סופו של קונגרס המק"ס משאיר פתוחה את השאלה שפותחת את הדיאלוג הקצר בין בוץ' קולידג' ומרסלוס וואלאס ב-Pulp Fiction: ועכשיו?
בואו נעלה כמה השערות. בהתחשב בכך שהמפלגה לא עברה שינויים מיוחדים מאז הקמתה, המיזוג שלה עם המדינה הוא כזה שמאפשר לה לשלוט בצבא, בפקידות מרכזית ומקומית, בגופים המחוקקים. החוקה שונתה, על מנת לבסס את מעמדו של שי שהפך הליבה של המפלגה1.
לי קצ'יאנג, מספר שתיים בהיררכיה הפוליטית של בייג'ינג, ויו"ר הוועידה הפוליטית של העם הסיני, וואנג יאנג, ליוו עד הדלת. סגן ראש הממשלה ליו הי, היועץ הכלכלי של שי, שניהל משא ומתן על סכסוך המכסים עם ארה"ב, הוסר אף הוא מהרשימה שהוציאה סוכנות שינחואה; אחרי הכל, אין זה מפתיע בהתחשב בהדחתו הכפויה של הנשיא לשעבר הו ג'ינטאו מאולם הקונגרסים.
הסיקור התקשורתי של הקונגרס נוגע רק לשי ולסגנון הממשל שלו; האקונומיסט מציג אותו כאוטוקרטי עם אחת ההשפעות הפוליטיות החזקות של תקופתו. העיקרון מעורר ההשראה של התחדשות פוליטית מבוסס, בנוסף לכשירות, על נאמנות וצייתנות בלעדית לשי, המכוונות יותר ויותר להתאמה אישית של הכוח2.
בהקשר זה, וואנג הנינג הוא כיום התיאורטיקן הפוליטי המוביל של סין, ומשפיע על שי. וואנג, הוא עיצב את הרעיון של התחדשות של חלום סיני ונחשב המעריך של ניאו אוטוריטריות, שבאמצעותו הוא מתווה מערכת שבה היציבות הפוליטית קובעת את ההתפתחות; אליו מצטרף ראש הממשלה הבא, לי צ'יאנג, מזכיר המפלגה בשנחאי בתקופת התסיסה.
אופייני למפלגה נותרה הרלוונטיות של יחסים אישיים, של נאמנות משפחתית לאידיאולוגיה3. נאומו של שי לא היה סוער, והתבסס על גרסה מקוצרת של הדו"ח הרשמי שלו לקונגרס; חסרי פרטים תובנה, התערוכה מוגבלת לשיטתיות של נושאים שכבר טופלו ופעילויות שבוצעו: לכן אין חידוש, אלא השקה מחדש של חלום סיני של 2012.
כדי לחזור לגדולה לפני מלחמת האופיום של 1839, סין חייבת לְהַצְעִיר עם מודרניזציה שחפפה, בשנת 2049, למלאת המאה לרפובליקה לאחר שהגיעה לאבן הדרך הבינונית של חברה משגשגת בינונית.
עם זאת, 2049 דורשת חלוקה נוספת לפי שלבים: ה מודרניזציה סוציאליסטית עד 2035 והמימוש שלאחר מכן של מדינה סוציאליסטית ומודרנית גדולה. לאחר פרסום תוכנית החומש ה-2021 של 2035, הקפיצה ל-XNUMX מניחה תחזית מנהיגותית של שי של עשור נוסף לפחות, שבה ידגיש את הפיתוח והמודרניזציה במונחים של ממשל וביטחון לאומי, הביטחון המובן בצבא שלו משמעויות כלכליות.
בניתוחים על היחס של Xi המונחים השכיחים ביותר הם בטחון e התפתחות, שמעלים את המונח רפורמות. הביטחון הולך יד ביד עם שיפור צבאי, שיושלם עד 2027, ואשר חייב לאפשר פעולות מעבר לים והגנה על אינטרסים אסטרטגיים, תוך הבטחת ריבונות לאומית.
איחוד מחדש עם טייוואן הוא משימה היסטורית של המפלגה ואינו שולל את האופציה הצבאית. יתרה מכך, הקונגרס ה-XX אישר את התנגדותו לעצמאות טאיפיי, אשר בתקווה תוגן על ידי ארה"ב. שי ג'ינפינג לא אוהב לאלתר, סיכון אינו חלק מפילוסופיית המפלגה, אז הוא שם לב במיוחד לבלתי צפוי ברבורים שחורים, מסוגל לשנות תרחישים, ו-ai קרנפים אפורים, הסכנות ידועות, אך מוזנחות ושינה.
שי שואף אפוא לשליטה חברתית פנימית גדולה יותר על ידי חיזוק האוטררכיה הטכנולוגית, כלי הכרחי לראשוניות מסחרית, במיוחד כעת כשארה"ב חוסמת משא ומתן במגזר המוליכים למחצה והשבבים, ומאשרת את עצמה כאנטגוניסטים שיש להביס, כמו גם כגורם ל סערות מסוכנות כמו המדיניות הפרוטקציוניסטית המחודשת של הייצוא. שהיחסים עם וושינגטון יהיו לא נוחים כבר היה ברור עם ציר לאסיה אובמיאן; ממשל טראמפ רק העמיק תקלה שנועדה להתרחב.
כל אסטרטגיה שהאמריקאים רוצים לאמץ חייבת להיות יעילה, בטווח הארוך, בעלת אופי דו-מפלגתי, המסוגלת לספק מספר ממשלים בעלי נטיות שונות. עם זאת, ההופעות האחרונות של ארה"ב מטילות ספק ביכולת הפוליטית האמריקאית להתגייס להתעמת עם סין באותו אופן כמו מה שממשל טרומן לקח על עצמו בעזרתו של ג'ורג' קנאן עם הסובייטים.
מי יילחם בקרב? המדינה, שמטרתה לבקרת סייבר באינטרנט ואשר מחייה קמפיין נגד שחיתות שיכול להשפיע על כל פקיד, מהרמה העליונה ועד לרמות המחוזיות.4.
עם זאת, לנוכח הגידול בכוח הגלובלי הסיני, עלינו לשקול גם את חוסר היציבות של ההקשר הבינלאומי הסוער. הבעיה היא שהמטרות הסיניות עולות בקנה אחד עם אלה של המתחרה האמריקאית; אם זה נכון שהדימוי של שי הוא של מנהיג בראש העקומה כלפי מעלה, זה נכון באותה מידה שמול אחיזה איתנה עוד יותר של כוח עם נטייה אסרטיבית בולטת יותר במדיניות החוץ, שי, ב. הימנעות ממכות של פלגים פוליטיים מנוגדים, עלולה להעלות את ההקדמה על ידי קבלת החלטות בעלות חומרה נדירה, מה יכולה להיות הפלישה לטייוואן.
המהפכה של שי, למעשה, הובילה להשמדת הרפורמות האדמיניסטרטיביות של דנג שיאופינג שמטרתן להפריד ביורוקרטיות מהמק"ס, הימנעות מהתערבות פוליטית בהחלטות טכניות שהייתה להן ההשפעה היחידה של החלשת הרשות המבצעת. שי למעשה נתן תוכן למניפסט הפרוגרמטי שהוצג ב-2012 על ידי הגדרה קפדנית של סגנון הממשל של המפלגה והפיכתו ליותר יעיל מבחינה פוליטית על ידי העמקת ההשלכות של המשמעת הפנימית.
עוד לפני שהיה מנהיג המפלגה שי הוא לאומן, שעבורם הצרכים והאינטרסים הסיניים נמצאים בראש סדר העדיפויות; כל מה שקרה מאז 2017, מהתחרות המסחרית עם האמריקאים, לביקורות שנבעו מהדיכוי בשיניג'אנג ובהונג קונג, לניהול המגיפה ועד להאשמות על מקורה, רק הזינו את הדחף הזה.
למי להישבע אמונים? למפלגה או לאומה של האן? בנוסף לאידיאולוגיה הקומוניסטית, אנו יכולים לראות אידיאל זהות המביא עמו בעלי אינטרסים מוגדרים, החל מ עקרונות אדומים, עובר דרך מומחי מאקרו כלכלה, כדי להגיע לצבא. מרקסיזם סיני, קפיטליזם ממלכתי.
אגב, הכלכלה. נתונים כלכליים לרבעון השלישי, שציפו על ידי אנליסטים שציפו לירידה בצמיחה, הם לא פורסמו במהלך הקונגרס. ראש הממשלה היוצא לי קצ'יאנג בעצמו, שהוקצה לתקשורת כלכלית, נשא נאום פרוגרמטי גנרי, והתרחק, כמו שי, מלספק אינדיקציות מדויקות יותר שהתברר מאוחר יותר כירידה, עם צמיחת התמ"ג נמוכה מהצפוי. למעשה, עקיפת הדרקון לרעת הנשר האמריקאי נדחית יותר ויותר בשל מגמות כלכליות ארוכות טווח שנקבעות הן על ידי המגיפה והן על ידי אמצעי הבלימה הנוקשים, והן על ידי העיוותים שנגרמים על ידי שוק הנדל"ן. לפי שיטת הערכת השווי הנפוצה ביותר, כלומר בהסתכלות על סך התמ"ג בדולרים, ניכר שהסינית עדיין מאחוריה האמריקאית: ב-2021 היא הגיעה ל-17.700 טריליון דולר לעומת 23 אלף.5 כוכבים ופסים.
המצב הכלכלי הסיני הופך לקשה מסיבות מבניות: משבר הנדל"ן לא יהיה זמני ויוביל להשפעות שליליות מתמשכות וממושכות יותר; זה גורם להבנה מדוע סין מורידה את הריבית כשהן עולות בכל מקום כדי להילחם באינפלציה. אם סין תמשיך לנהוג בריבית נמוכה יותר, במיוחד כלפי ארה"ב, היא תחשוף את עצמה לסיכון של בריחת הון. בקיצור, סוף הקונגרס מוביל למצב כלכלי שבו ההתאוששות נראית מאוד לא בטוחה.
גם היואן הסיני נחלש6 משום שהמשקיעים הגיבו לסיכונים הכרוכים במינוי נאמני שי לשלטון, ואושרו בחששותיהם על ידי פרסום הנתונים הכלכליים בזהירות רק לאחר סגירת הניצחון של העבודות. השווקים רואים בכיבוש השלטון עם תהליכי קבלת החלטות מרוכזים כהיחלשות של הצמיחה וערעור יציבות גיאופוליטי, המחוזקת בשל העובדה ששי רואה במגזר הפרטי איום על שליטתו; מסיבה זו ארגוני מפלגות כבשו חברות פרטיות הודות לתקנות הגבלים עסקיים ומניעת שחיתות שימושיות להפקעה של נכס יזמות.
למה לצפות לאחר הפלישה הרוסית, ומול השאיפות הסיניות? סדר עולמי חדש שנוצר על ידי המאבק על השלטון. סין יכולה לקבל כל היבט שיתופי רק על בסיס שווה עם וושינגטון, אשר, אם לא אפשרי, יוביל להיווצרות גוש אירו-אסיה, אפריקאי ולטינית-אמריקאי.
בפנים, שי רדף גם ביטויים של התנגדות אבל גם דיון פוליטי מתנגד, שכן כל ביקורת נתפסת כסימן לאי-שפיות, שאינה תואמת את הרעיון העולה של עידן סיני חדש על הצורם שלו עם קשיי המדיניות הנוקשה של איפוס דינמי של הדבקות ועם סערת השינויים החיצוניים עקב משבר הגלובליזציה והחד-צדדיות. תוך 10 שנים שי סיים לסגור את סין על עצמה, יצר וקטורים גיאופוליטיים כמו ה-BRI או דרך המשי הדיגיטלית, עם בסיס כלכלי פוליטי מרקסיסטי-לניני, וכפי שנאמר על ידי ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר קווין ראד, עם לאומן למדיניות חוץ וימין. נעדר גדול, כפי שקורה לעתים קרובות, האיחוד האירופי הפוליטי.
מסקנות. ההרחבה של שי לשלטון אינה דבר חדש; מאו טסה-טונג, כנשיא המפלגה, שהה שם כ-30 שנה, דנג היה שם כיו"ר הוועדה הצבאית: זה רק שינה את הדרך.
בזירה הבינלאומית, לעומת זאת, סין עשתה טעויות: עם רוסיה, עם אוקראינה ועם ארה"ב, שניתנו בטעות בירידה בלתי הפיכה.
גם בעלות הברית מתנדנדות: רוסיה הסתבכה במערכה צבאית קשה יותר ויותר, ואיראן נצורה על ידי מרד פנימי.
הכוח שוחק גם למי שיש לו: הביצועים הכלכליים האחרונים לא היו מבריקים, וטיפול בנצים שרוצים את הפלישה לביצה הטייוואנית יכולה להיות מסוכנת.
לבסוף, הרפובליקה הנזיר של פיונגיאנג, עם האקטיביזם הבליסטי שלה, תביא את שי לצומת דרכים המבשרת על מתיחות עם האו"ם וושינגטון, ועם המדינות האזוריות המוכנות להכות בכל כישלון.
אם סין צריכה את העולם, יש צורך להבין אם העולם זקוק למדיניות האגרסיבית של בייג'ינג, שמעולם לא מייצרת צורך בפתחים ושותפים כלפי המערב; אבל האינטגרציה הפוליטית-כלכלית כבר לא כל כך ברורה, בהתחשב בכך ששי בקושי יוכל להחזיק בשני חוקים בו זמנית. כמו תמיד, מדובר בבעיית איזון שבמקרה של שביעות רצון של הכנף טהור וקשה יגרום ליציאה מ שרשרת אספקה.
הכוח משתנה. למרות היותו המחזיק הנוכחי של Xi, לא יהיה קל לממש אותו.
1 שי גם שינה את נהלי הוועדה המתמדת; בפעם הראשונה חבריה חייבים לדווח למנהיג המפלגה, השולט הבלעדי על הופעותיהם.
2 למעשה, פולחן האישיות, האסור על פי החוקה, הוחזר. מאז 2016 שי מכונה מנהיג המפלגה המרכזית. ב-2017, כתב מסוכנות המדינה שינחואה התייחס לשי בכינויים כאלה עובד חרוץ לאושר העם, או האדריכל הראשי של המודרניזציה בעידן החדש. הוצע גם אוסף של ביטויים של שי המזמין את האנשים לשנן אותם, כמו הספר האדום הקטן של מאו.
3 לפני שי, הנשיא והמזכיר היו למעשה א ראשון בין שווים. במהלך הקונגרס הלאומי של 2017 המפלגה הקומוניסטית הצביעה לכלול אותו בחוקה שלה החשיבה של שי ג'ינפינג על סוציאליזם עם מאפיינים סיניים לעידן חדש.
4 מנתוני The Diplomat עולה כי חקירות נערכו על 2012 מנהלים בכירים ו-2021 פקידי מחוז בין דצמבר 393 ליוני 631.000. בשנת 2016 פרסם ה"גרדיאן" חדשות לפיהן מסמכי פנמה מדווחים על חשבונות חוץ של משפחתו של שי.
5 שני בלומברג ניתן להניח שלושה תרחישים: 1) סין תבצע את הרפורמות; 2) דרך איטית יותר המונעת על ידי צמצום דמוגרפי ובידוד בינלאומי; 3) משבר פיננסי.
6 הרמה הנמוכה ביותר מאז 2007
