בימים בהם אומה השואפת להגמוניה עולמית מוצאת את עצמה פגיעה בתוכה, מגבירה את דירוג אי האמינות הטכנולוגית והבריאותית, אנו מתמקדים שוב בתיאטרון רלוונטי לא פחות, זה הסורי שבגלל טבעו הבטחוני מביא לשפכים הרואים גם באיטליה צד מעוניין ישיר.
הפגישות והוועידות שהתקיימו מאז התפוצצות המשבר הסורי הדגישו את מה שניתן להגדיר, במונחים בינלאומיים, עוד מילה נוספת של תיאוריות מוסדיות; קונגרסים אשר, שנולדו עם כריזמת פשיטת הרגל המוצהרת, הראו עצמם למעשה אינם מסוגלים לחבר מסגרת שלמרות הזמן שחלף, עדיין מציגה אלמנטים חזקים של ביקורת.
מאז 23 במרץ 2011, היום בו כוחות הממשלה התערבו בדרעא, חווה הפאזל הסורי רגעים בלתי פוסקים של חוסר יציבות אשר האו"ם, בתחרות עם המנהיגים שהתקיימו באופן חד צדדי בסוצ'י ובאסטנה בקזחסטן, רוסיה, ועוד ועוד המעוניינים להתוות "סדר פוסט-מערבי חדש", טורקיה ואיראן לא הצליחו להסתיים.
האספרטיביות הראשונה נמצאת בדיוק במוזרויותיהם של הישיבות המשולשות שללא האימפרימטורה של האו"ם הכניסו באופן מענין נושאים פוליטיים שבתחילת הסכסוך תמכו בסיעות מנוגדות (רוסיה, משטר אסד, טורקיה המורדים ) ובנוסף הם הובילו לשולחן המשא ומתן (גם אם בנפרד) גם רשויות ממשלתיות וגם פלגי מורדים מתונים פחות או יותר למעט אלה הקרובים לדאעש, אך מבלי לחרוג מהמצבץ הפסקת אש, עם זאת, מצב שמאפיין את השונות של ארה"ב, כאשר האו"ם נמצא במצב שולי יותר ויותר, ככל הנראה לא נוטה להעדיף הישרדות פוליטית אם כי שברירית של משטר אסד, ועם טורקיה בתורו לא לטובה להקל על קו אסטרטגי ב באותה עת יכולת לחזק את הזרים הכורדים בצפון-מערב סוריה באידליב.
לכן אינטרסים בינלאומיים הובילו אותנו לשקול, גם אם עם הסתייגות חזקה ועם מנה טובה של פיוס, האפשרות לשמור על תפקיד פוליטי עבור אסד גם לאחר הסכסוך, בזכות נוכחותם של הכוחות השיעים הפרו-איראניים של חיזבאללה בלתי נראים למורדים, ובהתחשב בנוכחות הצבאית הטורקית הפולשת בצפון סוריה. לסיכום, למרות עבודתם של מתווכי האו"ם, ומכלול הישיבות שהתקיימו, לא ניתן היה להשיג שלום מתמשך; תחילה המשיכו סטפסטן דה מיסטורה, אחר כך ללכדר ברהימי ועכשיו ג'יר פדרסן (תמונה), ללהטט בהקשר שהופך קשה יותר בגלל הווטו הצלבני שהתבטא במועצת הביטחון.
בינתיים, בעדיפה פיתרון מדיני ולא צבאי, אירופה אישרה מחדש את התמיכה בפעילות המשא ומתן המונהגת על ידי האו"ם, הן על ידי איסוף התרומות שהובאו על ידי הישיבות באסטנה והן על ידי קיום יחסים דו צדדיים עם שחקנים אזוריים, אך לעתים קרובות לא מצליחים לתפוס את ההתפתחויות בתחום בזמן שמביאים שינויים מהירים באופן דינאמי. נראה אפוא שאין שום היסוס להאמין תוכן היעדים של ז'נבה, עם ייחוס בולט של כושר ההתערבות לאירן ורוסיה, כנגד העלויות האדירות של התערבות הנמשכת לאורך זמן.
בשנת 2019 אירופה, שמעולם לא הושפעה כל כך בשוליים, חזרה על מחויבותה להקל על מהלך מדיני שהובל על ידי סוריה ופנימה על ידי האו"ם, שמטרתה לקדם את ניסוח החוקה החדשה בזכות ועדה המורכבת מ -150 חברים, ברוכים הבאים שני הצדדים, אך בזהירות שלא להתייחס לוועדה עצמה ככלי מכריע, אלא כאמצעי המסוגל לאפשר למפלגות לצאת לתהליך מדיני שממנו ניתן להביא שלום.
בעולם מושלם כל זה יכול אולי להביא לתוצאות, אך בהקשר המזרח תיכוני, המבוסס על בסיסים מציאותיים זוויתיים אך אובייקטיביים, ככל הנראה לא; פדרסן עצמו הזהיר כי "לבדה, הוועדה אינה יכולה לפתור את הסכסוך, ושצריך "התקדמות מוחשית " בז'נבה ו "התקדמות משמעותית" בשטח, קו המשותף גם על ידי איטליה שממשיך להעדיף פתרונות פוליטיים שקשה להמשיך בהם, בדרכים שהובילו עם זאת לחיכוכים צפויים עם טורקיה. כל כך הרבה כוונות טובות, אך מעט מאוד תוצאות מעשיות.
השחקנים שהתפנו ליד מיטת סוריה היו שונים; משלחת אש"ף ופתח ביקרו בשלטונות סוריה בניסיון לסכל כל פיוס בין חמאס1 וסוריה וכדי לחזור על התנגדות רצפת המאה אמריקנית שמטרתה להגדיר את מעמדה של ירושלים ולהתוות את המדינה הפלסטינית; ביקור עם זאת, ככל הנראה, אינו מערער את יחסי הרשות הפלסטינית עם מצרים וערב הסעודית, וגם לא את הרתיעה שדמשק, ריאד וקהיר ממהפכות ערב.
שחקן מרכזי נוסף הוא טורקיה, שאינה מעוניינת בבלגיות פוליטיות מערביות, כבר יזמה את השבתם של שני לוחמי דאעש לארצות מוצאם וכמה מ -3,6 מיליון הפליטים הסורים שמארחת אנקרה. טורקיה עם הפרואקטיביות והתמיכה הפוטנציאלית שלה בהתנגדות לאסד צברה פרוזניום, גם אם מזועזעת מדינמיקה פנימית משמעותית: המגמה הכלכלית, האירועים הסייסמיים אליהם המדינה לא נראית מוכנה מספיק, נטל המס, התחייבויות צבאיות, הענפים לכאורה שהובילו לאחרונה לטיהורים חדשים בשורות ה- AM, הבעיה הכורדית, החיכוכים ההולכים וגוברים עם יוון לצורך הגדרת ה- EEZ עם לוב של סרראג '.
בעוד ארה"ב נוקטת מדיניות רפויה ככל הנראה, שאינה נראית קשובה לבלימה האיראנית והיא מוטלת בספק רב מבחינה כורדית, מוסקבה שמה לה למטרה לשמור על תפקיד משקל באזור, כאשר טורקיה נוכחת הן ממערב והן ממזרח למזרח העיר. פרת ועם הכורדים בהרמוניה לכאורה עם אסד בתפקוד אנטי אנקרה; בקיצור, מהפך חזק בו טורקיה, רוסיה ואיראן שואפות להגדיר את המבנה הסורי העתידי ביחס לתחומי ההשפעה האפשריים. עם זאת, נותר איזון רעוע העלול להביא להקמת בריתות טקטיות חסרות תקדים בין מדינות שבעבר היו אויבים גלויות2.
בואו נחזור לאנקרה; יש חשיבות מיוחדת למשקל הסוגיה הסורית בכל הנוגע לפליטים, גם בהתחשב בתוצאת הבחירות של איסטנבול, שם בשכונה המארחת אחוז גדול של פליטים, פתח, הקונצנזוס שימושי להצלחת ה- AKP של ארדואן. הזרועות הפתוחות של המשטר לא רק נסגרו, אלא שגם האופוזיציה מצאה קרקע פורייה לתמוך בגירוש הפליטים הסורים, שנמצאים גם הם בכבדות בלבנון השכנה, אשר יותר ויותר סובלים אותם בצורה גלויה יותר. כיצד יחזרו מיליוני פליטים סורים באופן פרודוקטיבי למדינתם?
בינתיים, טורקיה, המעורבת במקרה של החזרות כפויה, שואפת ליצור אחת כזו אזור בטוח על הגבול עם סוריה, לשם להעביר פליטים סורים. ההתקפה על האוכלוסיה הכורדית ברוג'אבה יכולה אפוא להיות רק אחד הצעדים של ארדואן, שכנגד ממשלות המערב שביקרו את הפלישה הטורקית השתמשו בנשק הסחיטה, תוך איום להכניס יותר משלושה מיליון לאירופה ו אמצעים לפליטים סורים, מהם יש מוערך האוונגרד שהניע את ההשתתפות בנקודות החמות של האיים היוונים, ולאור הווטו של רוסיה וסין על ההחלטה שקבעה מתן סיוע חוצה גבולות למשך שנה מטורקיה ומעירק.
ארדואן, בינתיים, על פי הגרדיאן, הוא שלח שכירי חרב סורים לוב כדי לתמוך בממשלתו של סרראג 'בהבטחה להעניק דרכון טורקי.
לא ניתן להעריך הערכות מסוימות לגבי העקביות המספרית של הלוחמים, עם זאת נותרה מהותה של הפוליטיקה הטורקית שלמרות השתתפותה בוועידת ברלין, אין לה כל נקיפות בקבלת החלטות שלמעשה זורמות על מדינות נוספות אחרות ו אלמנטים בלתי יציבים של אי יציבות.
אם כן, לוב הופכת את עצמה לסוריה חדשה, למרכז טרור חדש שצרפת נמתחה עליו לה מונד בגלל העמימות שלך כלפי הפטר? מצד אחד, טורקיה מטלטלת את המים האזוריים הסוערים שכבר, מחמירה משברים שלא נראה שיש להם משאבים פוליטיים מספקים, מצד שני מודגשת אקסיומה שלא תמיד נראית מובנת, במיוחד במדינות בהן הפוליטיקה והמלחמה מוערכות כפעילות מנוגדת, והיכן אין לקחת בחשבון את העובדה שבשולחן המשא ומתן לא מספיק להיות שם פיזית, אלא יש לגלות את כל נקודות החוזק האמיתיות של האדם. בתנאי שיש לך את זה.
1 חמאס בשנת 2011 סירב לתמוך באסד
2 ישראל וסעודיה
צילום: קרמלין / האו"ם / אינטרנט / טוויטר
