מלחים, גיוס וסולידריות

פבריציו כבר עזב אותנו כבר שלוש שנים.

פבריציו היה מפקד המשנה 'ההיגאי' היוזם ביותר, הגסקון, והרציני ביותר שאפשר היה להיתקל בו בשירות, והאנימטור הטוב ביותר של הקבוצה המגויסת הקטנה של 'מדור הרכוש הממלכתי' של רשות הנמלים בג'נובה אפילו במרחק של כמעט שלושים שנה מאז.

זה היה בשנת 1991, כאשר הרעיון להפסיק את השירות הצבאי עדיין לא מצא תמיכה כללית, וכתוצאה מכך צעירים גדלו בוודאות שצריך יום אחד לתת לפחות שנה מחייהם למדינה וכ כלל כללי, זה נעשה כמעט ברצון, לפחות כדי להוכיח במשפחה שהם הגיעו לבגרות שבתי ספר העניקו לתעודה.

לאחר שחרורו, 'תת המשנה פבריציו', כיום רק 'מר פבריציו', היה רואה חשבון, שחקן דיאלקט, ועוד הרבה דברים אחרים, אך בין השאר הוא בחר בסופו של דבר בדרכו להיות מאסטר באומנויות לחימה ובשביל מאז ועד היום הוא היה רק ​​'הבוס' (וגם בעלה האוהב של אלסנדרה).

כבוס אמיתי הוא החזיק אותנו ביחד, כבוס הוא הלך, וסבל לחימה את המחלה האיומה שהובילה אותו לאוקיאנוס המסתורין.

חבריו החיילים דאז, חבריו לנצח, רצו לכבד אותו בתשלום למכון אנדראה דוריה. מעט כסף, לשם שמים, כל אחד לפי האפשרויות שלו, אבל עם הרעיון לזרוע זרע. אם מישהו מהקוראים שלך מרגיש מעורב בסיפור זה, פתח את דלתות ליבך (ואת 'האפליקציה' של הבנק שלך) והפקד.

מכון אנדראה דוריה, בקיצור, מציע סיוע ליתומים של חיילי חיל הים שנפטרו, ילדי הנכים הגדולים של הצי, ובתנאים מיוחדים לאנשי צבא המשרתים במצבי צורך מתועדים.

ה- IBAN של חשבון הבנק של מכון אנדראה דוריה הוא: IT74V0200805114000400981950 ב- Unicredit - Agenzia 213 MM

תודה לכולכם. תודה פבריציו.

_{נ.ב: למידע נוסף ...}

_{https://www.marina.difesa.it/noi-siamo-la-marina/andrea_doria/Pagine/hom...}