מכתב ל-Difesa Online: "השמורה האזרחית"

07/03/24

בוקר טוב מנהל, רק לאחרונה עקבתי אחר כל הנושאים שנסקרו בהגנה מקוונת, אבל אני חייב לומר שהם מושכים את תשומת ליבי בעניין רב.

אתמקד בנושא שבודאי כבר נדון בעבר אבל היום חזר לקדמת הבמה עקב מה שקורה בעולם (מלחמה באוקראינה, ישראל/פלסטין, מתחים והתנגשויות בקטע הים שבו סוחר מעבר ספינות וכו'...).

היכן נוכל למצוא אנשי צבא מיומנים היכן שהם יצטרכו במקרה של צורך "מיידי" להגן על גבולות איטליה או לספק תמיכה עקב מחסור בכוח אדם בכוחות המזוינים?

מה שמכונה "מילואים" חוזר לחדשות שבעבר "נבחר" כלומר כוח אדם בעל כישורים גבוהים שהוכנסו למציאות צבאית שונות אך עד כמה שידוע לי, עם מעט מאוד התפתחות לגבי רציפות השירות ו/או קריירה הן בשל מגבלות הגיל והן בשל היעדר סיכויי עבודה עתידיים. כעת מכריז שר ההגנה גידו קרוסטו על מבחר של 10 יחידות מילואים "אזרחיות", כלומר אזרחים בעלי עבר צבאי שיוכשרו ויוכשרו דייקנות לכסות את המחסור בכוח אדם שקיים בפועל לאחר השעיית "הגיוס". המילואימניקים תמיד יועסקו בעורף בתמיכה.

השאלה שלי היא: כיצד לבחור אנשי צבא אלו? אילו מגבלות גיל יש להטיל? כי אם תקבעו את עצמכם על 45 השנים הידועות כבר בקושי תמצאו חברים, מי שיש להם רקע צבאי ועדיין יכול לתרום את תרומתם הם כיום בני למעלה מ-50.

כיצד יסווגו ה"מילואים" הללו באיזו משכורת וסיכויים כי הם יצטרכו לעשות בחירה חשובה לעזוב את מקום עבודתם ולהתרחק ממשפחותיהם כדי לבצע את כל המשימות או השירותים שיופקדו בידיהם? מה יהיו קריטריוני הבחירה? היכן למשוך כוח אדם לתמיכה בחיל החימוש וכיצד יטופלו הן מבחינה כלכלית והן מבחינה צבאית?

תודה ועבודה טובה

עמ'

  

קורא יקר, זה נכון, זה נושא שכבר עסקנו בו אבל צריך להתעורר בו אזעקה אמיתית.

הוא כותב נכון "אלה שיש להם רקע צבאי ועדיין יכולים לתרום את תרומתם הם עכשיו מעל 50 שנים". עם השעיית הגיוס כבר עשרים שנה, הכוחות המאומנים האחרונים נמצאים בגיל "קשה" למה שסכסוך דורש. עם זאת, באולמות המבצעים האיטלקיים של העשורים האחרונים, חיילים מעל ארבעים או חמישים לא היו נדירים.

בישראל ובאוקראינה (במקרה זה, לפני שה"מתגייסים" דמו ל"גיוסים מאולצים, לרוב אלימים, לעתים קטלניים") התגובה העממית הייתה משמעותית. הוסיפו במהירות 300.000 חיילי מילואים לכוחות הזמינים.

לאור הדוגמאות הללו, במקום לדבר על מספרים בסדר גודל של 10.000, האם לא עדיף לא לעשות זאת כלל ולהשאיר את זה בשקט?

אני בהחלט לא רוצה לבקר את הפוליטיקאים (התורנים) האחראים הזמניים: ב"מדינת פולצ'ינלה" פעולות פוליטיות המתאימות לאיומים או (סיקורו) בעתיד הקרוב, משמשים בציניות על ידי אחרים (בחוסר תום לב או ב"פקודה" זרה ישירה...) כדי למנוע כל חיזוק של החוליה החלשה של הברית.

למה זה כל כך קשה (לעוף) ליצור כוח מילואים של לפחות 100.000 איש ואישה? בשביל העלות?? בשנה השלישית למלחמת העולם השלישית???

בואו נפתח את העיניים: אנחנו צריכים אחד היום משמר לאומי, עם פרמטרי הרשמה רחבים. לסיכום כפי שכבר קורה ליותר מ-17.000 חיילי המילואים המתנדבים של ה החיל הצבאי של הצלב האדום האיטלקי: מגיל 18 עד 60 (65 לקצינים).

הפרטים (כלכליים, רגולטוריים,...) עשויים להיות משניים.

לחילופין, האם באמת מתאים להמשיך להתפרנס מיום ליום?

אנדריאה Cucco