר הוא נחשב כמשמש ובא. אחרי הכל, משה דיין אמר שצריך לראות את ישראל "כמו כלב מטורף, מסוכן מכדי להפריע לו".

החוק חילק את דעת הקהל בשתי תוצאות משמעותיות: קרע חברתי בין קבוצות אתניות מוזנחות אך משמעותיות (ערבים ודרוזים), ומדיניות, גם בהקשר של הליכוד, עם קשר קונפליקטואלי עם הפזורה האמריקאית, ליברלית מדי. להבין מציאות לאומית מרוחקת מבחינה תרבותית והיסטורית שמרחיקה, לפחות רעיונית, את אלה שלמרות היותם יהודים מסרביםעלייה ו גלויות הקיבוץ² וזה בוחן את מעמדה של "דמוקרטיה מזרח תיכונית יחידה". האם יוכל ישראל לשמור על העדפה של עורף אסטרטגי שכזה?

חוזק והרתעה

ישראל מצד אחד חושפת יכולות צבאיות, טכנולוגיות וכלכליות משמעותיות, ומצד שני היא מדגישה גבולות במיצוי פוליטי של ההזדמנויות הקשורות לשמירה על אינטרסים ביטחוניים, יחד עם הערכת הסיכונים של הסלמה בכמה חזיתות. פעולות מלחמה בעוצמה נמוכה נגד אויבי מפתח לא הביאו לתוצאות פוליטיות רלוונטיות; הא-סימטריה של היעדים והציפיות לא לקחה בחשבון את התפיסות השונות, ולכן מה עבור חלק מהווה "ביטול" עבור אחרים מתרגם לניצחון. יש לקחת בחשבון שיש הרתעה בסיסית חזקה שממליצה בפני יריבי ישראל לנקוט בפעולות רחבות היקף, וגורמת להם לנקוט יוזמות שנמצאות ממש מתחת לסף המלחמה. התוצאה קובעת אי יציבות קיצונית בסוריה, בלבנון וברצועת עזה, ויכולה להוביל לעימות רב פרונטלי. ירושלים בחרה כיום במדיניות הכלה קצרת טווח, למעט התקפות על השתרשות איראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחיזבאללה, שומרת על סטטוס קוו אפשרי בר-קיימא אשר גורע מהביטחון העתידי.

הפוליטיקה האמריקאית עם הציוצים הנשיאותיים שלה, יחד עם הפרגמטיזם הסוני האזורי שמזהה את איראן וכבר לא את ישראל כאויב, לא תמיד מקלה על המשימה; אם מצד אחד פוטוס³ מבטיחה באופן רטורי, מאידך (כמו עם הנסיגה מסוריה) זה מוליד נבוכים שגורמים לנו לא להיפטר משני "אורות" אסטרטגיים אפשריים: מערכה קשה נגד איראן, ותוכנית פעולה חדשה לפלסטין, גם בזכותה העובדה שהדינמיות ביחסים בינלאומיים עשויה להגביל את תחום הפעולה הישראלי.

סבלנות אסטרטגית, דיוק, פחדים

פרס מהווה, לדברי ישראל, איום שפועל בשני קווים מחזקים הדדית: גרעיני וקונבנציונאלי. המטריה האטומית נועדה להבטיח הגמוניה אזורית, ואילו השלכת הכוח הנוכחית שנערכה עד כה בזכות פרוקסים ובסיסים שנמצאים בבנייה בסוריה, בלבנון וככל הנראה בעירק, תצטרך לתמוך באופן קונבנציונאלי. טהראן, פגיעה כלכלית ונתונה לשחיקה של קונצנזוס עממי, שנועדה להסיט את תשומת לבה של ירושלים מתוכנית הגרעין שלה על ידי תקיפה ישירה של ישראל בפעולות שאליהן צה"ל⁴ הם הגיבו מייד בחזית הסורית, לקחו אחריות עליה ובכך העלו את רמת העימות. ישראל, נוכח סבלנותה האסטרטגית האיראנית הזמנית, תצטרך להיערך לשינויים אפשריים בעתיד במדיניות ארה"ב, ולניהול משא ומתן חוזר ולא מצליח של ה- JCPOA (הסכם על כוח גרעיני איראני, עורכת). לאחר מכן משוכפל הקו הקונבנציונאלי האיראני על פי גיאוגרפיה הולכת וגוברת שמספר מגיע לסוריה ולבנון, והדבר יבטיח את אי עקיבות ההובלה לחיזבאללה.

היחלשותה יחסית של מלחמת סוריה, יחד עם התערבותה של רוסיה שיש בה אינטרסים משותפים טקטיים אך לא אסטרטגיים עם ישראל ואשר חייבים להכיל את שאיפותיהם של האייתולות, הביאו כבר להפחתה ביכולות ההתקפיות הישראליות, ולעלייה איכותית בהקשר הפוטנציאלי של חיזבאללה. . שינוי במאזן בצד הלבנוני בצפון עקב הציוד החדש עלול לשבור את מאזן ההרתעה שהניא עד כה את ישראל וחיזבאללה מלהגיע להתלקחות של סכסוך בהיקף נרחב יותר. עם זאת, ישראל חשופה לנשק מדויק⁵למעשה מדובר במדינה מערבית קטנה עם תשתיות קריטיות מרוכזות ויתירות נמוכה. ייצור חשמל ומתקני התפלת מים, תשתיות גז, עלולים להיות משותקים על ידי שיגורים בליסטיים ממוקדים. אולם ארסנל האטום הישראלי מסוגל לפגוע במכה שנייה בזכות ראשי הקרב הגרעיניים בהם מצוידים הטילים שיצאו לצוללות. דולפין, הנעה ללא הפסקה בין הים התיכון לים סוף.

אם לא צפתה תוקפנות ערבית, ישראל יכולה להצביע על איראן המוחלשת והמפורסמת, יתרה מזאת שהיא תואמת את הפוליטיקה האמריקאית שבה היא נותרה בסגנון רפובליקני. למעשה, איראן וישראל ניזונות מאותם פחדים במעין ריסיקוטאוריה⁶, שם רק למגן דוד יש את הנשק הסופי. בפלסטין, ישראל תתמודד עם האתגר שמביאה חוסר היציבות בעזה וההסלמה הפוטנציאלית שלה בגלל הידרדרות חברתית-כלכלית. הניסיונות לייצב את הרצועה על ידי הסדרת היחסים עם חמאס, בסינרגיה עם מצרים וקטאר, הצליחו חלקית, גם בגלל היעדרו הפוליטי של הסובייקט הפלסטיני שאינו רואה, בגלל שברים פנימיים וחולשתו של מחמוד עבאס, את החלקה לעבר מציאות המורכבת ממדינה יחידה, הנתמכת בציפייה להסכם (הבלתי מוגדר) של המאה בחסות ארה"ב, בעיקרון המבוסס על ערובה לשגשוג כלכלי עתידי, והבאת התוצאות מנקודת מבט ארוכת טווח בהינתן הדמות היחידה ישראלי מתייחס למדינת הלאום של העם היהודי. אי אפשר להזניח גל טרור אפשרי חדש בגדה המערבית באמצעות שיטות התקפה קטלניות בהשראת חמאס בהתנגדות גלויה של ה- ANP, שהאחרון נענש על ידי קיצוץ הכספים האמריקני לאונר"א, שכעת צריך לתמוך בתקציב בפאסיבי עם ביטול פעילויות שמטרתן לתמוך בחינוך, ממשל ובריאות; הכל עם השלכות כבדות על מצרים, סעודיה וירדן, מדינה המארחת מחנות פליטים, ושאולי ללא תמיכה, תיאלץ להידרש להעניק התאזרחות פלסטינית בשטחה בלא רצון.

מגן של צה"ל

במדינה ביקורתית על פוליטיקה, צה"ל (כוחות הביטחון הישראליים, עורכת) הוא המוסד בעל האמון הלאומי הגדול ביותר; חשיבותו של הרמטכ"ל שלו היא בלתי נמנעת, דמות מובילה ללא שוויון, במיוחד ברגע היסטורי כה מלא באירועים. ההדגשה שאפיינה את המסירה בין הגנרל איזנקוט לגנרל כוכבי (צילום) מעלה באופן בלתי נמנע את התחשבותם של הבחירות המדיניות המוקדמות, שתוכננו לאביב הבא. ראש ממשלת הביניים הנוכחי ושר הביטחון נתניהו, הששים להיות מוסמכים כמגן ההגנה הטוב ביותר של ישראל, אינם יכולים שלא לחפש את רצונם הטוב של הצבא וראשו, במיוחד בהתחשב בכך שלא יוצא דופן לראות הרבה אלופים לשעבר הופכים גיבורים פוליטיים חשובים.

מנקודת מבט מבצעית, האלוף. כוכבי נכנס לתפקידו בתקופה שמאופיינת באי יציבות ניכרת, ושם ישראל מצפה שיהיה לו חזון אסטרטגי אזורי וגלובלי נרחב, ומעל לכל הוא מקווה שהוא יצליח לשכפל ניצחונות עבר. לפיכך, על ה- CSM להבטיח כי האסטרטגיה של צה"ל, שנוסדה על תפיסת מלחמה חדשה ומבוססת על זעזוע רב ממדי המשלב את האש המדויקת של ארטילריה וכוחות אוויר עם תמרונים מהירים, קטלניים וגמישים של אדמות המסוגלים לחדור לשטח אויב, שניהם ניתנים לעונש בסכסוכים כמו למשל ניתן להעלות על הדעת נגד חמאס וחיזבאללה, ומבלי שתצטרך להאט את הפעולה למען אילוצים חברתיים ופוליטיים הקשורים לשימוש בכוח. CSM ה -22 נכנס לתפקידו ברגע בו נגמרו האלמנטים שהובילו לתקופה של רגיעה יחסית; מסיבה זו תחומי האחריות שלו הם מהדחופים והחשובים ביותר במציאות הנוכחית של ישראל.

ישנן בעיות רבות ובלתי פתירות, ורצון לפתור אותן בכל מחיר יותר ממה שאפשר לרשלנות יכול להיות מסוכן. מה שבטוח הוא שהמערב לא הצליח לתפוס בזמן היבטים והתפתחות של לבנט מורכב מדי למוחות נוקשים וסכמטיים. מה שבטוח הוא שלא משנה מי ינצח בבחירות באפריל, ישראל לא תיסוג למצדה חדשה.

¹_המדינה

²_{עלייה לארץ ואוסף גולים}

³_{נשיא ארה"ב}

⁴_צה"ל

⁵_טילים

⁶_{תורת הסיכון}

_{צילום: צה"ל / חיל הים האמריקני}