הקו האדום של נשק כימי בסוריה

(של פדריקו קסטיגליוני)
24/05/18

בהתייחסו לנאומו של נשיא צרפת, מקרון, שהצדיק את ההתערבות בסוריה, יש כמה דברים שהקהילה הבינלאומית יכולה לעשות היום כדי למנוע ולנהל סכסוכים בתוך מדינות ריבוניות. "הקו האדום" שאין ממשלה יכולה להתגבר עליו הוא כבוד האזרחים באזורי הסכסוך ואיסור השימוש בנשק כימי או בקטריולוגי. אלה המקרים היחידים, לפחות לפי המשפט הבינלאומי, שבהם הריבונות של מדינות מוגבלת על ידי כללי התנהגות כלליים, שאם לא מכובדים, הם עלולים להוביל להתערבות של מדינות אחרות בסכסוך. עמודי התווך של הסדר הבינלאומי הנוכחי אינם מובטחים רק על ידי האו"ם, אלא גם על ידי הסכמי ז'נבה במהדורות השונות שלהם, ממלחמת העולם השנייה ועד ימינו.

במקרה הסורי נראה כי אחד הטאבו, השימוש בנשק כימי עם נפגעים אזרחיים, נשבר בחודשים האחרונים, והפרה זו תצדיק התערבות מזוינת נגד בשאר אל-אסד על-ידי ארצות-הברית, בריטניה וצרפת האחרון 14 אפריל. אבל איזה ראיות יש לנו על השימוש בנשק כימי על ידי המשטר בדמשק, מתחילת מלחמת האזרחים של 2011 ועד היום? התשובה היא לא פשוטה. עד כה לא הוצגו בפני הקהילה הבינלאומית עדויות בלתי ניתנות לערעור, אך הנושא חזר לימים אקטואליים בימים האחרונים, כאשר דוח ראשון פורסם על ידי היצואנים שלארגון לאיסור על נשק כימי אשר מגנה את השימוש בנשק כלור במהלך העימותים שהתקיימו בפברואר האחרון ליד העיר Sarakib, בצפון הארץ. על-פי העדויות והעדויות המדעיות שנאספו על-ידי סוכנות האומות המאוחדות, נעשה שימוש בנשק כימי עם נפגעים אזרחיים, נותר ספק באשר למי שהשתמש בהם בסכסוך המורכב מזה שנים על האזור.

ב טבח דואה עכשיו הידוע לשמצה 7 בחודש אפריל האחרון מצא מוות סביב 70 אנשים, רובם לא אזרחים לוחמים. הרופאים זיהו בקורבנות את הסימנים של הרעלה שלא צוין טוב יותר אבל דומה לזה של גז שרין. בסוף אפריל נסעו פקחי האו"ם לדואמה, בערך 300 קילומטר מדרום לסאראקיב, בדרום סוריה, אך התלוננו כי הם נתקלו בבדיקות שלהם ולאחר מכן נשלחו על ידי משטרת דמשק. יש לזכור כי עד לפני כמה ימים היה האתר מקום קרב דמים והפקחים הרוסים היו, לדברי הממשלה הסורית, כבר בעבודה בניסיון למצוא ראיות למי אחראי על הטבח. עכשיו זה נראה בטוח כי נשק כימי המשמש בדומה היו כלי כלור דומים לאלה של Sarakib. למעשה, נשק כלור, בניגוד גז Sarin למשל, קל לייצר ובוודאי לא חדשני או מורכב כפי שהם צריכים מחקר טכנולוגי נהדר. אפילו ה- ISIS על פי ה- BBC היה משתמש בנשק כימי מלאכותי בחומרים דמויי כלור לפחות בשני מקרים בין סוף 2017 לבין תחילת ה- XNXX. כדי לסבך את המצב ולסבך את המצב, הוזמן על ידי הרוסים והסורים לאו"ם לבדוק את נוכחותה של מעבדה לנשק כימי שיצרו מתנגדי המשטר ליד גוטה.

בתמונה מורכבת זו של אמיתות סותרות, אין ספק שממשלת אסד החזיקה, לפחות עד ה- XNXX, ארסנל של נשק כימי, שכלל גם את גז הסארין הקטלני (כפי שהוכח על ידי פקחי האו"ם באותה תקופה). מאז אוקטובר של ה- XNXX אסד, בסימן של רצון טוב שהלחץ הבינלאומי אילץ אותו, הוא דבק באמנה לפירוק הנשק הכימי ומאז דמשק מכחישה שיש ברשותה אמצעי לחימה מסוג זה. נשאלת השאלה מה קרה לפיקדונות הקיימים עד אז בתוהו ובוהו שבו נפלה סוריה בשש השנים האחרונות. העובדה שלא נמצאה ראיה שהפליל את המשטר באופן חד-משמעי, על אף נוכחותם המסיבית של עיתונאים מערביים וגופים לא-ממשלתיים הפועלים מתחילת המלחמה, אמורה להוביל להעמקה ולהשתקפות ולא לתגמולות תגמול אשר עשוי להתברר יותר מוטיבציה על ידי רגש ציבורי מאשר מסיבות הקשורות למשפט הבינלאומי. למרבה הצער, גם במקרה זה השאלה הדרמטית של נשק כימי קשורה לאסטרטגיות ולאינטרסים הקשורים למסגרת הגיאו-פוליטית האזורית הרחבה יותר. ואכן, נראה כי אין דבר שיכול למנוע מבשאר אל-אסד להתאחד מחדש תחת הנהגתו, ניצחון שהוא חב לו במידה רבה לסיוע הרוסי ולרוב המדינות השיעיות השכנות. האפשרות לניצחון מוחלט של אסד, בשילוב עם תוצאות הבחירות האחרונות בעיראק, שבהן ניצחון של ממשלה המזדהה עם איראן, העלתה על דעתה תרחיש עגום על ישראל וערב הסעודית, שבהן שולט הגוש השיעי בראשות איראן המזרח התיכון כולו, מגבולות פקיסטן ללבנון.

במשך עשרות שנים נמנעה אפשרות זו הודות לנוכחותו של סדאם בעיראק ולהשפעה המצרית באזור, אך נראה כי מלחמת המפרץ השנייה והמעיינות הערביים שיבשו את המסגרת הגיאופוליטית ואישרו את טהראן כשחקנית היציבה האזורית האמיתית היחידה. האפשרות של מזרח תיכון שיעי, כמו גם הדאגה לישראלים של האיום האיראני, מסוכן גם עבור האמריקאים שרואים בצל הצלול של מוסקבה שמאחורי נכס גיאוגרפי חדש זה. ייתכן אפוא שהאשמת השימוש בנשק כימי, אמיתי או כביכול, עשויה להפוך לקאסוס בליס חדש שיבטל את גורל הסכסוך. אין זה מפתיע, במקרה זה, את עמדתה של צרפת, שמרגע הראשון תמכה באופוזיציה הסורית למשטר אסד ולא בבריטניה, יותר ויותר קשורה לסעודיה ולמדינות המפרץ. יתרה מזאת, כשנזכרתי בזיכרון של כמה שנים, נזכור כי דווקא ההאשמות שהוטלו על סדאם בנוגע לנשק להשמדה המונית, שהוכיחו מאוחר יותר, כי אין להן בסיס, קובעות את ההתערבות האמריקנית בעיראק של ה- XNXX. אולם בניגוד לכך נראה כי ארצות הברית נחלשת ביכולתם להתערב, ורוסיה מעורבת בעניינים אזוריים בעוצמה שלא נראתה מאז תום המלחמה הקרה. התערבות ישירה של נאט"ו יכולה לפתוח חזית בינלאומית רצינית מאוד עם תוצאות בלתי נתפסות, עד כדי כך שהמשבר האוקראיני הופך חיוור.

(צילום: סאנה / האו"ם / אינטרנט)