מנהל יקר, קודם כל אני מברך אותך ומברך אותך על העבודה שאתה עושה מדי יום.
אני חייל בצבא ב-sp ואני כותב לך כדי לחוות דעה על הדברים הבאים.
אני עובד עבור הממשל הגדול הזה כבר עשר שנים. הם מעטים? האם כל כך הרבה? אני לא יודע את זה. אני בהחלט יכול לומר שגיבשתי כמה רעיונות וגיבשתי כמה פתרונות.
השנים חולפות, הייתי בחו"ל בשליחות, ביצעתי עבודות רבות בשטח הלאומי וראיתי אנשים חולפים על פני... אני שואל את עצמי: אבל האם ייתכן שמבנה הצבא חייב להתבסס על מערכת תחרותית שגויה לחלוטין?
תן לי להסביר יותר טוב: כל שנה הקרבינייר, האוצר, המשטרה וכן הלאה... שוכרים אלפי ואלפי ילדים, שעובדים לאחרונה על ידי הצבא. בנים שהם בין הגילאים עשרים עד עשרים ושמונה בערך. הפרדוקס הוא שבין הכוחות המזוינים השונים ואכיפת החוק בכלל, זה שהכי צריך צעירים הוא זה שמאבד אותם יותר מכל, כלומר הצבא.
במהלך השנים עבדתי לצד צבאות זרים לעניינים שונים וזה לא יפה כשאתה מוצא את עצמך מתמודד עם כיתות עם גיל ממוצע של עשרים ושלך הוא כמעט ארבעים!
אני אומר: בואו נבטל אתגרים בין המינהלות, רק כדי שנוכל לומר ולהשוויץ במספרי גיוס עובדים לאוכלוסייה ולגרום לעצמנו להיראות טוב.
יש כאן בעיה גדולה שהגופים הגבוהים יותר מזלזלים בה. מי שרוצה להיות שוטר או קרבינייר וכן הלאה צריך קודם כל להבטיח עשר או חמש עשרה שנות פעילות בצבא ולאחר מכן לבחור אם לעבור לכוחות הטריטוריאליים, כך היינו פותרים את הוותק של הצבא ונוכל. מעלים יותר ויותר את רמת ההכנה, היינו פותרים את המודרניזציה ובאזור יהיו לנו אנשים בוגרים ומבוגרים עם ניסיון מסוים.
אני אתן לך דוגמה: ילד מחליט להתגייס, מבטיח לפחות עשר שנים, ואז ההנהלה מציעה לו לעבור לכוחות אחרים או להישאר בצבא, כמדריך או תפקידים אחרים.
כל חודש אני קורא מאמרים פרובינציאליים שבהם הם מקבלים בברכה מאות סוכנים פרטיים חדשים, קרבינירי פרטיים חדשים וכן הלאה ואני שואל את עצמי: אבל אלה כוח צעיר שצריך להיות איתנו במקומות הכי מעונים על פני כדור הארץ, באוהלים, במסוקים בקור או בגובה אלפיים רגל ובמקום זה הם מסתובבים במכוניות נוחות שעות בחום בזמן שאנחנו החיילים הצעירים מוקפים בעמיתים עם עשרים שנות שירות ועם גיל גבוה ולילות באוהלים או שישה חודשים בשליחות הפכו מלחיצים ומתישים מדי.
אני מסכם ואומר שהמתגייסים הצעירים חייבים לשרת את המדינה, את הסוכנים החדשים באזור או את הקרבינירי החדשים ניתן להעביר על ידי מודרניזציה של הצבא עם לפחות 10 או 15 שנות חיים מבצעיות, פתרון במכה אחת של בעיות שונות שהופכים לבלתי ניתנים לניהול.
אני מברך אותך ומחכה לשיקולך.
עבודה טובה!
מכתב לא חתום
קורא יקר, תודה על המחמאות ובעיקר על העדות.
הרשו לי שלוש תצפיות, שהן לגמרי אישיות ומפוקפקות.
הראשונה היא שבעיית הגיל הממוצע פוקדת גם את כוחות המשטרה כבר שנים, ואם זה נכון שלפעולה במקומות "מוחלשים" קשה לבני הארבעים, בעייתי באותה מידה באותו גיל להתמודד עם עבריינים. על בסיס יומיומי פושעים שונים ושכיחים (דה נואנטרי או מיובא).
השני הוא שהאפשרויות להצטרף למשטרה או לכוחות המזוינים יכולים להיות מתחלפים, אך אסור לייצג דרך מחייבת.
הרשו לי להסביר: לבישת מדים מייצגת דרך יותר ממכובדת אך נגדית בזמנים שבהם אינטרסים אישיים ו/או הבלים שולטים בתרבות הלאומית. עם זאת, העמדת עצמו לשירות למען הסדר והבטיחות של אזרחים אחרים או לעשות זאת להגנתם בנשק הן פעילויות שונות מאוד. לא אמביוולנטי. בעוד אכיפת החוק מתמקדת ביטחון פנים, אכיפת חוק והגנה על אזרחים עם הגבלות על שימוש בנשק או כפייה, כוחות "חמושים" מכוונים בעיקר להגנה לאומית ולפעולות צבאיות, כלומר תחומים שבהם השימוש באלימות הוא (פוטנציאלי) מקסימלי.
הן בחירות שונות, שיש לבצע אותן באופן עקבי.
אם קריירה במשטרה ייצגה את ה"תפקיד הקבוע" הצ'קוזלוני ולא "שליחות", המאפיות היו תופסות כל מרחב פוליטי, כלכלי ופיננסי.
אם קריירה בכוחות המזוינים ייצגה את ה"תפקיד הקבוע" הצ'קוזלוני ולא "שליחות", איטליה עדיין הייתה מדינה מובסת, עבדה ושרלטנית שאינה מסוגלת להגן על האינטרסים שלה. הפחד הראשון של הצבא? זו תהיה דעת קהל (שחונכה (מחדש) על ידי אחרים) במשך כמעט מאה שנה להתחרט, תמיד ובכל מקרה, נגדה.
סיכונים, תסכים, הם בלתי קבילים לחלוטין, אשר - אנו מקווים - לעולם לא נצטרך להתמודד.
השלישית היא שבתחום הצבאי כבר קיימת עצירה קבועה מראש, למשל לטייסי חיל האוויר. המדינה מוציאה מיליונים על אימונים, כלומר היא רוצה להיות מסוגלת לקבל תשואה מובטחת לפני בריחה אפשרית לעולם המתורבת. אולי, עם התחכום הטכנולוגי ההולך וגובר בדרך, החיילים הבאים יהיו כרוכים גם בהשקעות שיהפכו את יציאתם בטרם עת ללא כלכלית, ויטילו השבתת חובה גדולה יותר ותמריץ.
המשבר האמיתי היום הוא אולי ב"ייעודים": למה להתגייס ל-FF.OO. או ב-FF.AA.? להבין, לאחר זמן רב מדי, שההתלהבות וה- אשליות בתור ילדים בני עשרים - באיטליה - הם לא יכולים להימשך לנצח?
צילום: צבא ארה"ב
