הודו נחתה על הירח. כאשר באיטליה זה היה קצת אחרי 14.30:23 ב-XNUMX באוגוסט המשימה Chandrayaan-3 הוא נחת ליד הקוטב הדרומי, שבו איש לא נחת מעולם.
"היום כל הודי שמח. אבל ההצלחה הזו שייכת לכל האנושות ותעזור למשימות הירח של מדינות אחרות בעתיד", הגיב נשיא הודו נרנדרה מודי, והוסיף בנימה של מדינה שהפכה כעת לרפרנס חיוני בתחומים הטכנולוגיים והמרחביים, אשר "כולנו יכולים לשאוף לירח ומעבר לו".
רק ארצות הברית, ברית המועצות דאז וסין הצליחו להביא מכונה אוטומטית אל פני הירח. עם החברה של Chandrayaan-3 הודו הפכה לאומה הראשונה שכבשה את הקוטב הדרומי של הלווין של כדור הארץ. זוהי התחייבות חשובה עוד יותר בהתחשב בכישלון המשימה הרוסית רק כמה ימים קודם לכן לונה-25, שהנחתת שלו התרסקה על פני הירח, עם כישלונות ברורים למדיניות החלל של הקרמלין.
Chandrayaan-3 זהו רק הצעד האחרון במירוץ אחר כוח טכנולוגי וחלל שהוביל את המערב לתפוס את הודו ככזו שמסוגלת כעת להתחרות בסין בתחום זה. עם תקציב של 75 מיליון דולר, הודו בנתה בדיקה משלה במשקל 3.900 ק"ג המסוגלת להניף את דגלה לירח. תוכנית חלל "בעלות נמוכה", כהגדרת אילון מאסק, מייסד SpaceX ותומך מסחור החלל, מה שהוביל להצלחות ברורות.
זהו רק הפרק האחרון בו דלהי יכולה להתחרות בבייג'ינג. די לומר שהודו עלתה על סין מבחינת מספר האוכלוסייה ומגמת התמ"ג, כאשר ה-OECD צופה צמיחה של 6% להודים ו-5,4% לסינים. אחריהם מגיעה ה"מעצמה המתעוררת" השלישית של אסיה, אינדונזיה, עם 4,7%, מול צמיחה כלכלית עולמית של 2,7%.
אבל הפיכתה של הודו למעצמת חלל, ומכאן, למעצמה באופן כללי יותר, בעידן שבו המדינות המסוגלות ליצור שילוב בין יכולות צבאיות ופיתוח טכנולוגי מתעמתות זו עם זו (ביטול התזה של אניו די נולפו על המעבר של אימפריות גדולות מהתחום הצבאי הטהור לתחום הטכני-מדעי), לא ניתן לקשר אך ורק למצבים כלכליים.
כפי שלימד אחרון הריאליסטים הקלאסיים, ג'ורג' ליסקה, ההיסטוריה גדושה בדוגמאות של כוחות מתקדמות מבחינה צבאית וטכנולוגית אך עם כלכלות חלשות ולהיפך. קנוני הכוח ביחסים בינלאומיים ובדיסציפלינה הקונפליקטואלית הנושאת את שמה של גיאופוליטיקה - שהיא אחד המפתחות להבנת הריאליזם - אינם יכולים להיות מוגבלים רק לתחום הכלכלי או לזה של שוויון חברתי. פירוש העולם עם הקנונים של המערב הדמוקרטי הליברלי עלול להסתכן בטעות.
הצלחתה של הודו נעוצה, למעשה, ביכולתה לזהות את ההתפתחות הטכנולוגית וההשתתפות במירוץ החלל כעדיפות לפי מעמדה הגיאופוליטי כאומה בעלת שאיפות גלובליות. בשלב של "גלובליזציה רגרסיבית", חשבו על עצמו במונחים גלוקאלי הופך להיות חיוני ודלהי הבינה זאת.
עם זאת, לא לאחרונה החלה הודו עלייתה לעוצמה טכנולוגית. אכן, מדובר בבחירה שמגיעה מרחוק, עם הקמת "עמק הסיליקון" ההודי בבנגלור, ביתן של חברות מובילות בענפי ההגנה, התעופה והחלל והמוליכים למחצה, אך גם עם חזרתם הביתה של יזמים הודים אשר לאחר הקמתם הזנק בארצות הברית ולאחר שלמדו את "טריקי המקצוע" בקליפורניה, הם חזרו הביתה כדי להמשיך בעבודה.
כלכלת החלל בהודו כיום שווה 9,6 מיליארד דולר, עם מרווח צמיחה שיכול להוביל אותה להיות שווה 13 מיליארד עד 2025, כלומר שנה לפני השיגור המתוכנן של משימת ירח חדשה שמטרתה לחקור את הקוטב מדרום ללוויין. והמגזר הכלכלי הזה, החשוב כל כך לא רק לפיתוח טכנולוגי אלא גם לחיזוק העמדה הפוליטית-אסטרטגית של דלהי, נתמך בעיקר, כאמור, על ידי הזנק כמו Skyrott Aerospace, Dhruva Space ו-Pixel, כולן עוסקות בפרויקטי פיתוח ומודרניזציה של טלקומוניקציה בשיתוף עם סוכנות החלל הלאומית, Isro.
ההתפתחות וההתפשטות המהירה של הזנק עם ערך טכנולוגי גבוה - יש בסך הכל 140 שגשגו בשנים האחרונות - וזמינים לשתף פעולה עם המדינה לחיזוק הביטחון הלאומי, מודרניזציה ו"מירוץ הטכנולוגיות", מצביע על סוג של הקבלה בין הודו לבין ישראל. המדינה היהודית נחשבת לכל דבר ועניין "אומת סטארט-אפ" עם התמקדות ב טכנולוגיה עמוקה, בהתחשב בצורכי העדיפות של המגזר הביטחוני והביטחוני, ומצדדת בפיתוחן של חברות חדשניות אלו גם במטרה לחזק את כוחן.
הודות להתפתחות הטכנולוגית שלה, הודו מושכת גם את תשומת הלב של נשים ביג טק וממשלת ארה"ב אשר בינואר חתמה על הסכם יוזמה משותף בנושא טכנולוגיות קריטיות ומתפתחות עם ממשלת דלהי. פרוטוקול בעל פונקציה אנטי-סינית ברורה.
בפסגת ה-BRICS האחרונה, במקביל להצלחת משימת הירח ההודית, הנשיא מודי הציע לשותפים של "הדרום הגלובלי" להתאחד בקונסורציום כדי ליישם מדיניות משותפת לחקר החלל. אות חזק מדלהי לבייג'ינג שמקנאת בבירור באוטונומיה המרחבית שלה ושומרת זהירה על סודותיה בעניין. להודו אין עדיין הכוח לערער את הבכורה הסינית, אבל נראה שהיא לא מסתירה את העובדה שיש לה את השאיפה הזו.
זה יהיה שגוי, למעשה, לחשוב שהודו שייכת או מתכוונת להשתייך למחנה האלטרנטיבי למערב, ואם היא מכוונת בכל מקרה לאוטונומיה האסטרטגית הלגיטימית שלה, ניתקה את קשריה עם רוסיה, במיוחד עבור המובילים, מנוי לתוכנית הירח ארטמיס של נאס"א. יתר על כן, ISRO חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם גוגל ומיקרוסופט ולקראת השקת Chandrayaan-4המתוכנן לשנת 2026, ההודים מחזקים את שותפויותיהם עם יפן, מדינה שותפה למשימת הירח החדשה העתידית.
תמונה: ארגון חקר החלל ההודי
