בואו נקפיד על אחת החדשות שנפלו מהר מדי לשכחה תקשורתית, על פי תוכנית שמנוהלת על ידי הזרם הראשי, זה מפתה בקלות את זמרי המאסטר בלקונרים לקראת אליפות הכדורגל היבשתית; אבל יש שאומר לא ומשמר בקנאות את הזיכרונות וכמו קפטן בלודי1, המשך לחשוב על זה עד לשבור את הראש.
החדשות מדווחות כך מינימלי: לרגל נסיגתו של הקונטיננטל האיטלקי מאפגניסטן, המטוס הצבאי שהוקדש להובלת העיתונאים שהוזמנו לטקס הנפת הדגלים, נאלץ לסטות מהנתיב, שנמסר בעבר, בגלל אי הזיכיון של מעבר אמירות במטוס חלל משלו, מעשה שנחשב במנהג בינלאומי כעוין. כמה כתבים, מוקסמים מזכרם של וודוורד וברנשטיין מהוושינגטון פוסט2, שיערה התקפה מצנזורית על חופש העיתונות: שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר ממציאות שמתעניינת בגיאומטריות המשתנות של ה- OM, חוץ מניתוח איטלקי ורגישות פוליטית, כפי שקרה בהסכמים (הבלתי צפויים?) של אברהם מדינות ערב, שביניהן איחוד האמירויות הערביות3, וישראל.
הספק שזה היה אחד סטירה דיפלומטית הופץ מיד מאבולוציית האירועים, עם כינוס השגריר האמירתי בפרנסינה, וההזמנה כמעט ההקשרית לשחרר את בסיס תעופה לוגיסטי קדימה מאת אל מינהאד.
סולו סדרה של אירועים מצערים? לא, דווקא ההפגנה שביחסים בינלאומיים, העיקרון השלישי של הדינמיקה, עבורו פעולה מתנגדת תמיד על ידי תגובה שווה.
אילו אחריות, ומעל הכל מצד מי, הובילו למבוי סתום זה? אם זה נכון שראש הדיפלומטיה האיטלקית עסק בביקורים רשמיים באיחוד האמירויות, ששמו שונה על ידי ג'יימס מאטיס.4 ספרטה הקטנה, לדון ביחסים הדו צדדיים ובכלכלה, כשברקע הפרויקט איחוד האמירויות הערביות InnovItaly, שמתכוון להעמיק את שיתוף הפעולה ב -6 מגזרים עתירי חדשנות5 שמוביל(זה הולך)לא לסטארט-אפים חדשניים, ברור שה- הליבה הבעיה היא אחרת; כדאי לשקול שבשנת 2020 סך הבורסה המסחרית הגיע לשווי של 8.4 מיליארד יורו, גורם שאיפשר לאיטליה להתבסס כשותפה המסחרית השמינית באמירויות, בתוספת רכישת זהב מאבו דאבי בסכום של כ -4,18 מיליארד, מה שהוביל לעיוות יתרת יתרת הסחר האיטלקית, שהלך מ -3,7 מיליארד בשנת 2019 ל -680 מיליון בשנת 2020.
איחוד האמירויות הערביות, בתקופה האחרונה, הוכיח את עצמו כספק הספק הראשון ושוק האאוטלט הראשון באזור MENA, עם כ- 600 חברות איטלקיות פעילות באזור. שלא במפתיע, Etihad ביטוח אשראי, מועצת המשקיעים הבינלאומית של איחוד האמירויות הערביות, דובאי יצוא, סוכנות הסחר האיטלקית וקונפינדוסטריה, דנו בגידול בייצוא ובתמיכה במימון השקעות, בעידוד היוזמה. הכינו אותו באמירויות. רק כדי לזכור כי אידיליות סנטימנטליות לעולם אינן הולכות יד ביד עם אלו הכלכליות, ראוי להיזכר בפרידה הסוערת שבאותה עת אישרה את סיום היחסים בין אתיהאד לאליטליה.
זה שאבו דאבי גילם זה מכבר את הרעיון של מעצמה אזורית ששואפת להרחיב את טווח ההגעה שלו גם על חשבון ריאד מעבר לעדן, הורמוז, קרן אפריקה, מזרח הים התיכון, סוריה ולבנון, הופכת את ההשקעות בלימסול למובנות., במצרים לטובת א-סיסי ובלוב לתמיכה בהפטר, השלכה בעקבותיה בזהירות ישראל, טורקיה6, ערב הסעודית ומצרים עצמה7. בהקשר זה, איננו יכולים שלא להדגיש שני היבטים, הראשון הנוגע ליחסי איטליה וטורקיה, המסומן באמביוולנטיות המורכבת ממתחים פוליטיים.8 והשקעות עכשוויות ומשמעותיות, והשנייה הנוגעת יותר באבו-דאבי, אשר בתמיכה שהוצעה למיליציות ההפטר, לא הצליחו להראות עניין ניכר בזהב המופק מדה גבל אואנט, במישור גילף קביר, דרום המדבר הלובי בגבול בין לוב, מצרים וסודן. לכן זה לא מפתיע את ההסכם שנחתם בינואר בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מצרים וקטאר, ששם קץ לחסימה המסחרית והאווירית, היבשתית והים שהוטלה על דוחא, הודות גם לעבודה הדיפלומטית המיומנת. ; אף על פי שהסכם אל-אולה אינו נותן את הדיבור סוףעם זאת, מייצג את תחילתו של תהליך של שקט, בהתחשב בכך שחידוש היחסים האפקטיבי כפוף לפיתרון הנושאים המדיניים והאסטרטגיים ששורש המשבר, שאליו נוכחותם של חיילים טורקים בשטח קטאר, פונקציונלי לחלוטין להפצת הכספים שבהם תומכת דוחא בחברות אנטוליות, לא פחות מכאלה בלוב.
איחוד האמירויות, שמתכוונות ליהנות ממרחב תמרון רב ואוטונומי, ועוקבות אחר תכנית שמטרתה לפתח את התנאים הדרושים בכדי להפוך למעצמה המסוגלת להשפיע על האיזונים האזוריים, יש לראות אפוא כישות פוליטית יזומה ועצמאית., הודות להתפתחות שניהםכוח קשה צבאי, שניהם כוח רך מבוסס על תרבות ויחסים בין-דתיים, שניהם של כישורים המאפשרים פיזור כלכלי משמעותי.
יש לומר כי ה חזון לאמירית האסטרטגית יש אז היבט מסוים אחר, זה של rמיצוב, שבזכותו היא מציעה את עצמה כבנק יקר עבור ההגמונים השונים, לאו דווקא רק ארה"ב, כפי שעולה הן מהעניין ב- BRI והן מתפיסת הנמלים בין המפרץ הפרסי, ים סוף וים התיכון.9. בהקשר זה, נראה כי גסות רוחם של אמירתי נקבעת על ידי הפרו-אמריקניזם האיטלקי החוזר, שהתקבל מאימוץ מחדש של מדיניות אטלנטית מסורתית כבר בסוף 2020, לאור התגובות שהפעילו ההחלטות בנוגע ל דרך משי; מערבולת שהתרחשה, הופיע ביטול ההסכמים שנחתמו לייצוא ציוד מלחמה לאיחוד האמירויות, באופן רשמי כדי לעצור את המלחמה בתימן ממנה כבר נסוג אבו דאבי, במציאות כדי לא למצוא אותם אולי מחובקים על ידי מיליציות של הפטר, או בידי אויבים הפוגעים באינטרסים האיטלקיים עצמם.
כי איחוד האמירויות נסוג בפועל מתימן, שם לחמו גם כנגד תצורות קאעדיסטיות, או שהם בחרו להפעיל צורות שונות של שליטה בזכות כוחות. פרוקסי מאומן ומצויד על ידם הוא עניין אחר, הנתמך על ידי החזקת אזורים רבים בעלי השפעה גיאוגרפית10.
בעוד שהאמריקאים מתחילים לסטיגמה של מדיניות החוץ האמירית, אשמים במימון שכירי החרב הרוסים של וגנר בין טריפוליטניה לקירנייקה ובתמיכה בחדירה הסינית של ה- BRI, אבו דאבי מכה בשחקן החלש יותר, ובוודאי לא מסוגל להפנות את החצים שלו נגד וושינגטון. אשר, במטרה להחליש את כל השחקנים האזוריים, שוב נמצא בשלב המשא ומתן של JCPOA עם טהרן. בהקשר זה, אלמנט שיש בהחלט להעריך על ידי רומא נוגע בדיוק לצורה החדשה שמאזן יחסי הכוחות האזורי בין ריאד הסוני (בתורו נפגע באמברגו איטלקי) לבין האייתוללות השיעיות מקבל על עצמם הודות לתיווך עירקי. שהם יכולים לפתוח בפרספקטיבות חדשות ובלתי צפויות גם אם בטווח הארוך.
אם רומא בחרה בפרופיל נמוך בכך שהגבילה עצמה להתקשר לשגריר, לא ניתן לומר זאת לגבי האמירויות; לפיכך ניכר כי לאחר שהחליט והעריך מראש דרך דיפלומטית, היה זה רצוי להסתמך על מדיניות המודעת להשלכות האפשריות הנובעות מהעיקרון השלישי כאמור, תוך התחשבות בפריצת היחסים הדיפלומטיים, בין אם הם שלמים. או חלקי, לעולם אינו ללא עלות.
שיקול ראשון נוגע, אם כן, לקביעותם ולכידותם של הקווים הפוליטיים שאומצה על ידי מדינה כלשהי, כאשר, באופן מציאותי, אקומניזם אינו מוצא מקום, אלא אם כן נתפסים על ידי הפתעות פתאומיות כאשר עמית כלשהו עושה שימוש בעקרון הלא תמיד נעים של הֲדָדִיוּת. ברור שלכל מנהל בכיר יש את הזכות / החובה לנהוג כפי שהוא מוצא לנכון, אך במקרה של איחוד האמירויות הערביות, אי השיקול מראש מה היו האינטרסים המשותפים האפשריים והמתנגשים, אינו יכול להכשיל פוש כי לרגל הוצאתו להורג של הדוכס מאנג'יין אמר: "זה יותר גרוע מפשע, זו טעות".
המצב מורכב עוד יותר כשזוכרים לקחת בחשבון את הגורמים הרוסיים והטורקים, אלה מותנים הן במצב הכלכלי הפנימי הקשה והן בעודף תנודתיות בלתי מעורערת, שגרמה לארה"ב לאזן מחדש את המצב. הקשר שמאחד את אתונה, ניקוסיה ותל אביב.
היריבות באמירויות הטורקיות, מבחינת רומא, היא ותהיה בעיה כזו שתרתיע מאוד את היציבה השולית והמתינה, שעלולה לגרום להדרה של איטליה מהאירועים הבולטים ביותר, ולהפנות אותה לתופעת לוואי מאיימת תיאטראות בעלי חשיבות מיוחדת, כמו לוב. כפי שראינו, אם כי בקצרה, ה- OM נע בקווים ברורים לאן, במובן הרחב ביותר של אִסטרָטֶגִיָה, יש לכלול יעדים וטקטיקות כדי להשיג אותם; מה שנותר לחקור הוא להבין אילו אסטרטגיות מטפחת איטליה, ובעיקר עם אילו טקטיקות היא מתכוונת לנקוט בהן.
ההצהרות הפרוגרמטיות האחרונות של ההנהלה בתפקיד, בעודם נהנים מאחת מצאתי e מְהַנֶה בהירות אינטלקטואלית המאוששת על ידי מגעים עם אנתוני בלינקן, נציג הדומינוס הנוכחי של כללי היציבות המוזהבים, אינם חורגים מחזרתם של עקרונות רב-צדדיים בסיסיים11, גורם שמחזיר את הפוליטיקה הלאומית אל אפיק נהר כללי שבו מושגים מתקשים להתממש ליעדים, וכי היסודות מבוססים על ההנחה המפוקפקת שיש צורך למצוא איזון כזה שיאפשר ידידות גלובלית ו (בלתי אפשרי ) העדר חיכוך.
באופן מציאותי, הים התיכון, בכל גרסה מוגדלת ורב-קוטבית פחות או יותר שאנחנו מתכוונים לדחות אותו, עלה לחשיבות משמעותית עוד יותר, במיוחד במטרה לשמור על יציבות שמסכנת את הופעתם של חדשים (סינים) וישנים (רוסים. ההגמוניות, ובמקום שהכוח הימי, כדי לפעול ביעילות, דורש תמיכה קונקרטית ומתמדת.
והפלוקות? בניגוד לשחקנים גיאופוליטיים אחרים, הדיפלומטיה האיטלקית, אם כי מראש הכונתה הבלתי מעורערת והמעולה טכניקה והאקדמיה מופרדת בקפידה מהפרקטיקה היומיומית, בהתאם לאינדיקציות המבצעות המתוארות בעקבות הנתיב שההגמונים המערביים מכוונים למימוש האינטרסים שלהם, היא אינה מציעה לעצמה יוזמות אוטונומיות אמיתיות, במיוחד בדרום- הרבע המזרחי של הים התיכון בפרשנות תפקיד יזום ומתווך שמקל על התוכנית הסלמת דה ולהגן על אינטרסים של אנרגיה וביטחון. אחרי הכל, אם מתבססת ההתמדה של בעיה פוליטית ומערכתית אירופית, כיצד תוכל איטליה להשתלט על תפקיד ממנה כוח גדול שמעולם לא היה שייך לה מאז סיום 2 GM ושהוא אינו יכול לכסות, בהתחשב בהיעדר אחד כוח דה פראפה?
עבור לספור מומלץ להגדיר את תחומי ההתערבות, לזהות את המתאימים ביותר, לאמץ אסטרטגיות קוהרנטיות ורחבות היקף, המבוססות על רשת של בריתות משלמות ואמינות, ובעיקר קביעה והגנה על האינטרסים הלאומיים. אין מנוס מכך שבכל מקום בו זה קורה, השבריריות המתמדת במדיניות החוץ קובעת את אובדן העמדות שנכבשו לאורך השנים, שכן אין מנוס מכך שמדובר לרוב בחריגה מולדת, הנגרמת הן מחילופי פרספקטיבה אובייקטיביים לא מספקים בין אנליסטים לבין פוליטיקאים, הן מהיעדר בסיס אסטרטגי מתמיד, ממושך לאורך זמן, מתואר, מעודכן כל הזמן, מחדל שנקבע על ידי הקושי בירידה באינטרסים הלאומיים, בוחרים במפגן נוח אך מחונק.
פרק בואינג, בבדיקה מעמיקה יותר, משולב לחטיפת יורדי הים הסיציליאנים על ידי לוב, או עם פעולות ההפרעה האלימות שהפעילו לאחרונה סירות טורקיות נגד ספינות דיג איטלקיות, כל האירועים שהדגישו שיקול בסבל, למרות לחיצות ידיים ופרוטוקול. טקסים; משמעותית עוד יותר הייתה מזעור האירועים הללו ברמה הלאומית, שהדגיש את רמת ההערכה הכללית הנמוכה.
גניבת שנינות ובדיחות מסרט איטלקי ידוע של לפני זמן מה, בשקלול האשמים הנבזזים האשמים ואלה שישלמו להם, אולי, באמת, אנחנו רק צריכים לבכות.
1 L. Sciascia, יום הינשוף
2 ראה את כל אנשי הנשיא
3 שגריר איחוד האמירויות הערבי הראשון בישראל, מוחמד מחמוד אל-חג'אח, הושבע ב -14 בפברואר לפני ראש ממשלת האמירויות, מוחמד בן ראשיד אל-מקטום, גם מושל דובאי, אם כי עדיין לא ברור מתי יוכל להתחיל להתאמן. תפקידיהם. על פי אל-מוניטור, היקף ההשקעות בין שתי המדינות הגיע כבר למיליארד דולר שנרשמו בסוף 2020. בספטמבר 2020 פרסמו הבנק הישראלי לאומי ודובאי פורטס וורלד, חברה לוגיסטית אמיראית, את החתימה על מו"פ סופי להגדלת הסחר בין ישראל ובין המדינות הנותרות במשרד החוץ, עם שווי שעשוי להגיע ל -5 מיליארד דולר.
4 גנרל ופוליטיקאי אמריקאי. לאחר קריירה מכובדת בחיל הנחתים, מילא את תפקיד שר ההגנה האמריקני בממשל טראמפ בין השנים 2017-2019. התפטר עקב הבדלים פוליטיים עם הנשיא, בהמשך חזר לשירות במרינס.
5 אבטחת סייבר, חלל, ערים חכמות וניידות בת-קיימא, "מדעי החיים", טכנולוגיות מזון, כלכלה מעגלית ואגריטק.
6 נתפס כסכנה קיומית כסמל לאסלאם הפוליטי
7 איחוד האמירויות הציע את גישורן ליישוב סכסוך ה- GERD בשם ביטחון ים סוף. איחוד האמירויות מתכוון להקל על משא ומתן המאפשר לאתיופיה למלא את הסכר תוך הקפדה על גישה מספקת למי הנילוס למדינות במורד הזרם.
8 הנוכחות הטורקית בצפון אפריקה מגדירה את שאלת ההרחבה והניצול של ה- EEZ הלובי. כדאי לזכור מה קרה במים הקפריסאים, שם הוצא סייפם 12000 של אני על ידי יחידה טורקית למרות שהיה ברשותו היתר קבוע.
9 נמלי ים בתימן, סומלילנד, סודן, אריתריאה, מצרים, לוב וקפריסין
10 יציאות ומסופי נפט וגז
11 חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי
צילום: פרנסינה
