עובדה היא שמשיחות השלום שנחנכו בבוז'ניקה שבמרוקו בין נציגי טריפולי לבין אלה של טוברוק, העלולים להיגרם נזק היא - בין גיבורי הסכסוך הלוביים - רק המרשל של לוב ח'ליפה הפטר.
טרי מהתבוסות הצבאיות הכבדות שסבלו בטריפוליטניה, מה שהוביל תחילה לשבירת המצור על טריפולי ואז לבוא הטורפוליני-טורקים כמה קילומטרים מאל-ג'ופרה וסירטה, ובכך איימו ישירות על שלמות "סהר הנפט" הפטר הוא המפתח הפוליטי-צבאי של לוב העוין ביותר לרגיעה שבוצעה משא ומתן בין ראש ממשלת ה- GNA פייז אל-סראג 'לנשיא בית הנבחרים שבסיסה טוברוק אגילה סאלח עיסא.
דובר הכוחות המזוינים הממשלתיים, מוחמד גונונו, הוקיע למעשה את תנועת הרכבים והכוחות ההפטריים באזור אל-ג'ופרה ואת הפרת הפסקת האש בתוקף חמש פעמים בשעות האחרונות.
נראה כי ההפטרים מארגנים את עצמם מחדש אך גם שהם מייצגים עד היום קבוצה נפרדת מהשלטונות הקירניים. ככל הנראה מטרתו של הפטר היא "להתבצר" באזור שבין בסיס אל-ג'ופרה לסרטה אשר יחד מהווים קו הגנה שקשה לכבוש אלא אם נכבשת אחת משתי הנקודות. הפטר ישמור על "פוטנציאל הסחיטה" שלו כלפי המוסדות האזרחיים של טוברוק ושל השחקנים הבינלאומיים המעוניינים בסכסוך לוב רק על ידי הרחקת כוחות טורקיה וטריפולין מקירניאקה.
ההפילה - שטרם אומתה - של Mig-29 (מסגרת) רוסית יכולה הייתה להיות גם תוצאה של רצונו של הפטר לשבש את המשא ומתן, להפריע להפסקה ולפתוח מחדש את פעולות האיבה. כל השערה שעל השולחן יכולה להיות אמיתית, העובדה היא שהפרק עצמו מייצג גורם לא יציב.
בין נותני החסות העיקריים של הפטר היו עד לא מזמן רבים מראשי קירנייקה, תומכי האוטונומיה של האזור וקשרו למצרים מבחינה אתנית ומבחינה פוליטית. דיבור בעבר הוא חובה שכן נראה כי השיחות בין סראג 'וסאלח פתחו בפני השבטים אפשרות לקיים זכויות מסוימות ספציפיות, "בירושה" ממשטר העבר או נכבשו בדיוק כתוצאה ממלחמת האזרחים, ללא מאמצים מוגזמים. נהפוך הוא, המשך התמיכה בהפטר יהיה שווה ללקיחת התחייבות מהותית גם מבחינה צבאית ולקיחת קרב שהפך כעת ל"אישי "עבור המרשל ובוודאי מפסיד.
אובדן התמיכה השבטית דוחף את הפטר עוד יותר לעבר ההגנה הבלתי מוגבלת על עמדות היום ככל שמדיניות הנפט המתקבלת נעשית חשובה עוד יותר: קבוצות חמושות הנאמנות להפטר עדיין שומרות על מיצוי נפט וחיזוק נפט חשובים בקירניאקה. , הן בפנים הארץ והן לאורך החוף. בנמל ראס לנוף, מקום מושבם של בתי הזיקוק החשובים, מוצבת ספינת מלחמה ומחסני הנמל משמשים גם לאחסון תחמושת וחימוש.
"המיליטריזציה" של נתיבי הנפט הלוביים היא חרב פיפיות בידיו של הפטר, שכן מצד אחד היא מבטיחה את כדאיותו הפוליטית ומצד שני חושפת אותו לסיכון הספקולרי של בידוד עצמו לאור הנזק הכלכלי הנובע מגוש הייצור. שמן. מדינת לוב המחזיקה בחברת הנפט הלאומית (NOC) מעריכה הפסדים בסביבות 9,6 מיליארד דולר עקב חסימת הייצור וכיבוש המפעלים על ידי מיליציות שבמהלך הסכסוך התמחו בדיוק בזה סוג הפעולות ובראשם מרשל הפטר.
המצב הפוליטי (עוד לפני המצב הצבאי) בו נמצא האפטר אינו הטוב ביותר אלא נותר מרכיב מסוכן המסוגל לחבל בתהליך שלום שכעת ידוע, מוחזק על קצה גילוח.
תמונות: טוויטר / יוטיוב
