הממשל האמריקני הודיע על השעיית השתתפותו בתוכנית הפעולה המשותפת המשותפת (JCPOA), כלומר הסכם 2015 שמטרתו שינוי הדרגתי של תוכנית הגרעין האיראנית. ההחלטה האמריקאית, מעבר להערכות "החמות", משקיעה היבטים גיאופוליטיים שונים שיש לבחון, לאור ההשלכות האפשריות הנמוכות, לא על ישות קלה.
למרות המדיניות האמריקנית יש עכשיו הפניית משאבים ותשומת לב מגזרים גיאופוליטיים אחרים, בצד האוקיינוס השקט הודות לעומאן ציר לאסיה, ושוב כלפי הצפון אטלנטית עם הכינון מחדש של 2 ^ צי, האירועים במזרח התיכון ממשיכים להניח ערך, הפרת האיזון האזורי, מתעלה עליהם ומובילה אותם בכל זאת כדי מימד גלובלי. עסקהקודם כל, זה לא יכול להיחשב null רק הכניעה האמריקנית, נוכח השתתפותם של שחקנים אחרים, כל קליבר מדהים: סין, רוסיה, גרמניה, צרפת, בריטניה, האיחוד האירופי, על אשר תהיה שווה להשקיע מעט שיקול על הרלוונטיות הפוליטית והיעילה שלו.
מכיוון שיהיה זה בלתי נמנע לגעת בסוגיות כלכליות, נניח שכעת, בחברה היפותטית אחת, אחד מבעלי המניות בוחר לחסל את השתתפותו; אם זה נכון כי עזיבתו יכולה להתקזז על ידי רכישת המניות מבעלי המניות הנותרים לעזוב את הבירה ללא שינוי, זה נכון באותה המידה כי הדליפה לא אמורה להשפיע מבחוץ (פחות או יותר ישירות) על הפעילות שלו אסוציאציה קודמת, אלא אם כן הוא מתכוון לעשות את זה סוף סוף להיכשל. ההחלטה האמריקנית מציבה בפרט את חברי אירופה לשעבר במצב מאוד עדין, או כערובה של א עסקה אשר, למרות הכוונות הטובות ביותר, נשאר קשור דינמיקה כלכלית, לעומת זאת, מושפעת על ידי ארה"ב.
כי אירופה עבור איראן הוא שותף עסקי חשוב מאוד ברור, כי הוא יכול להישאר מוטלת בספק, למרות חילופי מסחרי הוא יותר חיובי. שני הגורמים כי ניכרים החשש הספציפי קודם כל הרצון האמריקאי, אשר לא רואים את ההשפעה הפיננסית של החלטותיה על כלכלות מערב רק פעולה של שמירה להגמוניה אזורית חזקה של הרפובליקה האיסלמית, ושני רדיפת האינטרסים של יחידים מתחרים האירופים, אשר הרבה לפני הנציב האירופי למדיניות חוץ, פגשו את עמיתיהם כדי להגיע להסכם.
מנקודת מבט "ריאליסטית", אין שום דבר אחר לציין כישלון האיחוד האירופי בעקבות פעולה איטית, נטולת נשמה, לבוא למשחקים הסתיימו.
מנקודת מבט אמריקאית, לאחר סקרים שאינם ניתנים לאימות במלואם, זה אפשרי לסמוך של נושא פוליטי, בפרטיות שלו, כבר יצר כל כך הרבה קשיים של 1979? איראן חווה שלב פוליטי-כלכלי עדין מאוד; רב בהשפעת ההמחאה של לא יותר מאשר לפני כמה חודשים, הנשלט על ידי מנגנון תיאוקרטית כי יש להתמודד, כמו הרבה של צפון אפריקה ואת MO, עם חברה דור מתפתח קשה להכיל .
הצד המעשי Rohuani, בניגוד לקודמו אחמדינג'אד המנהיג העליון חמינאי, שיש לו התפיסה של חוסר שביעות פנימית, ולכן סכן הכל על פתח חיצוני אשר, עם זאת, כדי להצליח, לא יכול להתעלם בהעדר עונשים והאפשרות יש לנו מערכת אשראי פחות מסורבלת ובעיקר גישה חופשית לשווקים והסכמי מסגרת. JCPOA לתוקף יכול לקיים מדיניות פנים ללא דמגוגיה ובמיוחד על ידי אילוצים תקציביים כי ימשיכו לראות שכיחות של דרישות פיננסיות מתקדמות מהמרכיב הדתי ואחורה ביותר, אחרון אך לא פחות, מן הכוח הכלכלי והצבאי והפוליטי שנוצר על ידי הפאסדארן, מקביל בצורה מסוכנת יותר ויותר למדינה ולמעשה מתחרותיה; הסכם זה, לעומת זאת, מעלה ספקות משמש אך ורק כדי להצית מחדש עמדות פופוליזם דמגוגי שאין להם השפעה מלבד להחליש חזית מתקדמת נמוך וחוב אמינות דורג בעיקר האנדרדוג וכנועה לנוכח אנטגוניסט שעכשיו יותר שלעולם לא, ולמרות מה שנאמר בהתחלה על המעורבות בפועל באזור, עדיין עושה את פחדיו הסעודים והישראליים (אם כי בעקיפין).
הפיתרון, גם אם הוא עדיין עניש, נשאר ללא ספק ורק פוליטי, דווקא כדי להכיל את ההיבטים השלכתיים של הכוח האיראני במישור אזורי בלבד. אין ספק כי הרפובליקה האיסלמית רודפת אסטרטגיה משלה, מתרחקת שטחה כל סכנה אפשרית, הזנות בחממות של חוסר יציבות בלבנון, עם התמיכה שניתנה חיזבאללה, וסוריה, שבו התמיכה הצבאית הציעה אסד היא למעשה מתקרבת על בסיסי הגבול הישראליים ועל אמצעי ההיקף הבליסטי שנחשבו בלתי נסבלים מירושלים.
ואז אנחנו חוזרים לאירופה: היבשת העתיקה יכולה לספק את ערבויות החותם בדחיפות על ידי Rohuani? אפשר לשער מוסרי כי החל מתמיכה כספית, אפילו רק יורו ולא עוד בדולרים, שימושי עבור סטארט אפ איראני יעיל, אז יכול להיות מתורגם למשא ומתן כדי להכיל את מדיניות הכוח הפרסי באזור? קשה לשער זאת: אירופה נעדרת באופן דרמטי מבחינת משקל פוליטי ממשי, וההנחיות האמיתיות נקבעות ונדונות על ידי הפקידים הבודדים, כרגיל, טיפול ריבוני באינטרסים לאומיים; האיחוד האירופי, בעיקר נוטה הערכה כלכלית בלעדית ומדיניות גרוע, אם לפינה, יכול למקד את מאמציהם לשימור בשוק הצפון אטלנטית, בהחלט משתלם יותר מאשר איראן.
אבל מה יכול להיות ההשלכות הפוליטיות? חזרה על ההיבטים הדמגוגיים ביותר של המחלוקות הנוכחיות ועל ספירלה חדשה של חוסר יציבות, שתחילתה מאיראן, תכלול בהכרח חלק נכבד מהמו"מ, כולל המפרץ הפרסי. האייתוללה חמינאי, למעשה sfiduciando Rohuani, בצע בעבר בשלב זה מה שזה היה ונשאר החשיבה של כנפיים השמרניות ביותר: אי אפשר לסמוך על המערב, למרות אירופה, ומצד שני, במשותף, צריך לנסות לפתוח טבלאות חדשות של דיאלוג ושל מיקוח בתוקף.
בהתחשב בגודל ואופי הכוחות בשטח כעת בסוריה, צומת ארץ גורלות ספורים, לא ניתן לשלול הסלמה מהירה של אירועים, בהתחשב ישראלי חאלב מכה. יודגש כי האחרון 3 במאי ברומא (סוף סוף קצת "של איטליה), וזו הייתה פגישה כי, בהתחשב ברמה הגבוהה של הרכב המשלח משתתפות הם אירופאי איראני, תקווה שאנחנו עדיין יכולים למצוא נקודת מפגש ואיזון בין מצוקות פיננסיות קיימות לבין סנקציות אמריקניות חדשות אפשריות.
לסיכום, בעיה טכנית - פוליטית, אם כי עדין אבל לניהול, בהתחשב באילוצים רבים מהספור מצד האיראנים, הוא מפעיל את הסיכון של הפיכת מחלוקת מסוכנת כי, החל מ שיקולים והגמוניה אזורית כלכליים גרידא, יכול להוביל להבות חדשות ואלימות הרחק מחופי הים התיכון.
(צילום: אירנא / צה"ל)
