שנה מלאה בלא נודע

(של רנאטו סקרפי)
15/03/24

אם 2022 הייתה שנת התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה, שהחזירה את הסכסוך בעצימות גבוהה לשטח אירופה, ו-2023 אישרה את מהפך האיזונים הגיאו-פוליטיים העולמיים, תחילת 2024 הציגה בפנינו הקשר בינלאומי קשה במיוחד, שבמהלך הראשון חודשיים, המורכבות עוד יותר גדלה.

נראה כי תחרות אסטרטגית בינלאומית חדשה ועזה היא המאפיין של זה שנה מעוברת, עם סיבות חדשות לחיכוכים שמתוספות לאלה הבלתי פתורות של שנים קודמות.

תחומי המשבר/קונפליקט העיקריים

המצב המטריד ב אוקראינה מעורר דאגה מיוחדת גם משום שבעוד שהמודעות לכך שהתמיכה בקייב היא הבסיסית להמשך המאמץ המלחמתי שלה בתגובה לתוקפנות הרוסית נותרה איתנה, הסיוע הכלכלי המובטח המערבי ובעיקר האמריקאי עובר רגע של דעיכה. סיוע שיכול לפצות, לפחות חלקית, על הזמינות הגדולה יותר של רובים וחיים צעירים שהושלכו לשדה הקרב על ידי פוטין. ירידה שגרמה תחילה לפעולה של קייב להסתבך ולאחר מכן לחידוש התוקפנות מצד מוסקבה, שלאחרונה השתלטה על כמה אזורים שחזרו לשליטה אוקראינית לגיטימית. פוטין בהחלט רוצה לנסות לייעל את רגע הדעיכה בסכסוך, גם לחזור להפיץ אי שקט ולאתגר את המערב עם קלאסיקה נהדרת מהרפרטואר שלו, האיום הגרעיני.

דחף התקפי חדש זה מועדף גם על ידי הפיכתה של המערכת הרוסית ל כלכלת מלחמה, המאפשר ייצור חימוש יוצא דופן. עם זאת, בהתחשב בכך שאין ארוחות חינם, לבחירה (כפויה) אמורות להיות השלכות חברתיות משמעותיות בטווח הבינוני, במיוחד במדינה שעדיין לא נצצה במונחים של עושר לנפש.

כדי להחמיר את המצב הכללי של האזור הקרוב אלינו כל כך, יש להדגיש שהכוח הרוסי המחודש באוקראינה יכול לבוא לידי ביטוי גם בתנוחת הצי במימי הים התיכון, אגן בעל חשיבות גיאופוליטית ואסטרטגית קיצונית, אשר וונו מורסקוי פלוט (VMF) מנסה "לרוס" כבר זמן מה, תופס את כל המקומות הפנויים (קרא מאמרים "נאט"ו עושה 32" ו/או "האסטרטגיה הימית הרוסית החדשה").

לבסוף, כדי לתדלק את הבלבול שנוצר מהדיסאינפורמציה שמגיעה ממוסקבה, במערב (והאיטלקי, כפי שהודגש בדו"ח השנתי האחרון של מודיעין) התעמולה האידיאולוגית של פסאודו-פציפיסטים נמשכת, שממשיכים להתמרמר אם יישלחו לאוקראינה מערכות הגנה נגד מטוסים (במטרה למנוע כניסת טילים רוסים לבתים), תוך שהם מסתכלים בסלחנות לעבר מי שהורג אזרחים חסרי הגנה באמצעות מל"טים (קרא מאמר "משפיעים במלחמה").

נל 'אזור המזרח התיכון פתרון מהיר נראה מרוחק יותר ויותר, ובעוד האיום של עימותים חדשים קיים תמיד בגבול ישראל-לבנון, כשטהרן ברקע, הפילוג בתוך חמאס הולך וגובר יותר ויותר.

לאחר מכן נפתחה חזית חדשה על הים האדום, שבו התקפות על התנועה הימית על ידי Ḥūthī משפיעות לרעה על הסחר הימי העולמי, ולכן, על הכלכלה העולמית (קרא מאמר "מרחבים ימיים וביטחון בינלאומי").

למרות למעלה ממאתיים מטרות שהושמדו על ידי RAID האמריקאים והבריטים, למעשה, נראה שכוח האש של המורדים, המנהלים את הכוח בשטח תימן המשקיף על הים האדום מצפון לעדן, לא פחת. נראה שעוצמת התקיפות יכולה לפצות איכשהו על חוסר המורכבות הטכנולוגית של כלי הנשק שנמצאים בשימוש (טילים ומזל"טים לטווח קצר). בחלק מהמקרים הנזק שנגרם היה מוגבל ביותר, בעוד שתקיפה אחת גרמה לטביעת הספינה ולאיבוד המטען. הצלחות חלקיות שחגגו המורדים, שפרסמו הצהרה שהזהירה כי כל הספינות העוברות מול חופי תימן עליהם להזדהות באמצעות רדיו או דואר אלקטרוני, אחרת הם ייחשבו עוינים. הצלחות שלא היו נראות אפשריות ללא עזרת מידע "חיצונית" ונוכחות של ספינה איראנית באותם המים שבהם התרחשו התקיפות המדויקות ביותר העלו יותר משאלת שאלה אחת.

בים האדום קיימת אפוא בעיה ביטחונית בעלת השלכות כלכליות עמוקות וגורמת נזק משמעותי הן לחלק ממדינות ערב-מוסלמיות, כגוןמצרים, שראתה קריסת הכנסות עקב המעבר מסואץ, אך גם למדינות (כגון איטליה) התלויות במידה רבה בסחר ימי לצורך יבוא חומרי גלם ומשאבי אנרגיה וליצוא מוצרים מעובדים. לא רק זה, הפניית הזרימה הימית המסחרית דרך מפרץ גינאה גרמה לעלייה בעלויות ההובלה (הובלה וביטוח) ולעלייה בתנועת נמלי אירופה באוקיינוס ​​האטלנטי, מרוששים את נמלי הים התיכון, כולל אלה האיטלקיים.

מאז נפילתו של קדאפי ב-2011, בהעדפה של החלטה צרפתית-בריטית חסרת דעת, מדינות סאהל חוו חוסר יציבות גוברת, הן מנקודת מבט מדינית והן מבחינה ביטחונית. לאיום ג'יהאדיסטיות, באזור הפעיל באופן קבוע מאז 2003, נוספו מקרים נוספים שהביאו את האזור לרמה מדאיגה של חוסר יציבות, ובמקרים מסוימים, להפיכות שהחלו בספירלת אלימות שהייתה מעורבת במהירות. האזור ואזורים אחרים ביבשת אפריקה. בהקשר זה, יש לומר שכל אפריקה הופכת למרבה הצער למוקד של הג'יהאדיזם ברחבי העולם, עם חמישה תיאטראות הבולטים בביקורתיות ובאלימות שלהם: סאהל, סומליה, צ'אד, מוזמביק e צפון אפריקה.

באופן כללי יותר, אפריקה מבססת את עצמה יותר ויותר מדי יום כתיאטרון של משברים פוליציים שבו האיזונים המעטים, כשהם מושגים בקושי, נותרים מעורפלים ביותר. הגורמים לחוסר יציבות זו אינם נעוצים רק בפעילות של הג'יהאדיסטים, אך הם רבים וקשורים בחלקם לקיומן של מדינות שבריריות, המאופיינות לרוב בעוני אנדמי, היעדר סיכויים לצעירים, שחיתות של קאדרים וגם ליריבות אטאוויסטית בין קבוצות אתניות הנמצאות באותו טריטוריה.

יבשת שיש בה גם משאבי טבע עצומים, שמעוררים את התיאבון של שחקנים רעבים וציניים יותר ויותר, שמטרתם לשלוט בעושר המקומי, לעתים קרובות באמצעות עבודתם של שחקנים חיצוניים לממשלות, כגון קבוצות חמושות לאומיות או טרנס-לאומיות (קרא מאמר "מבט על אפריקה שמדרום לסהרה”). בתמונה זו מתגלה האזור המזרחי ביותר של העיר רפובליקה דמוקרטיקה דל קונגו, זה שעל הגבול עם אוגנדה, רואנדה e בורונדי1, שם נמשך כבר זמן מה סכסוך מר לשליטה במשאבים חקלאיים ובמאגרי המינרלים האדירים שלה בעלי ערך עצום כמו קובלט, מרכיב בסיסי לתעשיית הסוללות.

כל זה הופך את אפריקה לשטח להקרנת השפעות, מרחב גיאופוליטי וגיאו-כלכלי מובהק, שבו מתחים אנדוגניים חזקים עלולים להוביל להתקוממויות והפגנות עממיות נוספות, ולהגביר את חוסר היציבות הכללית של היבשת (קרא מאמר "חוסר היציבות באפריקה והשלכותיה הגיאופוליטיות").

In במזרח הרחוק, את סין ממשיך ללבות את המתח מעבר לים סין ולכיוון הים טייוואן, ביצוע תרגילים ימיים ושליחת אותות שאין לטעות בהם (קרא מאמר "בייג'ין וטאיפיי”). בנוסף לסיבות הפוליטיות הידועות לקליטת האי באופן סופי בתוך שטח סין, בייג'ין למעשה משוכנעת שהיא מוקפת בשכנים עוינים ורואה בטייוואן את נקודת המשען של ההגנה הימית שלה (קרא מאמר "האסטרטגיה הימית הסינית").

באזור, האיזון הצבאי משתנה לטובתו, אך סין נמנעת ככל הנראה מביצוע פעולות כוחניות בשל האפשרות שהתנגשות גלויה עם טייפה עלולה להוות עילה למלחמה עם וושינגטון. אירוע שכרגע נראה כי בייג'ין אינה כוללת בטווח ההתפתחות האפשרית של התחרות הסינית-אמריקאית.

בתוך כל חוסר היציבות הזה, ה צפון קוריאה פועלת מתחת לרדאר, ממשיכה להתחמש ולחזק את קשריה עם רוסיה (אספקת נשק ותחמושת) וסין, עוזרת לחזק את ציר מוסקבה-בייג'ינג-פיונגיאנג, במטרה להחליש את המערב (קרא מאמר "הכלי הימי של צפון קוריאה").

היבטים פוליטיים

מנקודת מבט פוליטית, קייב וכל בירות המערב צופים בתשומת לב יתרה בבחירות האמריקאיות ב-5 בנובמבר, אשר באופן חריג למדי, מאופיינות בטונים צורמים במיוחד ובשפה אגרסיבית ביותר ולעיתים גם פוגענית ווולגרית. בהקשר זה, אם טראמפ הבלתי צפוי אכן ישמור על מה שהכריז בעבר ועל מה שהוא מבטיח במהלך מערכת הבחירות, הניצחון הרפובליקני עלול לא רק להיות סיום (או צמצום דרסטי) של הסיוע לקייב מוושינגטון, אלא גם שינוי באיזון בתוך נאט"ו, וכנראה גם הקיטוב נוסף של הסצנה הבינלאומית. שינויים שאינם מורגשים הכרחיים, במיוחד בתקופה של נזילות קיצונית (קרא אי יציבות) כמו הנוכחית.

L 'איחוד האירופי מתכוננת לבחירות הבאות (6-9 ביוני), בהן יקראו אזרחי המדינות החברות להצביע בעד חידוש הפרלמנט. יתרה מזאת, בעיקר תחת הלחץ שמייצג האיום הרוסי, אך גם בהתחשב במה שאמר טראמפ במהלך כהונתו כנשיא, היא מכינה תוכנית להפוך לאוטונומית יותר במגזר הביטחוני, להגביר את ייצור הנשק, אך מעל הכל, ייעול היכולות התעשייתיות האירופיות במגזר, באמצעות הגדלת (לפחות 40%) של רכישות משותפות בין המדינות החברות. לא משנה מה התוצאה של הסכסוך האוקראיני, למעשה, על פי אנליסטים בינלאומיים רבים האיום הרוסי לא יפסיק להתנשא מעל היבשת הישנה, לעומת זאת. רק תחשוב על מה שכבר קורה היום מולדובה-טרנסניסטריה.

וכך, בעוד קייב הפכה את הסיכוי להצטרף לאיחוד האירופי ליותר קונקרטי, בריסל מתכוננת לכך שלפחות 2035% מהנשק האירופאי ייוצרו על ידי תעשיות האיחוד עד 65. בהקשר זה, הצעת החקיקה עבור ה תוכנית התעשייה הביטחונית האירופית (EDIP - תוכנית התעשייה הביטחונית האירופית) הוצג על ידי הנציבות האירופית ב-5 במרץ. עם זאת, להפוך למפיק עצמאי לא יהיה קל.

בכל מקרה, הבחירות האמריקאיות לא יהיו מרכיב תשומת הלב הפוליטי היחיד ב-2024. למעשה מדינות 76למעשה, בחירות לאומיות מתוכננות השנה, החל מרוסיה (15-17 במרץ) שהחזירה את המלחמה לאדמת אירופה ומשתמשת בתוקפנות ופשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות (לאחרונה בית הדין הפלילי הבינלאומי פרסם שני מעצרים צווים לשני פקידים רוסים2) כשיטה להשגת "מרחב המחיה" שלו.

בהקשר זה, פוטין, שמפקד כבר רבע מאה, בעצם רץ לבד כדי להשיג את המנדט החמישי שלו. אמנם הצלחתו (ככל הנראה מפולביסיטי) אינה מוטלת בספק ממזרח לאורל, שם האוכלוסייה ענייה ביותר ומפוצלת למדי על פני השטח, יהיה מעניין לראות את התוצאות של ההתייעצויות בערים הגדולות, החל ממוסקבה וסנט. פטרבורג, שבה אפשר (עם סיכון מסוים) למצוא מידע עצמאי ושם מתבטאת התנגדות למלחמה בצורות שונות. לפי חלקם, למעשה, כ-52% מהרוסים היו רוצים שלום וכ-17% רוצים להחזיר את השטחים הכבושים לאוקראינה.3.

כפי שאמרנו, בחירות לאומיות רבות שבהן רואים, בין היתר, את האזרחים של הודו, מקסיקו, אינדונזיה, דרום אפריקה, אתיופיה ושל 'דו - משמעי טורקיה (31 במרץ). בחירות בהן ה 51% מאוכלוסיית העולם הוא ימצא את עצמו בוחר מי ואיזו צורת ממשל שהוא רוצה שתהיה לו. בין אלה, בזמן שהנשיא החדש של ארגנטינה מרגיז את התוכניות הסיניות, פרו, ונצואלה והאיטי צריכות ללכת לבחירות בהקשר של חוסר יציבות גדול, הניזון על ידי נוכחותם של שחקנים שהוכנסו אד-הוק על ידי מעצמות חיצוניות.

בינתיים, טייוואן כבר בחרה, למרות לחץ סיני חזק. ניצחונו של המועמד בעד העצמאות הרגיז את בייג'ין שעם זאת, בנוסף להצהרות המחודשות והידועות בנושא, תיאלץ להתמודד עם משבר כלכלי משמעותי במהלך 2024.

מסקנות

נראה שהמילה "מלחמה" הופכת נפוצה למדי בדיונים היומיומיים שלנו. זה נובע מהשימוש הנרחב יותר ויותר של כוח אכזרי ומדיניות ה"עובדה המוגמרת" על ידי כמה מדינות לא-ליברליות, אשר, לאחר שהכירו בחוסר היעילות של האו"ם ובשיתוק המשמעותי של מועצת הביטחון שלו, נעות כעת בתוך מערכת היחסים הבינלאומיים עם ציניות קיצונית, עם בוז לחיי אדם וללא כל כבוד ל חוק בינלאומי, ספר שנפתח או סגור כמו שולחן פיקניק, בהתאם לצורך של הרגע.

אלו, למעשה, מדינות שממלאות את פיהם בעקרון ה"ריבונות" המתייחס רק לשלהן, לא לזו של אלה שנפגעים מהיהירות והאלימות שלהם.. רוסיה באוקראינה היא דוגמה לכך. אבל גם סין, בים סין הדרומי, שם היא מפגינה יחס אסרטיבי ביותר כלפי מדינות חוף אחרות, אואירן, שממשיכה לתמוך ב חיצבאללה בלבנון ולספק למורדים מל"טים Ḥūthī שמציתים את ים סוף, תוקפים את תנועת הסוחרים הבינלאומית ומנתקים כבלי תקשורת תת ימיים, במעין אתגר למעצמות המערב.

לאיומים הרציניים הללו מתווספים כיום ריבוי של אתגרים גלובליים עכשוויים, כמו אקלים, אוכלוסיית יתר, זרימות נדידה, בינה מלאכותית, חיפוש אחר משאבי אנרגיה, שחייבות להתמודד מול חברות שנראות היום מפוצלות יותר, עם מתחים אנדוגניים גדולים יותר. נטייה גדולה יותר לסכסוך בינלאומי. א קוקטייל לא נעים בכלל.

אנחנו, אפוא, שקועים בתקופה מאוד עדינה, שבה יותר מדי גורמים מנסים להוסיף שמן למדורה של יריבות. מצב שלא מוכתב על ידי הגורל אלא תוצאה של אחריות אנושית, לעיתים מזוהה לחלוטין. שיתוף פעולה או עימות, נורמות משותפות או יהירות, רב-צדדיות או אינדיבידואליזם, העתיד אף פעם לא נכתב כבר והחלופות האפשריות הן רק הבחירה שלנו. ההתייעצויות הבחירות יכולות לספק כמה תשובות, ולספק לנו אלמנטים של הערכה כדי לנסות להבין את ההתפתחויות האפשריות של התרחיש העולמי.

זה עתה התחלנו שנה מלאה בלא ידועים, שבמהלכה אנו מקווים להפיג, לפחות חלקית, את העננים שמתאספים מעל הפלנטה האומללה הזו.

1 אני מתכוון לאזור איטורי, צפון ודרום קיבו, כולל אזור הפארק הלאומי הרי וירונגה.

2 אני הלוטננט גנרל סרגיי איבנוביץ' קובילאש ואדמירל ויקטור קינולאיביץ' סוקולוב, במהלך התקופה 10 באוקטובר 2022 - 9 במרץ 2023, בהתאמה מפקד התעופה ארוכת הטווח של חיל האוויר הרוסי ומפקד צי הים השחור, כאחראים לכאורה לפשעי מלחמה בגין שיגור התקפות על מטרות אזרחים ו גרימת נזק מופרז לאזרחים או מתקנים אזרחיים, ופשעים נגד האנושות.

3 אנטונלו גררה, לה רפובליקה, 14 במרץ 2024