25 בינואר האחרון, ה- ועדת הבישופים של ונצואלה לצדק ושלום, התבטא בנושא הדיכוי המתרחש בימים האחרונים במדינה, הודעה לעיתונות הגיבה ופורסמה ברשת על ידי סוכנות הידיעות הקתולית.
הבישופים קראו לממשלת מדורו לכבד "החיים והבטיחות של כל הוונצואלים, כולל אלה שמוחים על אזרחים" והם שאלו "הפסקת הפגיעה בזכויות האדם והבטחת זכויות כל האזרחים".
מאז 21 בינואר נעשה שימוש רב ויותר בדיכוי ובאלימות על ידי כוחות הביטחון הממלכתיים (ועל ידי כמה כנופיות חמושות ...), נגד אנשים המוחים באזרחות.
בהודעה לעיתונות נכתב "אנו מצרים עמוקות על מותם, כאבם וסבלם של בני עמנו. שיווי משקלם של פצועים, הרוגים, עצורים שרירותיים, עינויים ונרדפים בכל רחבי כדור הארץ, פוגעים בכבודם ובזכויותיהם של האזרחים. זהו זעקה זועק לשמיים: תפסיק את ההדחקה! ".
הבישופים של ונצואלה טוענים כי הקדנציה השנייה של מדורו אינה לגיטימיתוהביעו את תמיכתם בהפגנות האופוזיציה השלוות, וקראו להם "סימן של תקווה" לשינוי הדמוקרטי הנחוץ. כמה בישופים השתתפו בצעדות. נציבות הצדק והשלום של הבישופים גם דחקה בתפילה "להחזיר את הסדר החוקתי לאומה משגשגת מבחינה רוחנית וחומרית".
על פי כמה מדפי רשת של ונצואלה "עשרות ילדים מיום 23 בינואר, לא היו חוזרים הביתה אחרי הלימודים". אחרים מדווחים כי נערים וילדים אחרים יעלו בחסר ונכלאים בתנאים גרועים בבתי כלא צבאיים, בצו "שופטים שמונו על ידי ניקולאס מדורו". האישום הרשמי נגד קטינים אלה הוא לכאורה "טרור".
הדיכוי הפוליטי שהחל ב- 21 בינואר (יומיים לפני המחאה הלאומית שקרא הנשיא הזמני חואן גואידו לקרוא להפסקת גזירת השלטון במדורו) מונה כבר עשרות הרוגים ומעל 850 עצורים. אחד הקורבנות הראשונים היה נער (תמונה).
סוגיית ונצואלה הופכת לעדינה יותר ויותר לא רק בתוך המדינה, אלא גם בין מאזני הביניים הלא רעועים שכבר היו. באיטליה האם הממשלה עדיין צופה?
אומנות. 350 מהחוקה של הרפובליקה הבוליברית של ונצואלה קובע זאת "תושבי ונצואלה, נאמנים למסורת הרפובליקנית שלה, למאבקם לעצמאות, שלום וחירות, דחו כל משטר, חקיקה או רשות המנוגדים לערכים, עקרונות דמוקרטיים ומבטיחים או מקטינים את זכויות האדם".. יוזמתו של נשיא הביניים גוידאו אינה אפוא "אילוץ" - כפי שעולה יותר מדי מהעיתונות - אלא מעשה שצפוי אמנת ונצואלה..
ברור שהעולם מתחלק בין שני המתמודדים בדרום אמריקה. זה בלתי נמנע באותה מידה שיש מניפולציות במידע.
השאלה בשלב זה היא: במידה ותאושר התופעה ההולכת וגוברת של "ונעלם" בוונצואלה, האם דמם של עשרות, מאות או אלפי אנשים חפים מפשע יפול גם על ממשלתנו? הצפייה לא תשטוף את הדם של גברים, נשים וילדים.
