למרות נסיעתו האחרונה של הנשיא דראגי ללוב, טורקיה ממשיכה להיות בעלת בריתה העיקרית של הממשלה החדשה (הזמנית?) החדשה של טריפולי.
בנובמבר 2019, לאחר שחתם על מזכר הבנות עם ראש הממשלה דאז אל-סראג 'בנוגע לניצול של אז"רים לוביים, שלחה טורקיה נשק, יועצים צבאיים ובעיקר לוחמים "סורים", שגויסו על ידי קבוצות מורדים פרו-טורקיות לטריפולי לחם במלחמת האזרחים. זה איפשר למיליציות התומכות ב- GNA לקחת יוזמה נגד ה- ANL של הפטר, שצור על הבירה. החזית התייצבה לאחר מכן על קו אל-ג'ופרה.
משא ומתן דיפלומטי - שהוקם כדי למנוע מליציונרים מגיבוי אנקרה להיכנס לסירנאיקה ולכן להתקרב יותר מדי לגבול מצרים - הוביל להפסקת אש שנחתמה באוקטובר 2020. עם זאת, ההפוגה לא הובילה לעזיבתו של לוחמים זרים, כפי שנקבע בהסכם. ואז, בחסות האומות המאוחדות, החל טריפוליטניה תהליך של מעבר פוליטי שאפשר הקמת ממשלה אחת, בראשות עבד אלחמיד דייביבה (ה- GNA ורשויות טוברוק נעלמו סופית).
כעת שאלה של ארגון הבחירות עד דצמבר 2021, אך לא מובן מאליו שהם חייבים להתקיים.
מאז כניסת ממשלת דבייבה לתפקיד במרץ, כמה מדינות, כמו מצרים, מלטה וצרפת, הודיעו על תוכניות לפתוח מחדש את שגרירויותיהן.
בירת לוב, למעשה, מעולם לא הפסיקה לקבל את פניהם של שרי חוץ ופקידים. ב- 25 במרץ נסעו ראשי הדיפלומטיה הצרפתית, הגרמנית והאיטלקית לטריפולי לפגוש את הרשויות החדשות ולהביע את תמיכתם בתהליך המדיני שמתנהל. נשיא המועצה האירופית, צ'רלס מישל, עשה גם הוא את המסע להפגין את תמיכת האיחוד בממשלה החדשה. ואז ב- 6 באפריל נסעו לשם גם ראשי ממשלת יוון ואיטליה, קיריאקוס מיצוטאקיס ומריו דראגי.
עבור ראש ההנהלה היוונית, הנושא שידון מול הממשלה החדשה נגע לתזכיר ההבנות בגבולות הים שנחתמו על ידי אנקרה וה- GNA לשעבר בנובמבר 2019. "צעד חדש זה ביחסינו יאפשר לנו לתקן ולמחוק את הטעויות שנעשו בשלב הקודם"אמר ראש הממשלה מיצוטאקיס ושאל "ביטול מסמכים בלתי חוקיים המוצגים כהסכמים בין מדינות כשאין להם ערך משפטי".
במרחב הים המפריד בין טורקיה ללוב, למעשה, ישנם המים הטריטוריאליים היוונים והקפריסאים אשר יסתירו שדות גז טבעיים חשובים ושם יוקם צינור הגז. EastMed, שיערב את יוון, הרפובליקה של קפריסין, ישראל ואיטליה. מכאן התשאול המשפטי של מזכר ההבנות הנדון, שעליו מסתמכת אנקרה כדי להצדיק את קידוחיה במזרח הים התיכון, על בסיס היותה "פוגעת בזכויות הריבונות של מדינות שלישיות" וכי "היא אינה עומדת בחוק הים ".
בתגובה למיצוטאקיס אמר ראש ממשלת לוב דבייבה שהוא מבין "החשיבות של כל הסכם שיכול להביא לפתרונות נאותים תוך שמירה על זכויות לוב, יוון וטורקיה". עוד הוסיף: "אנו מוכנים להקים ועדות משותפות עם יוון לחידוש הדיונים על תיחום גבולות הים ולהגדרת האזור הכלכלי הבלעדי לכל מדינה בין כרתים ללוב".
פחות משבוע לאחר הצהרות אלה נסע דייבייבה - המקורב לחוגים הכלכליים הטורקיים לאנקרה, בראש משלחת גדולה, לפגוש את נשיא טורקיה.
"באשר להסכמים שנחתמו בין מדינותינו, ובמיוחד להסכם הנוגע לגבולות הימיים, אנו חוזרים ומדגישים כי הם מבוססים על בסיסים חוקיים ומשמשים את האינטרסים של שתי מדינותינו.", הכריז ראש ממשלת לוב דייבאה, לצד הנשיא ארדואן. "היום חידשנו את נחישותנו" על הסכם זה, אישר האחרון.
"אנו רוצים לחזק את הסולידריות ושיתוף הפעולה שלנו [...] אנו נתמוך בממשלת האחדות הלאומית באותו אופן שתמכנו בממשלה הלגיטימית הקודמת בטריפולי.", הבטיח עוד ארדואן. המשמעות היא שהתמיכה הצבאית של אנקרה לא תיפסק מכיוון שהסכם בנושא זה נחתם גם עם ה- GNA בנובמבר 2019. בנוסף, בדצמבר האחרון האריך הפרלמנט הטורקי את ההרשאה לפרוס חיילים טורקים בדצמבר ב -18 חודשים. לוב.
ככל הנראה, הקשר בין טריפולי לאנקרה נראה מוצק יותר ויותר, למרות חילופי ראש הממשלה. ואכן, אם אל-סראג 'נראה "נאלץ" לקבל סיוע טורקי על מנת להתמודד עם התוקפנות של מיליציות הפטאר (גם בגלל האינרציה האירופית והאיטלקית האבסורדית), ראש ממשלת לוב החדש נראה בקנה אחד לחלוטין עם הפוליטיקה הטורקית. להפוך את שטחה של טריפוליטניה למושבה של אנקרה.
צילום: נשיאות מועצת השרים / GNU / סוכנות אנאדולו
