ביקורו של דרהי בלוב. תגובה

תוך חצי יום הסתיים הביקור הממלכתי הראשון של ראש הממשלה מריו דראגי בלוב; למעשה, בטריפולי נפגש ראש ממשלת איטליה, מלווה בשר החוץ לואיג'י די מאיו, עם ראש הממשלה הזמני של ממשלת המעבר הלובית עבדול חמיד דביבה. על הפרק בשיחות עומדים נושאים פוליטיים כמו השלמת המדינה, ונושאים כלכליים כמו ערבויות לנוכחות חברות איטלקיות בלוב.

עיתונים רבים באיטליה כבר דיברו על "המעשה המשמעותי הראשון" של דרהי במדיניות החוץ שבדיוק כמו מריו מונטי בחר בלוב "לחנוך" את סדר היום הדיפלומטי שלו. במציאות, המעשה החשוב הראשון במדיניות החוץ של ראש הממשלה החדש היה לעכב את עזיבת חלק הארי של הצבא האיטלקי למערב אפריקה, כוחות שצריכים להשתתף בכוח המשימה. תקובה.

אולם במהותו, ביקורו של דרהי בלוב הוא חלק מהמסגרת הרחבה יותר של ניסיון האו"ם לייצב את המדינה והמטרה המוצהרת של השיחה עם דבעה, כלומר התאוששות ההשפעה של רומא במושבה הקודמת שלה. זו יותר תקווה מאשר עובדה בהתחשב בכך שאם זה נכון שהאו"ם תיווך בין הצדדים למצוא את שמו של דייבאה כראש הממשלה היחיד, התנאים הוכתבו למעשה על ידי טורקיה ורוסיה.

משנת 2011 ועד היום, איטליה בלוב איבדה זמן ואמינות, שני אלמנטים שכמעט ולא ניתן יהיה לשחזר במדיניות החוץ ועליהם יש למשחק טוב של היריבים.

אם רומא שמרה על שרידי השפעה בלוב במהלך מלחמת האזרחים (סכסוך בינלאומי על-ידי מיופה כוח למעשה), זה משום שנוכחותם המאסיבית של גורמים מרכזיים ב"דיפלומטיה המקבילה "שלה, מעל לכל ENI, שמרה על רגליהם בכל במקרה. בחולות לוב. זו גם הסיבה שדראגי ודביבה דיברו על עבודות שחזור חשובות - אחד מחודשי החנית של הדיפלומטיה האיטלקית, לא רק כלכלית - כולל שחזור שדה התעופה בטריפולי, שהיה במשך כמה שנים חרב למחצה ובמידה לא פעיל, וזה אמור להיות. הופקד בידי קונסורציום החברות האיטלקיות ואניאס (עובד באיחור של שלוש שנים בגלל החמרה בעימותים שראו בשדה התעופה קסטל בניטו נקודה אסטרטגית), ותמיכה כספית בבניית כביש החוף שאמור לחצות את המדינה מהתוניסיה לגבול מצרים, פועלת כמימוש בלבד באופן מינימלי ואשר היה חלק מחבילת ה"סיוע "שהבטיחה ממשלת ברלוסקוני לקולונל קדאפי.

יש לערוך הסכמים שונים גם בתחום האנרגיה בעוד שבבחינה הבריאותית שתי הבכורות הבטיחו שיתוף פעולה מקסימלי בין איטליה ולוב בדיוק כמו בניהול זרמי הנדידה. בשבועות הקרובים, בין היתר, הפרלמנט האיטלקי יצטרך להביע את דעתו על מימון מחדש של תוכניות מימון, מתן אמצעים והכשרה של אנשי לוב המעורבים בשליטה בדרכי מהגרים, תוכניות שעד כה לא נצצו יעילות או שקיפות ואשר, אם מתעורר ספק, תרמו דווקא לזיוף הצדדים הלוחמים מאשר להבטיח את ביטחון גבולות איטליה.

כדי "למחוק" ביקור שגרתי של דראגי, ואולי גם נחשב כך על ידי הלובים, טוב לציין שביום שני, 5 באפריל, פגש ראש ממשלת מלטה, רוברט אבלה, את דייבאבה, ואחר הצהריים של יום שלישי, 6 באפריל, את עמיתו היווני קיריאקוס. מיצוטאקיס בעוד שבשבועות האחרונים מדינות רבות, כולל צרפת, פתחו מחדש את שגרירויותיהן בבירת לוב.

למרות שאיטליה שמרה תמיד על שגרירותה בטריפולי פתוחה - ומתכוננת לפתוח מחדש את הקונסוליה שלה בבנגאזי - הדבר לא הועיל למעמדה במדינת אפריקה, והוכיח כי מנופי הכוח הפוליטי הבינלאומי בלוב שוכנים במקומות אחרים..

יש לזכור כי ממשלת לוב החדשה לא טיפלה - ובהתחשב בזמנים ובסמכויות שהופקדו בידיה אפילו לא - טיפלה בתיקים עדינים וחשובים כמו פירוק המיליציות, פירושו המשכיות הייצור ב השלמת מגזר הנפט של פזאן. היעדר אפשרות ממשית להרחיב את שליטת רשויות הממשלה באזור דרום לוב הופך את הנוכחות הצבאית האיטלקית במאלי יחד עם הצרפתים ובעלי בריתם במבצע לחשובה עוד יותר לעתיד הקרוב. תקובה אשר עבור רומא צריכה להיות - אלא אם כן היא מצטמצמת לצורה של "חילול נשק" כלפי פריז - תפקיד אסטרטגי גם מבחינת ייצוב לוב וכיבוש מחדש צעד אחר צעד של השפעה ב"קוורטה ספונדה "לשעבר.

לוב וסאהל הם שני תרחישים הדומים זה לזה ומנקודת מבט זו איטליה צריכה לחשוב מחדש על מדיניותה האפריקאית בכך שהיא רואה בכוחות המזוינים משאב הדומה לדיפלומטיה הכלכלית והמקבילה " בעלי עניין כמו ENIעל אחת כמה וכמה מכיוון שהים התיכון העצום - לא רק הים עצמו אלא גם החגורה ההידרו-טלורית שעוברת ממיצר סיציליה לים סוף העובר, כמו מעין חצי סהר, אל שאל וקרן אפריקה - הוא אזור שהולך ומתגבש והפרדיגמות של העימות בין המעצמות משתנות בצורה דרסטית ומשבשות את שלבי התחרות הקיסרית שהתרחשה בין סוף המאה ה -800 לתחילת המאה ה -900. אלא שכיום השחקנים שונים מאוד.

_{צילום: נשיאות מועצת השרים / ENI / רשת}