הצהרות המלחמה הבומבסטיות בין ארה"ב לצפון קוריאה בשבועות האחרונים מסוות, מאחורי המתח הגובר, גם את חוסר המוכנות המהותית של המתמודדים ושל נותני החסות ובעלי בריתם להתמודד עם המלחמה החדשה עם השלכות חסרות תקדים ובלתי צפויות.
בעידן שג'ון פון ניומן כינה לראשונה MAD (Assured Mutual Destruction 1949-1989), באופן פרדוקסאלי נתפס הגרעיני כפוליסת ביטוח לשלום. כל המטען העצום של מחקרים והשתקפויות של אותם עשרות שנים על סמלי ההרתעה וכוח ההרתעה הגרעינית גלש אט אט לשכחה לאחר נפילת חומת ברלין.
היו ועדיין יש פעולות וניסיונות להשאיר לפחות את תופעת צמיחתה של "המפלצת", כגון הענקת פרס נובל לשלום ל- ICAN (מסע פרסום בינלאומי לביטול נשק גרעיני, עורך) מטרת התיקון של אמנת ההפצה הגרעינית העתיקה (1970), אך הוקעת ההסכם עם איראן על ידי טראמפ רק שנתיים לאחר כניסתו לתוקף מספרת לנו הרבה על הערך האפקטיבי של הסכם זה.
למעשה, שר החוץ של צפון קוריאה רי יונג הו שבר את המחסומים ורמז, ב -3 בספטמבר 2017, כי מדינתו מוכנה אפילו על ידי בדיקת פצצת המימן הנוראה והאסורה יתר על המידה. בשלב זה, אזעקת האזעקה בכל אזור החוף המאוכלס ביותר בעולם בין סין, קוריאה ויפן בהחלט חלפה. ואכן, האזור מהווה נדבך בסיסי לא רק לכלכלת העולם הגלובלי, אלא, באופן בלתי נמנע, לאפשרויות אסטרטגיות וצבאיות.
תגובת ה- יועץ אבטחה גנרל מקמאסטר האמריקני, לא המתין וקבע כי הגיע הזמן לאשר ולעדכן את התוכניות הצבאיות בפלטה פוליטית שמטילה גם את החותם על הבחירה באופציה הגרעינית, גם אם השלכות של מעשה זה עדיין אינן. מוגדר, ולא ברור.
הנייר הלבן האחרון על ההגנה היפנית, ששותף מיידית על ידי ראש הממשלה שינזו אבה, ב -35 עמודים דלילים מתאר את צפון קוריאה, אך גם את אדונה - סין העממית, כאויבים הישירים של המדינות בחוף האוקיאנוס השקט ומדגיש את השימוש האפשרי. של כוח גרעיני, ובכך הדגיש כי המעורבות מתפשטת כמו מאש.
הנשיא טראמפ והגנרל מקמאסטר הדגישו כי הפיתרון המקובל היחיד עבור ארצות הברית הוא גרעון גרעין של צפון קוריאה. אבל כולם יודעים שזה בלתי אפשרי מכיוון ש- "KIM STRANAMORE" קישר את הישרדותו של משטרו במדויק לעובדה שהוא כוח אטומי, תוך שהוא מעלה את התזות של תיאורטיקן המלחמה הגרעיני הגדול ביותר - המדען ויוצר תיאוריית המשחק הרמן קאהן - כלומר שמי שמחזיק בכוח גרעיני מפחיד ולא מותקף. ללא הפצצה, צפון קוריאה תהיה מדינת לוויין לא מזיקה של סין הגדולה, ענייה ולא רלוונטית.
כפי שראינו, במהלך המלחמה הקרה כלי הנשק היו מעל לכל אסטרטגיים, כוחם נמדד במגה טון, והם היו בעלי אופי מרתיע ברור. "MAD" המפורסם מקסם את הסיכונים ומזער את הרווחים של מלחמה. אך אף מדינה אף על פי כן (אפילו ברגעים המסוכנים ביותר כמו המשבר בקובה) לא עשתה בה שימוש.
אולם כיום אפשרות השימוש מרוכזת בעיקר בפצצות אטום טקטיות, מ -20 kT ומטה. לכן סף השימוש האפשרי בגרעין הונמך, במיוחד בהתחשב בכך שבארסנלים של המעצמות החדשות אין פצצות בסדר גודל של מגה-טון, אלא רק של כוח קטן-בינוני. לדוגמא, הפצצה הפקיסטנית שווה פחות מ 40 KT, ההודית היא רק קצת יותר חזקה.
תודה גם לעובדה שדור חדש של חיילים לא יודע, כמו האלופים הוותיקים, מה המשמעות של שיגור "הפצצה" (תוך שניות ספורות 70 התאדו, מכיוון שרבים מתו כמעט מיד, 400 נפגעו מקרינה) לאט לאט הצוותים מתבגרים. ההשערה לפיה ניתן לאפשר שימוש באמצעים גרעיניים טקטיים יותר מכל לאור ההחזרה ההולכת ופוחתת של הסכסוכים של ימינו.
המפציצים האסטרטגיים מוכנים בגואם, 2500 ק"מ מפיונגיאנג. הם ילוו על ידי מטוסי F15C מבסיס ארה"ב באוקינאווה וטייסות נושאות המטוסים של USS. נימיץ (CVN68), קבוצת Carrier Strike 11, USS קרל וינסון (CVN70) שביתה 54, USS רונלד רייגן (CVN 76). המטוסים מוכנים, גם הטילים.
אין ספק שבעיית הגרעין נמצאת כעת באסיה: מעצמות האטום העיקריות רוסיה, סין, הודו, פקיסטן ובאוקיאנוס השקט ארה"ב מתנגשות זו בזו בדיוק באזור בו פצצות ראשונות על הירושימה ונגסאקי.
והארסנל הגרעיני העולמי כיום שווה מיליון פצצות השוות לזו שהוטלה על הירושימה.
התוצאה היום עלולה לפיכך להיות מפחידה עוד יותר: למעלה ממיליון נפלו ומזוהמים בשניות.
פרופ 'ארדוינו פניצ'יה
נשיא ASCE - בית הספר לתחרות כלכלית בינלאומית בוונציה ופרופסור ללימודים אסטרטגיים
(צילום: DoD / NSA של ארה"ב)
