דירקטור יקר, בנוגע לשינוי הפתאומי בצמרת ה-SME אשר ישים קץ למנדט הגנרל סרינו ב-27 בפברואר ללא אפשרות חידוש, ברצוני לשאול אותך מספר שאלות בהתחשב בכך שהעיתון שלך היה היחיד שהדגיש בשנים האחרונות את חוסר הקיימות המתמשכת של קו הטנקים הקרביים ורכבי הלחימה המשוריינים עבור חיל הרגלים של הצבא האיטלקי.
1) הגנרל סרינו אולי שילם עבור מעמדו האיתן עבור רכישת שתי פלטפורמות מוכחות שכבר זמינות בשוק כמו LEOPARD 2A8 וה-LYNX (או שווה ערך), בניגוד לתעשייה הלאומית ששוב רצתה לכפות בחירה מקומית (למרות היותו חסר כל כישורים והצלחות מסחריות בגזרת השריון/מסוק)?
2) לחילופין, הגנרל סרינו היה המפסיד בבקשתו הנחרצת להשאיר את הפלטפורמות שיירכשו בשלמותן ביחס להתערבותה של התעשייה הלאומית שרוצה להחליף כמה מערכות חיוניות, עם יצירות אד-הוק שיוצרו באיטליה, כגון כדי לסכן את התפקוד הכללי שלהם (חוזר על המקרה של ה-PzH2000 155/52 המתנייע הכבד, שאנו מכירים חסימות)?
אני מצרף גם אחד מהמאמרים שנלקחו מאחד עיתון מומחים בינלאומי, שם מדווחות בשעות אלו ההצהרות של ההנהלה הבכירה של LEONARDO, כשהן מתהדרות בכך שה-Leopard 2A8s יעברו "איטלקים".
אנחנו אולי בדא קבעת מראש את "LEOPARDOTTO"?
אני מצפה לתגובתך האדיבה, מודה לך על הפעולה הזהירה שביצע עיתונך.
בלבביות
ג'יאנקרלו קורונה
קורא יקר, אני מודה לך על הצהרת ההערכה ועד כמה תמיד היינו נגד הגרעין במלאכת הפצת המידע על הביטחון. העובדה שגם היום, עיתון זה אינו נהנה מתמיכה (למעט באופן ספורדי וסימבולי) מחברות הגנה לאומיות ושכל פוליטיקאי בתפקיד באיטליה תומך מיידית בחרם זה, חייבת לומר משהו גם על ההיגיון, הדינמיקה וההיררכיות המלכותיות שמאחורי הסצנות"...
אבל בוא נגיע לשאלה שהעלית בצדק.
אף פעם לא שתינו קפה עם הגנרל סרינו כי ראיונות - בפוסט המלוכה האיטלקית - "ניתנים" ל נושאים יותר נאמן ותופד, לא הזכות החוקתית של אזרחים של מדינה דמוקרטית. ואם הם כן, כך גם "שאל שאלה ותן תשובה" זה עלול להכניס אותך לקושי רציני (עדיף לשאול את המרואיין את השאלות תחילה).
למרות זאת, בכמה הזדמנויות, ניתן היה לדבר עם הגנרל בשולי האירועים. הכנה טכנית, כנות רוח ודאגה רצינית לחייהם של אנשיו היו הרשמים החיוביים שהתקבלו. עצם זה שנלחם (ראינו אותו מגיב בעין לכמה עושי דבר פרו-לאופרדוטי...) היא מדליה בטוחה על חזהו של הרמטכ"ל היוצא.
העובדה שחלפו יותר מעשרים שנה מאז רכישת ה-PZH2000 ואם תרצו או לא מתנהלת מלחמת עולם, מעוררת תקווה לאפשרות ש- Leopard2 A8 תישאר כך ואל תהפוך ל"לאופרדוטי" אוטרכי (וטרגיקומי).
לגבי חידוש הרכיב קרב משוריין חשוב עוד יותר עבור חי"ר, IFVs (רכב לחימה חי"ר), המצב מדאיג ומהסיבות הבאות:
- בהיעדרו, טנקים (מכל דור) פגיעים;
- בהיעדרם, החיילים נמצאים... "בסיכון" (קרא "נעלמו");
- בהיעדרם, האחריות הפוליטית-תעשייתית גדלה באופן אקספוננציאלי מיום ליום.
עם זאת, במקרה האחרון, לא נצטרך לדאוג.
כרגע השלמת (על הנייר) של התוכניות לטווחי הכוח השריון על ידי 2034 ל2037. בהתחשב בכמה חרג רק עבור 3 אבות טיפוס שלטלה (35 מיליון הוקצו בתקופה 2017-2019) נמסרו ב-2022 (!), אני בספק אם אפשר לקוות להתקדמות במשלוחים.
נקודה אחת נוכחת באופן דרמטי אצל המנהיגים (הצבאיים) של ארצנו: המלחמה החלה וכנראה תסתיים במשך עשור עד 2037. יותר מדי אנשים תמימים מקווים שזה גשם חולף, אנחנו יודעים שהסערה תגיע בקרוב. לצערי, לא מבין את הדחיפות, נתמודד עם מעט אמצעים תקפים, מעט חיילים... אבל ברטוריקה הפוליטית הרגילה (הרגילה, הרגילה, הרגילה).
זהו זמן שבו אזרחי איטליה חייבים לשים בצד חלוקות של רעיונות, מפלגות, קסטה, לשכה ואישי (למישהו אפילו ברזל...?) כדי להתכונן לקראת רע יותר ולספק את meglio למשרתים האמיתיים של המדינה: אלו שלובשים מדים ומסכנים את חייהם מדי יום וישמיעו את חייהם עוד יותר.
האויב הגרוע ביותר של האיטלקים הוא בבית. אנחנו מתחילים להילחם בזה, להודות לעצמנו בפגמים מסוימים ולנסות לשפר, או שאנחנו ממשיכים בשקט עם "מממ... מעולה ושופע מר גנרל!", יתרה מכך לדעת שלא הצבא הוא שמחליט?
אנדריאה Cucco
צילום: הצבא האיטלקי
