המאמר שלהלן מטרתו לנתח באופן כללי כמה מהיסודות המשמעותיים ביותר המאפיינים את תופעת הטרור האיסלאמי תוך התייחסות מסוימת לדינמיקה הקשורה ל"המדינה האסלאמית "המעצבת את עצמה.
ניתוח זה מתבצע על מנת לזהות כיצד צורות חדשות של סכסוך דורשות שינוי בתגובות שמאפשרות להתמודד באופן יעיל עם האיום של טרור על-לאומי.
פיגועי הטרור האחרונים בפריס, קופנהגן ותוניס, נוכחותה המתמשכת של "המדינה האסלאמית" והמרכזיות שמניעה התקשורת ההמונית והתקשורת החברתית, מציבים בדחיפות את הצורך להבין את האיום הנשקף מהטרור הג'יהאדיסטי.
שינוי סולם
אלמנט ראשון של ניתוח הוא החפיפה בין קשקשים גיאוגרפיים שונים בהם פועלת תופעת הטרור הג'יהאדיסטי.
קנה מידה מקומי ומבנה רשתית: ה- IS המעוצב בעצמו פועל במימד "רשת" על ידי בניית קבוצות טרור הקשורות ברמה המקומית כמו במקרה של ניגריה ולוב. רמת רשתית זו מתפתחת גם בכיוון סקלרי עולמי באמצעות רשתות קשר עם אוהדים או חמושים מארגוני טרור.
קנה מידה אזורי: בשלב הנוכחי כל המזרח התיכון מאופיין במעבר מורכב בדינמיקה שלו שמפרקים את כל המבנה הגיאו-פוליטי הקודם. משבר המשטרים הקודמים וההקצנה הדתית מהווים שניים מהמרכיבים המכריעים להבנת ההקשר המזרח תיכוני: עם משבר צורת המדינה בשילוב עם השימוש בדת בתפקיד אידיאולוגי, הוא התגנב אל ההקשר המזרח תיכוני השברירי, איום שיכול לערער יציבות - אפילו ביחס לבעיות האדירות של האזור מנקודת מבט כלכלית וחברתית, הקשורה במיוחד להיעדר פיתוח כלכלי, לקריסת מדינות המאופיינות בסכסוכים אתניים ו / או קונפליקטים דתיים, ממאבקים פוליטיים שמתדרדרים למלחמות אזרחים - האזור כולו באמצעות הקמת ארגון שמטרתו להקים ישות ממלכתית-דתית המהווה איום ברמה האזורית, האירופית והעולמית בלב המזרח התיכון.
קנה מידה אירופי: מיקומה הגאוגרפי של אירופה מציב אותה במרכז האיומים הביטחוניים: הן באיומי ביטחון פוטנציאליים הקשורים לקרבה הגאוגרפית של המזרח התיכון והן באיומים "פנימיים" אפשריים שמציבים אזרחיה או נתיניה. דבקות המהגרים - בדינמיקה שניתוחם ידרוש מעורבות של סוציולוגיה, אנתרופולוגיה והיסטוריה חברתית - במישרין או בעקיפין לקבוצות טרור.
סולם עולמי: האיום הנשקף מהטרור פועל ברמה המערבת את כל כדור הארץ. הפיגוע ב- 11 בספטמבר 2001 ביטא התפתחות בצורות הסכסוך העכשווי שאינו לוקח בחשבון מגבלות כלשהן: גיאוגרפית, חוקית או בכלים המשמשים לביצוע פעולות טרור.
הכף האמור לעיל פועל באופן אינדיבידואלי וגם טרנס-גאלי, וקובע קשר מתמיד בין קונפליקטים מקומיים ועולמיים.
אסימטריה וטכנולוגיות חדשות
ניכר כי אנו עומדים בפני סכסוך מסוג "א-סימטרי" בו היריב נוקט בטכניקות ובשיטות פעולה המיוחסות לא רק לתכניות מסורתיות אלא גם למלחמת התקוממות, בדיוק האי-קונבנציונליות מהווה את הדמות הגדולה ביותר של הטרור היום. אסימטריה זו בטכניקות של סכסוך מזוין משולבת, כפי שמראה הדוגמה של ה- IS, עם שימוש אינטנסיבי בטכנולוגיות מידע המיושמות מעל לכל בתחום התקשורת והמדיה החברתית. זהו אלמנט שיש להדגיש להבנת השינוי המתרחש, בו יש שילוב של צורות מלחמה התקומיות ושימוש בטכנולוגיות מודרניות המכוונות לתעמולה, תקשורת "גלובלית" וגיוס (גם על קנה מידה בין לאומי). השימוש במדיה החברתית מראה את הרשת והממד הגלובלי של איומי אבטחה. פעולת הגזירה המתבצעת דרך האינטרנט פועלת כ"פיתיון "הנוטה לערב נושאים בודדים -" מה שמכונה זאבים בודדים "- אשר בעקבות אינדוקטרינציה או חיקוי עלולים לבצע פעולות טרור במדינותיהם או להצטרף למערכת הביטחון העצמית.
ממדי המדינה והטריטוריה
אחד הגורמים המאפיינים את השלב הנוכחי של הסכסוך במזרח התיכון בהחלט ניתן ל"התמוטטות "או" כישלון "של מציאויות מדינה כמו לוב, התמוטטות עירק, הסכסוך בסוריה שהעדיפו תנאים חברתיים ו של כוח כך ש- IS התגלה כקבוצת טרור איסלאמיסטית שרוצה להפוך ל"מדינה ". נכון להיום, לא ניתן לקבוע האם ה- IS מסוגל לעלות לממד המדיני - המחייב את ארגון הפונקציות האופייניות שמבצעת מדינה (הגנה, שליטת משאבים ואוכלוסייה) - אולם, מה שרלוונטי כך רעיון "ח'ליפות" בשילוב אמונה דתית והרצון להקים מערכת פוליטית-חברתית אוטונומית מהווה נדבך חדש ביחס לשיטות הפעולה של קבוצות טרור דומות. לחידוש זה יש השלכות גיאו-פוליטיות ברורות. מלכתחילה, זה היה יוצר את הסיכון להחדרת ישות בעלת משאבים כלכליים וכלכליים אוטונומיים לאזור קריטי, שטחה שלה, אשר יהווה - ויהווה - סכנה לביטחון אזורי וגלובאלי כפי שהגיאופוליטיקה רודפת על ידי ישות החוק במדינת הטרור יהיה אוניברסאלי - כלומר מכוון להרחבת העולם הח'ליפות המעוצבת העצמית - מהווה בסופו של דבר איום עולמי. התוצאה הראשונה של הקמת מדינה אסלאמית אפשרית היא הגדרת מחדש את כל מבנה האזור על ידי פתיחת תרחישים נוספים של קונפליקט באזורי משבר אחרים (הפיכתם לסבסוד פוטנציאלי של "שלוחות" אסלאמיות קיצוניות) או על ידי העמקת המשבר שכבר נמצא לפעול במזרח התיכון ובאזורים אחרים כמו ניגריה וצ'צ'ניה. פן זה של ממלכתיות מציב שאלה נוספת הנוגעת לדינמיקה החברתית של הסכסוך. על פי הדינמיקה החברתית של הסכסוך אנו מתכוונים להרחבת קשת ההתנגשות עם ארגוני טרור המערבים גם היבטים מוסדיים וחברתיים: זה גם על בסיס בניית מבנים חברתיים ומעורבות של אוכלוסיות מקומיות מתונות שהסכסוך עם ארגוני הארגון סוג טרוריסט.
מימד תרבותי
לבסוף, יש להדגיש את אופיו ה"רוחבי "של הסכסוך: הוא כרוך בתרבות, בארגונים חברתיים, בתקשורת, ברשת, בתעמולה, בחזון האידיאולוגי והדתי של המשק.
בהתייחסו לכך שהטרור בסגנון ג'יהאדיסטי פועל כשחקן המבסס את פעולתו ותעמולתו על הממד הדתי, ברור שהידע ההיסטורי והתרבותי של ההקשר המזרח תיכוני מהווה גורם בעל חשיבות אסטרטגית לתת מענה לטווח בינוני-ארוך ל המשבר הנוכחי במזרח התיכון.
הבנה וידע של ההקשר המקומי הספציפי הוא גורם חיוני לפעולה בהקשרים תרבותיים שונים. כישוריהם של אנתרופולוגיה תרבותית, סוציולוגיה, תקשורת והיסטוריה הם הכלים שיש ללוות בתכנון מדיניות הביטחון. מתוך מודעות לקונטקסט התרבותי בו פועל למעשה שחקן, ניתן להבין ולפתח אסטרטגיות תגובה אפקטיביות המערבות פעולות קונבנציונליות ופעולות הקשורות לדינמיקה מוסדית, בניית קונצנזוס ואשר, בכללותם, פועלות כאלמנטים. מדיניות אבטחה שאין לה תחליף. ההיבט התרבותי של הסכסוך המתמשך פועל בשתי חזיתות קשורות זו בזו: כרכיב ידע הכרחי ב"תחום "בו הוא הולך לפעול, ומאפשר קביעת מדיניות נאותה ברמה המקומית. הניתוח הכללי של האלמנטים שהוזכרו לעיל מאשר את האופי "הרב ממדי" וה"מולקולרי "של האתגר הנשקף מהטרור רב לאומי המחייב יישום מדיניות ביטחון נאותה.
