פעמיים קורבנות

(של פאולו פלומבו)
31/05/17

מתקפת מנצ'סטר מכילה כמה משמעויות המסמנות - שוב - את ההבדל בין האיסלאמיזם לאיסלאם בית המשפט. כפי שהזכירו כמה עיתונים, הפיצוץ בקונצרט אריאנה גרנדה הוא פרק הטרור החמור ביותר שהשפיע על בריטניה מאז יולי 2005, עם הד של התמרמרות אם אפשר עוד יותר. דעת הקהל הייתה למעשה המומה מהבחירה הקרה והאכזרית של המטרה על ידי הטרוריסטים, שהיו רחוקים מלהיות פנאטים מטורפים ללא שליטה, והחליטו לפגוע בבריטניה על ידי פגיעה באוכלוסייה הצעירה. שוב המדינה האיסלאמית חשפה את עצמה במלוא אכזריותה וצחיחותה; גברים ללא כבוד, המסוגלים להתכחש לאמונותיהם מכיוון שבקוראן חיי הילדים קדושים מיום תפיסתם.

מצד שני, מה שקרה לא צריך להיות מפתיע מדי: אם נחשוב על חיי היומיום של ילד בשטחים הנשלטים על ידי אל-בגדדי, אנו מבינים מיד עד כמה חוסר אנושיות, אלימות וכפייה עומדים על הפרק. תמונות הווידיאו של הילדים התאמנו למצוא את האסיר ואז לשחוט אותו כמו במקאבר videogame הם נמצאים בזיכרון של כולם, וכך גם בתי הספר של אינדוקטרינציה השריעה המצדדים בשנאה ובאלימות נגד המערב.

הטרור בכלל הוא הכחשה מתמדת של ערכי החיים: אז מה זה משנה אם גוססים הם יצורים עבור רובם שנולדו "כופרים"? הצהרותיו של אבו מוקטיל המזמינות כל מוסלמי לזעם על הצלבנים בכל חלק של העולם ובכל מצב, השפיעו בצורה הרסנית על עצם הגדרת "הזאב הבודד". שום פעולה אינה מקרית וכל ביטוי של אלימות תמיד יש אבהות ברורה.

הריגת ילדים צוהלים בקונצרט של בני נוער משיגה מטרה כפולה: הראשונה היא לרמוז, אפילו בקרב הצעירים מאוד, את תחושת חוסר הביטחון ואת האימה שכבר זמן רב במוחם של מבוגרים; שנית, הטרוריסטים מקווים להסית שנאה כלפי הצד הטוב של בני הדת שלהם, ובכך הם רוכבים על גל הפופוליזם העוטף את אירופה.

הפגנות אנטי-אסלאמיות, שנאה ואפליה הם שני מרכיבים בסיסיים שמובילים להקצנה מהירה ולכן למתנדבי טרור פוטנציאליים חדשים. ניסיון חייו של מתבגר במעשה ההנאה משמש גם להעיר על אותם צעירים מוסלמים שאותם זכות נשללת באכזריות אכזרית. זה באמת ירגיז אותם הג'יהאדיסטים בידיעה שמתבגרים מערביים, ככל הנראה עבדים לטלפונים ניידים, לרשתות חברתיות ולמשחקי וידאו, מסתירים, בקלילותם, את האומץ לא לפחד ולא לפחד בעתיד. בדיוק בזה האיסלאמיסטים ייכשלו, מכיוון שצעירים בגיל מסוים חיים מוקפים בהילה של חוסר הכרה אמיץ שמתגברת על החשש ליפול קורבן להתקפה בקונצרט פופ. השעיית ההופעות המוסיקליות שנקבעו הייתה בחירה נכונה ונכונה, מעל הכל כדי למנוע התקפות נוספות, אך חיוני לחזור למצב נורמלי בהקדם האפשרי. מחוותה של המלכה אליזבת השנייה, זהירה בכיבוד לוח הזמנים של מינויים שלה, ספגה ביקורת, אולם יש לה קרן של קוהרנטיות ביחס למה שיש לעשות נגד אסטרטגיית הטרור: אל תוותרו על החיים.

טרור בלתי פוסק

ילדים הם קורבנות פעמיים: גם כאשר הם נספים בהתקפה, וגם כשהם עצמם הופכים לכלי מוות לא מודע. מגייסים מהמדינה האסלאמית, אך גם מארגון אל-קאעידה ומכל הארגונים האיסלאמיסטים, השקיעו תמיד רבות באינדוקטרינציה של מתבגרים: הצעירים יכולים להיות מנוטלים בקלות והקרבתם מושכת את תשומת הלב החולנית של התקשורת הבינלאומית. השימוש בקטינים להשגת מטרותיהם המרושעות הוא אפוא נוהג מגובש בתחום הקיצוניות האיסלאמית ונמשך מספר שנים.

אסף מוגדם הגלובליזציה של מות קדושים, מספרת כיצד במהלך מלחמת איראן-עיראק גייס המשטר האיראני ילדים כדי לגבור על מה שמכונה "גלי התאבדות": "20.000 ילדים צעירים כמו שנים עשר או שלוש עשרה, ללא גיבוי. פיצוץ המכרות בגופם. הקריאה לזרועות האייתוללה - שסיסמתן נקראה "הציעה לאחד מילדיך לאימאם" - השיגה תוצאות חיוביות להחריד, עם הגעתם המונית של יצורים צעירים מוכנים לעשות כל דבר כדי לרצות את נציג אללה. מוגדם מצטט את המקרה האיראני לא כל כך על הקשר שלו לטרור - זו היתה למעשה מלחמה בין שתי מדינות ריבוניות - כמו להדגיש את היעילות המשכנעת של הדתיים הרדיקלים. אותם צעירים עיראקים שטופי מוח שטופלו באותו מוח שטפו אותו אשבל סדאם (אריות של סדאם) מאומנים להתעמת עם בעלות הברית לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. כמה עדויות של נחתים שלחמו במוסול דיווחו על התקפות רבות, גם לא על ידי מבוגרים שנשאו אקדחים או שהסתתרו. השיא המאקברי בתחום המתאבדים הקטינים מצוי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין. פיטר וו. זינגר, מחבר המאמר ילדי הטרור החדשים, מתייחס youלפחות 30 פיגועי התאבדות בוצעו על-ידי הסכסוך הישראלי-פלשתיני שהופיע שוב ב- 2000 ". לאחרונה פרקים בולטים ביותר על ילדים המשמשים פצצות אדם דאגה Boko Haram, שותף ראוי של ISIS בניגריה; בדו"ח שחיבר יוניסף ב- 2016, יותר מ 2.000 נערים ונערות מתחת לגיל שמונה עשרה נוצלו כלוחמים וקדושים מעונים.

חוקי העיסוק: קשישים, נשים וילדים

בגיליון התשיעי של עיתון התעמולה של ISIS Rumiyah, מאמר שכותרתו פסק הדין על הנוצרים הלוחמים היא קובעת, במעורפל, מה המטרות הלגיטימיות או הבלתי לגיטימיות בקרב הנוצרים. על פי חזון משתולל של ISIS, ג'יהאד רואה ברצח של כל מי שמאיים או מפעיל נשק נגד מוסלמים כחובה בלתי ניתנת לערעור, בעוד שכל מי שתומך באופן מהותי ואובייקטיבי במאבק נגד האיסלאם, חייב להימחק ללא הבחנה. המעגל של אלה שהוחרגו על-ידי נקמה של אל-בגדאדי מצטמצם באופן דרמטי. מבחינת החלשים, הדעה היא כי הדם של הנשים, הזקנים והילדים הוא חסר תועלת:באשר לאלה שאינם נוהגים לשאת נשק, כגון נשים, קשישים, והחולה, ברירת המחדל עם אותם היא כי הם להילקח עבדים. כללי ההתחייבות מדגישים, בנוסף לכך, כי ניתן לחסל באופן בלתי מכוון את הנושאים הלא חמושים כאשר הם נמצאים בקרבת מטרות אסטרטגיות:לכן, כאשר הם נהרגים במצב שבו קשה להבחין בין הלוחמים לבין הלא לוחמים, או כאשר הם נהרגים בנשק בעל מגוון רחב של נזק, כמו במקרה של הפצצות ארטילריה, או פיצוץ חגורות נפץ או מכוניות תופת במקומות בהם נמצאים הלוחמים והם מעורבים יחד עמם ".

למרות שזירת מנצ'סטר נבחרה בתבונה, הקהילה ג'יהאדיסטיות מצדיק את מותם של חפים מפשע באותה נוסחה שאומצה על ידי צבאות מערביים, מסווג אותם כ"נזקים נלווים ". המשוואה של המונחים היא טירוף טהור: עצם ההגדרה של הטרור מרמזת כי למות הם מעל לכל קורבנות לא חמושים ללא כל ערך צבאי. בנוסף קיים חוסר עקביות ברור כשמדובר מקרי מקרי מקרי שנגרם על ידי "חגורות נפץ או מכוניות תופת ": רק אחד שאהיד יש לו, למעשה, את האפשרות לבחור כיצד, מתי והיכן להפעיל את עומס המוות. כשהוא הורג נשים וילדים הוא עושה זאת ביודעין.

בכל פעם ארגון ג'יהאדיסטיות הוא מכין להכות, הוא עושה את זה מתכנן תוכניות שונות ויוצאות דופן, להתאים עצמו דרך פעולה כדי לנקוט צעדים נגד ממשלות המערב. עם זאת, מתברר כי כל אחד מהמתקפים מתברר: המשטרה והמודיעין ידעו את התוקף. אז דווקא בנקודה זו, לוחמה בטרור חייבת לפעול, תוך התמקדות בחלל הזמני המפריד בין הפושע לבין מטרתו. איסוף מידע מדויק ושיתוף תוצאות לאחר מכן יכול לחסום חשודים ביעילות עוד לפני שהם זרוע עצמם. ממשלות אירופה, לעומת זאת, עדיין יש כמה היסוס להשתמש בקלות אלה נקראים "אמצעים משטרתית גבוהה", לעתים קרובות נשפט כמו חדירה מופרזת בחיי היומיום. הרע הנורא ביותר הוא הנטייה המערבית להתמודד עם העובדות הטרגיות האלה כעל דבר בפני עצמו, מופרד מחיי היומיום. הדינמיקה של ההתקפות האחרונות מדגימה את חוסר היכולת ללמוד מהטעויות שלנו, ומשאירה את המחבלים חופשיים לפעול תמיד באותו אופן.

(צילום: אינטרנט)