אפגניסטן: המשחק נגמר?

כפי שאומרים פתגם פשטון¹, יש כאלו שיש להם זמן וכאלה שיש להם רק שעון שיבדוק אותו. בהינתן מה שדווח פחות או יותר בפזיזות בימים האחרונים, נותר להבין אילו הם האחרונים הטובים בשורה הגיאו -פוליטית הארוכה על ההפרה, האומללים. הזוכה הגפרור הלוהט יותר ויותר, סמל של טראגי סוף המשחק.

לאחר 20 שנה של פעולות צבאיות מערביות, אפגניסטן, מדינה בלתי נשלטת מבחינה היסטורית, נכנעת, ומאפשרת למשחקים, סטים והתאמות סטודנטים לקוראן, לא במקרה באותה תקופה חוסלו מגיני אוסאמה בן לאדן בהתערבות הפשיטות האמריקאיות באבוטבאד (במקרה) בפקיסטן..

מבלי להגיע לבריטים ולסובייטים, גם לגיבורי מסלולים דיסרטיים והיסטוריים, ראוי להיזכר בסכסוך ההודו-פקיסטני, סמוי ותמיד קרוב מדי לגבולות קאבול, ומה שקרוי אביב ערבי, שהתאחד באופן אידיאלי על ידי קו ירוק של הקוראן לפתיחת המשרד הפוליטי של הטליבאן בדוחא בפברואר 2020, הדגיש שני מרכיבים בלתי מבוטלים: הניגוד בין האסלאם הפוליטי ליריביו², וההצהרות האמריקאיות המביכות שבכל בורותן הפוליטית והתרבותית חשפו את תעלומת פולצ'ינלה, שעדיין מחפשת אחר עצי תות, על אופיו האמיתי של הייצוא הכושל של כמיהות דמוקרטיות, למעט הטליבאן (חסר תקדים) חסר תקדים התחייבות שלא להגן על מקדשי טרור חדשים, אשר אושרו על ידי שחרור כוכבים ופס של אלפי אסירים מבתי הכלא האפגניים, כולל מפקדי הטליבאן ומנהיגי הג'יהאד.

אילו מסקנות יכולה רוסיה, הוותיקה האפגנית הלפני אחרונה, להסיק? ברית המועצות ניהלה את מלחמתה בין השנים 1979 ל -1989, ופרשה לא רק מכיוון שלא הצליחה לנצח, אלא גם משום שהייתה בעיצומה של משבר פנימי עמוק; האסטרטגיות הסובייטיות והאמריקאיות למשיכת העם האפגני היו דומות בעצם, רק במקום סוציאליזם, שוויון e התפתחות, ארה"ב השתמשה במילה אחת בלבד: דמוקרטיה.

ארה"ב, בהקשר של המלחמה בטרור, ולמרות פער ברור בין רטוריקה למציאות, העניקו חיים לפרויקט הגיאופוליטי העולמי. ניאוקון³ מופנה אל לדמוקרטיזציה אזורים שלמים אבל עם תוצאות הרות אסון; הבעיה היא שהעולם האסלאמי מתרחב במרחבים עצומים, באזורים גבוליים, מעין שפת האסלאם לא ניתן לדחיסה היכן שהאסטרטגיה ניאוקון פנה לכיוון אפשרי שינוי המשטר איראני. מטרה שלא הושגה, אם נכון שאיראן הפכה כעת לחלק מהמערכת הגיאו-פוליטית בראשות סין-רוסיה, וכי לנהל המזרח התיכון הפך לקשה במיוחד גם לאור מדיניות ההתקרבות האמריקאית להודו, אשר טיפחה במשך זמן מה אינטרסים באפגניסטן, ותרמה באופן ריאליסטי להביא את איסלאמאבאד, שתמיד הייתה רציפה לטליבאן, אפילו עכשיו עם ראש הממשלה אימראן חאן בבייג'ינג. סין ורוסיה מכוונות אפוא לאפגניסטן שהופכת למעבר אירואסי אסטרטגי, תוך הימנעות מכך שהיא יכולה להפוך את עצמה בחזרה ליסוד מעורר יציבות, אך תורמת במקום זאת ליצירת איזונים חדשים בין איראן והמפרץ הפרסי.

מי שהשווה את הנסיגה האמריקאית מקאבול לזה של סייגון לא לקח בחשבון את עבודתו של קיסינג'ר שבדרום מזרח אסיה הצליח להבטיח ביטחון אסטרטגי מעורר קנאה שנעדר לחלוטין באזור מרכז אסיה. לאחר ששכחנו שהמלחמה האפגנית, כמו כולן, היא כלי פוליטי מחקה כל תחושה של זה והקשתה על הסבר הן את כישלון והקריסה הפנימית הפתאומית.

מאז תום המלחמה הקרה היה חוסר מתמיד בראייה אסטרטגית, שנמנע מהניסיון לייצא מודלים פוליטיים וחברתיים לא רלוונטיים; בקאבול התבוסה, במקום הצבאית, הייתה פוליטית, כפי שהיא מונעת, כמו בעיראק, על ידי הניסיון ליצור מדינה מלאכותית שבה הדימוי של משימות שמירת שלום זה היה צריך להיות מוחלף במודעות בוגרת לצורך בשימוש מתמיד בכוח שהוא בכל זאת מאוד לא רצוי לחך המערבי העדין.

המלחמה האפגנית שזרה את זממם של ארבע נשיאות, החל בג'ורג 'וו. בוש הרפובליקני, שעבר דרך הדמוקרט - וחתן פרס נובל - ברק אובמה, לטראמפ הרפובליקני, שהעביר הסכמים ושרביט לביידן האובמי; טיול דו -מפלגתי למהדרין, אך לא פחות יעיל ויקר, עם זאת, המסומן בהסכמים שמטבעם הסתיימו נָכֶה ממשלת גאני החלשה, שאמנם תמכה רשמית, הודרה ביודעין מהיוזמות הפוליטיות שנפלו על ראשה בדיוק כשניסתה, באופן בלתי סביר, להצטרף להנהגת הטליבאן.

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן, המזוהה עם ההסכם שנחתם ב -26 ביולי האחרון בין הנשיא ביידן לראש ממשלת עיראק אל-קדימי, המספק סיום של פעולות צבאיות אמריקאיות מסוג להילחם עד סוף השנה הנוכחית, זה היה למעשה מונע על ידי הערכות פוליטיות פנימיות ולא הערכות אמיתי ומציאותי, והחזיר את המשחק למקום הראשון, אך עם אלמנט החידוש של הטליבאן שהשתלט על ארסנל מפוזר בנדיבות על ידי ארה"ב. מה שבטוח הוא שבחזית המשבר, הן ביפן והן בטייוואן, שהאמריקאים הם לא יכולים, הם לא רוצים, הם לא צריכים להפסיד, הרגישות כלפי שיטת הפעולה האמריקאית עלתה - מי ימות על טוקיו / טייפה? - בלי למנות את תגובת מדינות אירופה, שנקראו להצטרף לפרשת ארה"ב, והראו שוב חוסר מוחלט של שכל פוליטי ביטחוני משותף; אחרי הכל, אי אפשר שלא להתחשב בהשערה שהאמריקאים, הרגישים יותר לאינדו -פסיפיק, כבר לא הכירו כל עניין במדינה הנשלטת על ידי חמולות ושבטים ובו הם מקווים שאחרים יישארו לכודים.

במשחק הגדול שראה את הרוסים והאנגלים שואפים לוודא את ההגמוניה שלהם במרכז אסיה לשווא, וושינגטון השתלטה על לונדון, אך נאלצה להיות מודעת להופעת מעצמות אחרות כמו סין, שיש לה אינטרס לשמור על המסדרון. אורכת הדרך. של משי, החונקת את ההתרחבות הפונדמנטליסטית באויג'יר שינג'אנג⁴; פקיסטן, שמטרתה להכיל את הודו גם על ידי קבלת הסיכון להתקוממות אלימה ובלתי נשלטת של הטליבאן בשטחה; איראן, שממשיכה לארח כמה מנהיגים קאעידים; טורקיה, שכיוונה את השליטה בשדה התעופה של קאבול ומימנה מיליציות דוברות טורקית אפגנית כמו המיליציה האוזבקית של עבדול ראשיד דוסטום.⁵. בהקשר זה בולטת פעילותה של המדינה האסלאמית ח'וראסאן, בחיכוך לכאורה עם הטליבאן, אשמה בכך ששוחחה עם הכופרים הסינו-אמריקאים, ואגף אשר יותר לְמַתֵן היא יכולה ללחוץ על הפסקת היחסים עם הקיצוניות הדתית כדי להשיג הכרה בינלאומית בתשלום גבוה יותר. עם זאת, יש להניח כי הקשר עם הקאדיזם נשלל בפומבי להרגיע את סין ורוסיה, אך למעשה הוא נשאר מבצעי להחזיר את המומנטום לג'יהאד נגד המערב.

יש לשקול שלוש השערות בהקשר זה: א מהרהר בחדירה בין הרשת הפונדמנטליסטית והטליבאן עד כדי כך שהיא אינה מאפשרת תחייה של אל -קאעידה, בהתחשב בשילוב של חלק מהלוחמים בין שורות הטליבאן, עם יצירת קשרים משפחתיים באמצעות נישואים בין קאידיסטיות לנשים פשטוניות. ; שם ב שוקל את האפשרות הקונקרטית של לוחמים זרים לנצל את חלון הראווה של התקשורת האפגנית בכל מקרה; שם תרזה, האמין ביותר, אינו צופה כל שינוי ביחסי אל-קאעידה-טליבאן, גם אם הוא סביר מאודעל פי סוכנות הביון ההגנה, כי הטליבאן מבקשים מאל-קאעידה להגביל את פעולותיו, על פי הסכם דוחא.

הגנרל מקנזי מפיקוד המרכז אמר כי חמושי אל-קאעידה בוודאי יתאגדו מחדש, וכי אין ספק לגבי הכוונות ההתקפיות שהם מתכוונים לשאת על אדמת לאום אמריקאית. הערכת ה- DIA הוכחה אפוא בחוות הדעת שאין אין שינויים במערכת היחסים של הטליבאן-אל-קאעידה.

ההודעה האמריקאית החד צדדית על נסיגת הכוחות הייתה לא אחרת מאשר כרוניקה של מוות שחזה; מהנסיגה ועד ניתוב הצעד היה קצר מאוד, הוא סימן את סופה של האמינות האטלנטית, ועם כניסתו למקום התא של חאסיסאן מחבל האיסאן, מצד אחד נראה כי חנכה עונה חדשה של פרודרום טרור לשנה חדשה מלחמת אזרחים, ומצד שני, התחלה של שיתוף פעולה אפשרי וחסר תקדים בין הטליבאן לאמריקאים, שממילא מקיימים את המצור על הכספים האפגניים, סומן. בפרספקטיבה זו, יהיה נכון שאמירות הטליבאן תגבש את השליטה הטריטוריאלית מחוץ לקאבול וערים אחרות, כולל שאר הקבוצות הפוליטיות. ייתכן שחזרה של האמירויות לא תתקבל בברכה על ידי מנהיגים מקומיים שבנו בתוך הקהילות שלהם קונצנזוס על ההתנגדות להתקדמות הטליבאן, היבט שאינו יכול לשלול חידוש אפשרי של אלימות כלפי מיעוטים אתניים ודתיים.

השינוי לכאורה בהתנהגות הפוליטית של הטליבאן מסמן את השינוי בפרדיגמה שלגביה כבר לא ניתן לירות על המוסדות שהחזיקה ברשותם, ולכן נראה שהאשמה בין הפשטונים לג'יהאדיסטים הלכה והעמיקה. בתקופה שבה הטליבאן זקוק לכולם להחיות את המדינה, ארה"ב, שנחסלת על ידי הרס עצמי פוליטיקלי קורקט, בתקווה שמעמד השלטון האפגני החדש ייצור קשיים ובעיות עבור המתחרים הסינים, הרוסים והפקיסטנים, ששמרו על שגרירויותיהם, למרות הזמן שחלף, עדיין לא הבינו שהם לא הבינו לא נכון הקשר שבו שבטים חמולות אינן חושבות אינדיבידואליסטיות, וברקמת החיבור שלה הטליבאן הכניסו את עצמן על מנת להבטיח את הצלחתן של הבליץ קריג פרגוסטנה. על פי כתב נבדק וניתן ליישום בכל קווי הרוחב, בעוד שהטליבאן כבש מחדש את כל המחוזות למעט פנשיר, האינטליגנציה האפגנית המצוידת בתמיכה הכספית הדרושה, הרימה בחיפזון את האוהלים כדי להפקיר את העם לגורלם, שקע באומללות יחד עם תקווה בניקוז מול שדה התעופה.

בפסגת הטליבאן נמצאת האבטוללה אחונדזאדה, שעלה לתפקיד זה לאחר שארה"ב חיסלה את המולה מנצור אכטאר ב -2016; סמכות הביצוע הופקדה בידי עבדול גאני בראדר, ששוחרר ממאסר פקיסטני לבקשת ארצות הברית ואחראי לחתימת הסכמי דוחא, וכן אורח רשמי לאחרונה של שר החוץ הסיני וואנג יי בטיאנג'ין, סין; שלא לשכוח את סיראג'ודין האקאני, בנו של המפקד מוג'אהדין ג'לאלאדין, מייצג הרשת המנהלת אינטרסים משפחתיים בגבול בין פקיסטן לאפגניסטן, ותקפה אינטרסים הודיים: שיקום מלא שהחזיר את התעשייה לאופנה של אופיום. ועידד הרואין בפקיסטן. מבחינת הנהגת הטליבאן, יש צורך לחבר מחדש את חילוקי הדעות שקבעו את החיכוך בין סיעת ההקאני, הרגישה לקסם הקאדיסטי, לבין זה של מוללה יעקב, בנו של מייסד ההיסטורי של הטליבאן, מולה עומר, והצבא הנוכחי. מפקד הקבוצה. בקיצור, גברים בטורבנים אבל עם נעל ועם שאריה שהיא רק רכה יותר לכאורה, בחיפוש אחר לגיטימציה בינלאומית שהניע הבלתי סביר דיאלוגים הדוקים אלא מכמה עובדות; גברים שהתחנכו על ניצול התקשורת וההשפעה הפסיכולוגית שלהם: בקיצור, הטליבאן בממשלה אך, כפי שאמרו על ידי גורמים רוסיים, מעוגנים לעבר שאינו יכול שלא להרגיש את משקלו.

ייקח זמן לקבוע כמה הרוגים גבתה המלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ינקי; אוניברסיטת בראון העריכה כי 240 בני אדם נהרגו בין קורבנות ישירים ועקיפים, בעוד יותר מ -4 מיליון בני אדם ברחו מהמדינה כדי להגיע בראש ובראשונה לאיראן ופקיסטן, שעל גבולם עדיין ישנם קאידיסטים רבים שמגייסים מתגייסים מבנגלדש. , מיאנמר, סין והודו, תוך התחשבות ב חטיבה 055, המורכב כולו מקאדיסטים ומשולב בצבא הטליבאן בין השנים 1995-2001; בהקשר זה, יש לקחת בחשבון את תשואות התקשורת מהמזרח התיכון, כך שאם נכון שהברכות הראשונות הגיעו מהחמאס הפלסטיני, הסומלים של אל שבאב צֵלָע בתקשורת הקאדיסטית, נכון לא פחות שאלג'זירה דיווחה על חוסר התלהבות משמעותי מצד זה של האיש ברחוב להצלחת הטליבאן, שנתפס יותר כאנשי מלחמה מאשר כמתורגמנים של תנועה מהפכנית עממית.

אין ספק שמשטר הטליבאן, המתקרב למודלים התיאוקרטיים המאוחדים של איראן וסעודיה, כשלעצמו לא יהווה איום, אך בהחלט נוכחות קאידית, שתאלץ את המשטר לצורת כפיפות אידיאולוגית, תתרום לשינוי תרחישים כבר מותנית על ידי פקיסטן, אשר עם עזיבתה האמריקאית מציעה את עצמה כאפיק דיפלומטי רשמי אם כי היא מתמודדת עם רדיקליות אלימות, סין, המציעה השקעות נחשקות במיוחד, רוסיה ובעיקר איראן שהובילה לפוליטיקה של תנור כפול, למרות היציבות החלשה המובטחת על ידי ארה"ב, היא תפקדה את האינטרסים שלה ובכל מקרה שמרה על החטיבה השיעית האפגנית פאטמיון הגיבורה בסוריה, העדיפה את הפרעת הטליבאן, למרות שהיא מבשרת של עלייה בזרימות המחודשות של תרופות בעלות נמוכה לשוק עם אחד משיעורי ההתמכרות לסמים הגבוהים בעולם: ההנעה המהפכנית האיראנית שנותרה אינה דתית , אבל נתון באופוזיציה לארה"ב, תקוע בחבל המשא ומתן של JCPOA, ולישראל.

עדיין בנושא הסמים, ראוי לציין את הערך בזירתephedra sinica, L 'עומאן, בשפע בצפון-מרכז אפגניסטן, המאפשר לחלץ את האפדרין המבשר הדרוש לייצור מתאמפטמין, שיישה של סדרת הטלוויזיה Breaking Bad. הביקוש לאמפטמינים בעיראק הגיע לשיא בתקופת הזוהר של אייסיס, עד כדי כך שהג'יהאדיסטים תמיד היו מצוידים בכדורים של פנתיל.⁶, מיוצר או מיובא מסוריה.

באזורים הנמצאים בשליטת השיעים, בשם האיסור הקוריאני על שתיית אלכוהול, חנויות המשקאות נאלצות להיסגר, על פי מעין איסור הפוגע בכל זאת בטורקיה הסונית, המחזיקה במונופול על ייצוא משקאות חריפים לשטח עיראק.

אפילו עבור רוסיה, הנוכחות הצבאית של ארה"ב הייתה חיובית; בעוד שהוא מאשים את וושינגטון בכך שהוא סובל גידול בייצור וסחר בסמים, אפשר היה בקרמלין להכיר בכך שהאמריקאים מנעו מקיצונים להפוך לאיום במרכז אסיה, והן להפיץ, במיוחד לאוקראינה, את הירידה. ובעיקר חוסר האמינות שלה.

כמו תמיד, יש כאלה שאומרים לא, או לפחות לנסות; ההתנגדות לטליבאן שאולתר על ידי אחמד מסוד נראית כמעט לא אמינה. נמצא כעת במצור, בנו של אחמד שאה מסוד, ה אריה של פנג'שיר, הצהיר בעבר כי הוא אינו פוסל חיפוש הסכם עם הממשלה החדשה, בהתחשב בכך שחמיד קרזאי ועבדאללה עבדאללה מנהלים משא ומתן גם עם הטליבאן.

לסיכום, המורדים כמעט ולא יהוו אבן יסוד בגיאופוליטיקה האפגנית, בהתחשב בעובדה שאף מעצמה, גלובלית או אזורית, אינה מעוניינת לתמוך בעניינם. בכל מקרה, יש להתייחס למסרים מהחזית האפגנית בתשומת לב יתרה: מדינות המזרח התיכון המתונות צריכות לצפות להפחתת ההשקעות האמריקאיות באזור, תוך הנחה סימולטנית של נטל גדול וחסר תקדים; בהקשר זה, ההסכמים של אברהם שנחתמו בשנה שעברה בין ישראל למספר מדינות ערב, בשיפור היחסים, יכולים לייצר פוטנציאל שיתופי ומודיעיני לשימוש כעת, במיוחד בהתחשב בעובדה שבטווח הקצר, מגוון בינלאומי שונים השחקנים ינסו לנצל את הכפשת התדמית והאמינות האמריקאית.