בכך שאיפשר לכוחות רוסים לפלוש לאוקראינה מתוך בלארוס בפברואר 2022, נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו קשר את גורלו בגורלו של רוסיה. המשמעות היא שככל שהונו של רוסיה יורד, גם סופו של לוקשנקו יתקרב.
מאז שהפך לנשיא בלארוס ב-1994, זמן קצר לאחר עצמאותה מברית המועצות, לוקשנקו הידק בהתמדה את אחיזתו בשלטון. כתוצאה מכך, היו לה מערכת יחסים מתוחה עם המערב. מאז 1997, בלארוס נתונה לסנקציות שונות של האיחוד האירופי בתגובה להפרות חוזרות של זכויות אדם, בחירות הונאה ודיכוי פוליטי.
לאחר הפלישה הראשונה של רוסיה לאוקראינה ב-2014, לוקשנקו לא בזבז זמן והציע את עצמו כמתווך בין רוסיה, אוקראינה והמערב. הוא קידם את האומה שלו כמקבילה של מזרח אירופה לשוויץ, והציב את ממשלתו כישות ניטרלית בסכסוכים אזוריים.
כתוצאה מכך, עמדה זו הובילה להפשרה ביחסים, תוך קידום המטרה של שמירה על איזון בין רוסיה למערב. שחרורו של לוקשנקו את האסירים הפוליטיים הנותרים ב-2016 הוביל את האיחוד האירופי להסיר את רוב הסנקציות שהוטלו בעבר.
נשיא בלארוס הקפיד להסתכל על קצות האצבעות סביב התוקפנות של רוסיה כלפי אוקראינה, וסירב לשפוט את חוקיות הכיבוש של רוסיה בקרים ב-2014.
בעקבות הסיפוח הבלתי חוקי של קרים, לוקשנקו אמר גם שהוא מתנגד לשימוש של רוסיה בבלארוס כקרש קפיצה לפלישה לאוקראינה. הוא נראה לא שש לאפשר לרוסיה להשיג דריסת רגל צבאית בתוך ארצו.
מתוקף תפקיד זה הפכה מינסק למקום המפתח למשא ומתן נרחב בעקבות הפלישה הצבאית של רוסיה לאוקראינה ב-2014, שהובילה למה שמכונה "הסכמי מינסק".
ב-2014 נשא לוקשנקו את נאומו הראשון בשפה הבלארוסית מאז אמצע שנות ה-90. עמדת הממשלה בעניין השימוש בסמלים לאומיים התרככה, והעדיפה את החייאת הזהות הבלארוסית. שינוי זה באסטרטגיות האידיאולוגיות והתרבותיות של המדינה זכה לכינוי "רך בלארוסיזציה" על ידי חוקרים בלארוסים. הוא כלל שיקום ואישור של סמלים בלארוסים ונרטיבים היסטוריים שדוכאו בעבר. המטרה הייתה לחזק את המדיניות של לוקשנקו שמטרתה לשמור על רמה מסוימת של אוטונומיה מרוסיה באמצעות חיזוק הזהות הבלארוסית.
במשך שנים ארוכות שמר לוקשנקו במיומנות על איזון בין פתיחות כלפי המערב לבין הסכמים עם הקרמלין, שהסובסידיות שלו היו הכרחיות לתמיכה בכלכלה הבלארוסית.
הכל השתנה עבור בלארוס בעקבות ה בחירות הונאה של 2020 ודיכוי חסר רחמים של מחאות דמוקרטיות. בלארוס מצאה את עצמה מבודדת יותר ויותר על הבמה העולמית, והפכה לצפון קוריאה של אירופה. היא הפכה להיות תלויה יותר ויותר בקווי החיים - הכלכליים והביטחוניים - שזרקה רוסיה. לוקשנקו, בניסיון נואש להציל את עצמו מתבוסה, נאלץ לאמץ את רוסיה במלואה.
ולדימיר פוטין אפילו הקים יחידת משטרה רוסית בלעדית שנועדה לסייע ללוקשנקו במידת הצורך.
יתר על כן, בתגובה לשביתת הצוות העיתונאי הבלארוסי, רוסיה פרסה עיתונאים במימון הקרמלין כדי למלא את עמדותיהם ולשמור על זרימה מתמדת של תעמולה בזמן שהעם הבלארוסי ניסה לסלק את "הדיקטטור האחרון באירופה". רוסיה גם סיפקה הלוואה של 1,5 מיליארד דולר לבלארוס.
ההדחקה הצליחה. הנשיא הבלארוס שרד כרגע.
בלארוס מתנגדת זה מכבר להשתלבות ברוסיה תחת מדינת האיחוד. אולם, בשנים האחרונות הפרויקט הזה מתחיל להתגבש שוב, בדיוק כפי שפוטין רצה. בלארוס הכפיפה יותר ויותר את האינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח שלה לאלו של רוסיה.
כעת רוסיה משגרת טילים לעבר אוקראינה משטח בלארוס. בסוף 2021 ובתחילת 2022, בלארוס אפשרה לחיילים רוסים להתחיל בהתקפתם על קייב משטח בלארוס. זה אפשר לרוסיה לנסות להגיע במהירות לקייב מצפון, לנסות להקיף את בירת אוקראינה ולהבטיח כניעה מהירה של הנשיא זלנסקי. אבל זה לא קרה: הכוחות הרוסיים הפסידו בקרב על קייב ונאלצו לסגת.
כרגע, ללוקשנקו יש את תמיכה של כ-20-30% מאוכלוסייתה, בעקבות הדיכוי האכזרי של המחאות הדמוקרטיות בשנת 2020. רוסיה יכולה, וכל עוד היא משרתת את האינטרסים הרוסיים, תמשיך לתמוך בדיקטטור הבלארוסי. אבל זה לא אומר בהכרח שלוקשנקו יישאר בשלטון לאורך זמן.
רוסיה עשויה להחליט להשלים את רכישת בלארוס על ידי הפיכתה למדינת איחוד כפי שתוכנן קודם לכן. על פי הדיווחים, רוסיה גם פרסה נשק גרעיני טקטי בתוך בלארוס, מה ששילב עוד יותר את גורלן של שתי המדינות.
בפברואר 2023, הודלף מסמך מהקרמלין המתווה את האסטרטגיה של סיפוח בלארוס לרוסיה עד 2030. באופן לא מפתיע, פוטין לא רואה צורך בלוקשנקו להישאר בשלטון ללא הגבלת זמן. הוא יכול לדחוף להתקין ממשלה נאמנה יותר בכל עת בעתיד הקרוב.
אם הדברים יהיו בלתי נסבלים עבור רוסיה בשדה הקרב, רוסיה עלולה לדחוף לבלארוס להצטרף למלחמה כאקט אחרון של ייאוש. אם לוקשנקו יפרס כוחות, הוא עלול להוביל את החברה האזרחית לקום ולנסות להפילו שוב בזמן שכוחותיו יישלחו לחו"ל להילחם.
בשלב זה גם לוקשנקו מוצא את עצמו בפינה על ידי בעל בריתו העיקרי במוסקבה. בספטמבר 2023, חברי פרלמנט של האיחוד האירופי קראו לבית הדין הפלילי הבינלאומי להפליל ולעצור את לוקשנקו על כך שאיפשר את "מלחמת התוקפנות הבלתי מוצדקת של רוסיה". כתוצאה מכך, לוקשנקו אחראי ישירות להרס ולנזק שנגרמו לאוקראינה כתוצאה מהמלחמה הרוסית.
סימן של זמנים הופיע כאשר לוקשנקו קידם את הרעיון של המשך חיזוק שיתוף הפעולה עם רוסיה וצפון קוריאה. היא מבודדת מתמיד ואינה מסוגלת להשיג את האיזון שאפשר לה לנצל התחייבויות הן לאירופה והן לרוסיה.
במקרה של תבוסה רוסית מכרעת באוקראינה, שתגרום להיחלשותו הפוליטית של פוטין, לוקשנקו עלול למצוא את עצמו ללא בעל ברית רב עוצמה, מה שיהפוך אותו לרגיש לאי שביעות הרצון של אוכלוסייתו ולמחאות הנובעות מכך. לעומת זאת, אם רוסיה תצא מנצחת באוקראינה, הדבר עלול להאיץ את שילובה של בלארוס במדינת האיחוד, וסביר להניח שהנוכחות הצבאית הרוסית בבלארוס תסתיים.
נראה שהאסטרטגיה הטובה ביותר של לוקשנקו היא לקוות לקיפאון, שעלול לקנות למשטרו יותר זמן. עם זאת, הסיכויים עגומים עבור לוקשנקו. נראה בלתי נמנע שהתקוממות פנימית תאתגר את שלטונו או שרוסיה תשלוט בשליטה ישירה על בלארוס.
בכל מקרה, משטרו של לוקשנקו עומד בפני משבר קרוב, ללא קשר למסלול המלחמה. נראה בלתי נמנע שבבוא העת היא תעמוד בנפילתה.
