האיום של המדינה האסלאמית מתרחב ואחרי פריז נראה כי אנשי אל-בגדאדי מכוונים לדרום הקווקז, ובמיוחד לרפובליקה של גאורגיה. ב- 23 בנובמבר 2015, בסרטון בשפה גרוזינית עם כתוביות רוסית שהופיע ברשת, קבוצה של ארבעה לוחמים קווקזים השייכים לדאעש, חמושים ברובי AK-47 ומשגר רימונים, הזמינה מוסלמים גרוזינים להצטרף למדינה אסלאמי ואיים על "הכופרים" במוות.
בתקשורת הגאורגית טוענים כי הלוחמים המופיעים בוידאו הם במקור מהרפובליקה האוטונומית אדג'ארה עם רוב איסלאמי הממוקם בדרום ג'ורג'יה על הגבול עם טורקיה; בקרב החמושים אנו מכירים בחוויצ'ה גובדזה בן העשרים ושתיים ושלושה תושבי אזור גוריה המערבי, לשם נדדו עם משפחותיהם מאדג'ארה.
האשמה של דאעש נגד ג'ורג'יה נטען כי רדפה מוסלמים בעירק ובאפגניסטן עם השתתפותו של טביליסי בפעולות הקואליציה בראשות ארה"ב בעירק וכוח הסיוע הבינלאומי של נאט"ו (ISAF) באפגניסטן. בנוסף, הסרטון תוקף מנהיגים רוחניים מוסלמים באדג'ארה, המוגדרים כ"עבדי הכופרים "מכיוון שהם מבלבלים בין מוסלמים מקומיים ומסיחים את דעתם ממשימתם האמיתית, לפני המסקנה ההזויה לפיה אומרים כי הח'ליפות קרובה יותר למדינה ממנה. אתה חושב וש"ההזמן לחתוך את הראש יגיע בקרוב".
יום לפני פרסום הסרטון, שירותי הביטחון של ג'ורג'יה (SSSG) עצרו את דויט בורצ'שווילי, יליד ערוץ פאנקיסי, בן 328, שכבר הוסגר מטורקיה באשמת בית המשפט העירוני בטביליסי לשיוך למדינה האיסלאמית בסוריה ושל הפרת סעיף XNUMX של הקוד הגאורגי הנוגע למגעים בין אזרחים וארגוני טרור. נראה כי בורצ'שווילי הוסגר על ידי סרטון אנונימי שפורסם ב- Youtube המציג את הילד בחברת גברים חמושים כשהוא חוצה אזור לא מוגדר בסוריה עם דגל דומה לזה של דאעש.
ההגנה על בורששווילי מבוססת על העובדה שבסוריה הוא היה נלחם בשורות צבא סוריה החופשי (FSA), צבא המתנגד לממשלתו של בשאר אל-אסד ולכן אינו מנוגד לכללים הכלולים בסעיף 328. אולם מעניין. שים לב כיצד נעצר ב -14 ביוני 2015 איוף בורצ'שווילי, תושב אותו כפר כמו דויט בורצ'שווילי, באשמת גיוס לוחמי דאעש באזור ערוץ פנקיסי.
בתגובה לחששות שהעלו כלי התקשורת ומומחים מקומיים בנוגע לריבוי הלוחמים הגאורגים או הגאורגים בשורות דאעש, אמר שירותי הביטחון הגאורגיים, באמצעות סגן השר לבן איזוריה, כי מספר האזרחים המחויבים בפעילות של קבוצות טרור בסוריה היא לא תעלה על 50 יחידות ותצטמצם; שונה כפי שדווח על ידי משרד החוץ האמריקני במדינה 2014 דוחות מדינה על טרור שיעריך את המספר בין 50 למאה יחידות.
לא רק הרפובליקה האוטונומית אדג'ארה יכולה לייצג שטח פורה עבור מגייסי המדינה האסלאמית, אלא גם ערוץ פנקיסי, שטח הגובל באזור צפון הקווקז הלא יציב (בתוך הפדרציה הרוסית), במיוחד צ'צ'ניה, שם "אמירות הקווקז" ובזמן האחרון המדינה האיסלאמית עצמה פעילים מאוד. הקהילה הצ'צ'נית הגדולה של קיסט, אוכלוסייה מוסלמית המדברת בניב של וינך (צ'צ'ן-אינגוסיו), נעוצה בערוץ פנקיסי.
על פי מקורות מקומיים, מאות צעירים צ'צ'נים מפנקיסי נלחמים בסוריה; ביניהם ברור שטרחאן בטיראשווילי (המכונה גם אבו עומר אל-שישני, כלומר הצ'צ'ני), מפקד ג'איש אל-מוחג'ירין ווה אל-אנסאר, קבוצה המזוהה תחילה עם אל-קאעידה ואז למדינה האסלאמית, ומוראד מרגושווילי (המכונה אבו וואליד המוסלמי). אלשישני), שנכללו ארצות הברית ברשימת הטרוריסטים הבינלאומיים.
לשני המנהיגים, שכריזמתם פונה לצ'צ'נים צעירים רבים מפנקיסי ומוסלמים המתגוררים בג'ורג'יה, יש סיפור אחר.
אבו עומר אלשישני הוא יליד ערוץ פאנקיסי, אך על פי מה שאמר האב טימור בטיראשווילי לעיתונים, הוא נוצרי שהתאסלם לאחר שפקד את הקהילה הצ'צ'נית. חייל צבא גאורגיה עסק באוגוסט 2008 במלחמה נגד רוסיה (שהעדיפה עצמאות הלכה למעשה של אבחזיה ודרום אוסטיה), לאחר מכן שוחרר טרחן בטיראשווילי מאוחר יותר בגלל מחלה ומאוחר יותר הושלך על ידי כוח המשטרה הגאורגי. מאוכזב מהטיפול שקיבל, הוא נעצר בגין החזקת נשק בלתי חוקי אך לאחר מכן שוחרר בשנת 2012 בזכות חנינה. בגיל 27 אז החליט טרחאן בטיראשווילי להתגייס לסוריה לקבוצת ג'בט אל-נוסרה המסונפת לאל-קאעידה, ובסופו של דבר להקים את ג'יש אל-מוחאירין וא-אנסאר, ממנו הוא הפך למנהיג. עם הכרזת המדינה האסלאמית, החליט טרחן בטיראשווילי, הידוע כיום בסוריה על ידי הנאמן דה אבו עומר אלשישני, להכריז על בריתו לדאעש על ידי כניסה לסכסוך עם לוחמים ומנהיגים קווקזים אחרים שלחמו במזרח התיכון כמו רוסלן. Machalikashvili (aka Feizulla al-Shishani) ומוראד Margoshvili (aka מוסלמי אבו וואליד א-Shishani).
אם כבר מדברים על אבו וואליד א-שישאני המוסלמי, מנהיג קבוצת האריות הסורים שבה נלחמים רוב הצ'צ'נים מצ'צ'ניה וערוץ פאנקיסי, הרקע הצבאי שלו מתוארך למלחמת רוסיה-צ'צ'ניה הראשונה והשנייה בה הוא לחם בשורות של המורדים. לכן ההחלטה לנסוע לסוריה בין שורות צבא סוריה החופשית, על פי מה שבן דודו חיזרי אמר לכלי התקשורת המקומית, ניתנה על ידי הצורך להימלט מכוחות הביטחון הגאורגיים שתכננו את מעצרו, משום שהואשם בכך שניסה לחדור למחבלים מג'ורג'יה לדאגסטן, ומהרצון להילחם שוב ברוסיה ותמיכתה הניתנת לממשלתו של בשאר אל-אסד. עמדה שונה מזו של אבו עומר אלשישני המתנגד לשני המנהיגים ואשר, על פי האמור על ידי משפחתו של מוראד מרגושווילי, רואה את המוסלמי אבו וואליד אל שישאני נלחם לא רק נגד כוחות אסד אלא גם נגד המדינה אסלאמי עצמו.
הסיפורים צריכים להבהיל את ממשלת טביליסי, האשמה בכך שנכשלה במדיניותה של שילוב המיעוט האיסלאמי, אפילו אם תושבי הערוץ תויגו אבו עומר אלשישני, אבו וואליד אלשישני והמוסלמי וצ'צ'נים מפנקיסי. , באינדוקטרינציה על ידי קרנות דתיות מקומיות במימון ערב הסעודית.
מה שנראה ברור הוא כיצד תופעת הג'יהאדיסטים המבוססת על רדיקליזציה של מיעוטים שאינם משולבים צוברת יותר ויותר תחומים בעלי חשיבות אסטרטגית ומתפשטת כמו מאש, ומצליחה להשפיע לא רק על סוריה ועירק, אלא גם כעת הקווקז.
(צילום: Sak'art'velos Sakhmelet'o Dzalebi)
