האיסור הוצא

(של מרקו פסקואלי)

11/04/24

האוניברסיטאות האיטלקיות החשובות ביותר (רומא, טורינו, נורמל די פיזה, סטאלה די מילאנו) מחרימות את הסכם שיתוף הפעולה בין משרד החוץ והשיתוף פעולה הבינלאומי (MAECI) ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (MOST) עבור הצד הישראלי. הם עושים זאת מתוך סולידריות עם עזה ויחסם של הרקטור והסנאט האקדמי אינו חד משמעי, אך נותר החשש שמא לחלק מהמחקרים שחזוה הקריאה יהיו התפתחויות בתחום הצבאי.

בתנועת הנורמל של פיזה נאמר "הצורך לעורר השראה בפעילויות מחקר והוראה בהתאם לסעיף 11 של החוקה, הקובע שלילת מלחמה ככלי עבירות נגד חירותם של עמים אחרים וכאמצעי ליישוב סכסוכים בינלאומיים". זו הסיבה שהוא מחויב "לנהוג בזהירות מירבית" בהערכת הסכמים מוסדיים שיתופי פעולה מדעיים "שעשויים לעסוק בפיתוח טכנולוגיות שניתן להשתמש בהן למטרות צבאיות ויישום צורות של דיכוי, אפליה או תוקפנות נגד אוכלוסייה אזרחית, כפי שקורה כעת ברצועת עזה". אבל בשלב זה בוא נראה מה מספקת ההכרזה שפיצלה את האוניברסיטה האיטלקית. זה מתפרסם באתר הרשמי של MAECI¹ וזה כתוב כך:

הגשת פרויקטי מחקר משותפים איטלקיים-ישראלים בתחומי המחקר הבאים מתבקשת עד יום רביעי 10 באפריל 2024 (16.00:XNUMX, שעון איטלקי):

1. טכנולוגיות לקרקעות בריאות (כלומר – דשנים חדשים, שתלי אדמה, מיקרוביום קרקע וכו')

2. טכנולוגיות מים, לרבות: טיפול במי שתייה, טיפול במי תעשייה וביוב והתפלת מים

3. אופטיקה מדויקת, אלקטרוניקה וטכנולוגיות קוונטיות, ליישומי חזית, כגון גלאי גלי כבידה מהדור הבא

הטקסט הרשמי כתוב בצורה מוזרה באנגלית ללא תרגום, בעוד שכל שאר המסמך הארוך (15 עמודים) הוא באיטלקית ומכיל שורה ארוכה של הוראות מנהליות: בסך הכל ייבחרו 11 פרויקטים משותפים עם המימון הכולל המרבי של 1,1 מיליון יורו. עבור כל פרויקט בודד, ה-MAECI מממן לכל היותר 200 אלף יורו ובכל מקרה לא יותר מ-50% מהעלויות המצוינות באומדן. פרויקטי מחקר יימשכו שנתיים לכל היותר כאשר המשרד שותף במימון עלויות כוח אדם, נסיעות, חומרים וציוד, הוצאות פרסומים, ייעוץ והוצאות כלליות.

כעת בניסיון להבין את הטקסט באנגלית, נקודה 1 מדברת על טכנולוגיות חקלאיות (דשנים חדשים, מערכות קרקע, מיקרוביום, פאנלים סולאריים), בעוד שנקודה 2 מתמקדת בטכנולוגיות מים (שתיה, טיפול בשפכים ו/או מגיעים ממפעלי תעשייה, התפלה ). נקודה 3 מדברת במקום זאת על אופטיקה מדויקת, טכנולוגיות קוונטיות ליישומים ניסיוניים בשלב הפיתוח ועדיין לא זמינות לשימושים מסחריים², כגון גלאי גלי כבידה מהדור הבא. תרגום רשמי צייתני (MAECI הוא גוף ממלכתי איטלקי) או לפחות טקסט דו לשוני יועיל באופן חד משמעי להבנת התוכן, אבל הנקודה היא אחרת: בטקסט אין אזכור למחקר בתחום הצבאי. ולמעשה בהצעת הסטודנטים - אידיאולוגית ביותר, מיותר לציין - נרמזים לשיתופי פעולה מדעיים "שיכול להתייחס לפיתוח טכנולוגיות שניתן להשתמש בהן למטרות צבאיות". קוואלי? לא כל כך אלה המתמקדים בדשנים (נקודה 1) אלא אלה הנוגעים לאופטיקה ואלקטרוניקה מדויקת (נקודה 3), בעוד שבכנות אין לי את הכישורים לקבוע אם טכנולוגיות קוונטיות ניסיוניות לפיתוח גלאי גלי כבידה עתידיים. קשר אמיתי עם התעשייה הצבאית עם זאת, בהכרזה באופן מוזר אין אזכור של תעופה וחלל, שהיא במקום זאת התחום הקלאסי של שימוש כפול בטכנולוגיית גבול.

נעמי די סגני, נשיאת Ucei, משיבה להם בקריאה "חרם" על אוניברסיטאות ישראליות. "הדבר הכי אבסורדי ששמענו נטען" כי "הוא אינו מעדיף דיאלוג, שלום, ידע וניתוח מעמיק, בין אם כלפי אוניברסיטאות ישראליות, מורים בודדים או אפילו נושאי דת יהודית".

וכאן הגענו לנקודה: בהודעה אין זכר ישיר למה שחששו מכיוון שהמחקר והפיתוח של טכנולוגיה צבאית בין איטליה לישראל אינם עוברים באוניברסיטה, אלא קשורים לקבוצות הגנה תעשייתיות ותעופה וחלל גדולות, כגון לאונרדו והחברות הקשורות אליהם. להגנה איטליה יכולה להיות רק חלק מבריתות, והבחירות הללו נעשו מאז התקופה שלאחר המלחמה. זה נורמלי שבעלות ברית יחליפו מידע, טכנולוגיות, חוקרים ואמצעים חומריים. מי שמאמין שיצוא טכנולוגיה צבאית מכוסה בסודיות המדינה צריך לדעת שהכל מפורסם רשמית על ידי הפרלמנט. עבור 2021, למשל, פשוט קרא את המסמך בן 1628 העמודים, הזמין באינטרנט וכותרתו:

_{הסנאט של הרפובליקה / XVIII המחוקקים / Doc LXVII n. 5}

_{דווח על הפעולות שאושרו ובוצעו עבור ה}

_{פיקוח על יצוא, יבוא והעברה של חומרים צבאיים (שנת 2021) / (סעיף 5 לחוק 9 ביולי 1990, מס' 185) / הוצג על ידי נשיא מועצת השרים (DRAGHI)}

_{נמסר לנשיאות ב-5 באפריל 2022}

באמת יש הכל ואנו מזמינים את כל מי שיש לו ספקות בנושא ללמוד אותו. בעשר השנים האחרונות חברות איטלקיות מכרו לישראל טכנולוגיה ונשק צבאי תמורת 120 מיליון יורו, אך הרכישות מגיעות לכמעט 250 מיליון, למרות עליות ומורדות.³. בשנת 2022 קיבלה ישראל נשק מחברות איטלקיות בשווי של כמעט 9,3 מיליון יורו. עם זאת, ישראל היא רק חלק מהמכלול: בשנת 2022 ייצאו חברות איטלקיות נשק לעולם בשווי כולל של כ-5,3 מיליארד יורו. סכום זה כולל את עלויות התיווך בין המדינות השונות, רישיונות והרשאות מכירה. בסך הכל, שווי ההרשאות למכירת נשק מסתכם בכ-3,8 מיליארד יורו: המדינה הראשונה שאליה מכרה איטליה נשק בשנת 2022 הייתה טורקיה (598,2 מיליון יורו), ואחריה ארה"ב (532,8 מיליון) וגרמניה (407,2 מיליון יורו) ). אבל מה שמסבך את הבעיה היא המציאות של מגוון מחקרים ומוצרים מסוג "שימוש כפול". לטכנולוגיה המתקדמת יש השלכות הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי: רק תחשבו על אלקטרוניקה, טכנולוגיית מידע, טלקומוניקציה, תעופה וחלל, פיתוח מוליכים למחצה, עד כדי כך שקשה להפוך את האפליה לאמיתית אלא בכל הנוגע לנשק. לכן אין להבין את המונח "טכנולוגיה צבאית" במובן מוחלט.

בחלק השני של המסמך ישנה גם הרשימה הרשמית של חברות איטלקיות שמכרו נשק וטכנולוגיה צבאית. בין אלה אנו מוצאים לאונרדו ספא, החברה האיטלקית המרכזית במגזר הצבאי והחלל, בשליטת משרד הכלכלה והאוצר, וסוכנות התעשיות הביטחוניות, בשליטת משרד הביטחון. אבל הרשימה ארוכה וכוללת גם תעשיות קטנות אך מאוד מיוחדות. לאונרדו עם זאת, יש לה קשרים חזקים עם ישראל, אבל זה בתורו קשור לברית עם המערב⁴. ב-21 ביוני 2022 הודיעה החברה בראש המתחם הצבאי-תעשייתי הלאומי כי חברת הבת האמריקאית לאונרדו DRS והחברה הישראלית ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ. (ספקית מובילה של מכ"מים טקטיים צבאיים ותוכנות מתקדמות) חתמו על הסכם מיזוג מחייב. באופן מיוחד לאונרדו DRS תרכוש 100% מהון המניות של RADA בתמורה להקצאת 19,5% ממניותיה לבעלי המניות הנוכחיים של החברה הישראלית. הקבוצה האיטלקית המוחזקת בפומבי, באמצעות חברת הבת שלה בארה"ב לאונרדו הולדינג, ימשיך להחזיק ב-80,5% מהחברה הממוזגת. עם השלמת העסקה, הצפוי עד סוף 2022, לאונרדו DRS יירשמו הן בנאסד"ק והן בבורסה לניירות ערך בתל אביב תחת הסמל DRS.

החברה תתמקד בארבעה מגזרים אסטרטגיים: חישה מתקדמת, רשתות מחשבים, הגנה על כוח, מערכות חשמל והנעה, המתמקדות במיוחד בפיתוח וייצור של מערכות "הגנה אווירית" קצרות טווח למניעת התקפות מל"טים, טילים, ארטילריה ומרגמות, וכן ציוד להגנה על כלי רכב קרביים. כל זה רשמי. מנגד, 2023 ציינה עשרים שנה לחתימת מזכר הבנות איטליה-ישראל בנושא שיתוף פעולה במגזר הצבאי, הסכם המעניק תשומת לב מיוחדת לחילופי חומרי חימוש, ארגון הכוחות המזוינים, האימונים. והכשרת כוח אדם ומחקר ופיתוח בתחום התעשייתי-צבאי. שיתוף הפעולה בין הכוחות המזוינים הישראליים והאיטלקיים התפתח במיוחד בגזרת התרגילים האוויריים⁵. זה חסר תועלת וצבוע להיות מופתע בשלב זה ממציאות מגובשת המאושרת על ידי הסכמים רשמיים מדויקים שנקבעו במשך עשרים שנה תחת מטריית ארה"ב ונאט"ו.⁶.

ועכשיו נעבור לחלק השני של הדיון: חסימת מחקר ו/או תרבות מדעיים היא לא רק זה לא דמוקרטית, אבל משיגות את התוצאה ההפוכה, ועל כך ה-UCEI (איחוד הקהילות היהודיות באיטליה) היה נחרץ, ודיבר באמצעות הנשיאה נעמי די סגני: "אני נגד החרם האקדמי על ישראל. שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, בין קהילות של מדענים, בין סטודנטים חשובים. הם מהווים הזדמנות למפגש ודיאלוג כדי להבין גישות שונות. אם אתה רוצה לבנות עתיד שליו יותר, חרם הוא לא הדרך ללכת".⁷.

אנחנו יכולים רק לאשר את המילים האלה: אנחנו תמיד צריכים להתמודד עם חזיונות שונים של העולם, אולי אפילו להתווכח. מחקר מדעי ותרבותי מקדם בסופו של דבר אינטראקציה, חילופי דברים, צמיחה חברתית ופוליטית. בדיוק מסיבה זו אין להפריע או לצנזר אותה בשם האידיאולוגיה.

_הערות