לפני כל ניתוח ושיקול, יש להתחיל מההנחה שמדובר במעשה רציני של חוסר אחריות קולקטיבית להכללת אלימות על ידי ייחוסה לקבוצה אתנית או דתית מסוימת. שמות התוקפים לא נודעו על ידי הרשויות הפריסיות במצב האמנותי. דרכון סורי נמצא בסמוך לגופתו חסרת החיים של אחד המחבלים. האותנטיות של מסמך זה עדיין מוטלת בספק ונשארת אחת הנקודות בהן ניתן לחקור את האשפה.
מקורות חקירה בצרפת הצהירו במספר הזדמנויות כי מפציצי אולם הקונצרטים בטקלאן דיברו צרפתית שוטפת, ללא השפעות דיאלקטליות מזרח תיכוניות. זה מרמז על לפחות מהגרים מהדור השני. אדם שני, ששמו על פי השמועות יהיה ישמעאל מ. זה כבר הוגש על ידי שירותי הביון הצרפתיים. דרכון שני, הפעם מצרי וגם במקרה זה של אותנטיות ספק, נמצא ליד המחבל המתאבד שפוצץ את עצמו מול סטאד דה פראנס בסן דני.
השותפים של התוקפים מבוקשים בכל רחבי צרפת ויש דיבורים על לפחות שמונה גברים שאפשר לאתר אותם. החיפושים התרחבו גם ובעיקר במדינות השכנות לצרפת, גרמניה ואיטליה בפרימיס. שתי המדינות העמידו את עצמן לרשות התמיכה המלאה בחקירת המשטרה הצרפתית. אם ההתקפות היו צפויות או לא, איננו יודעים. סגירת גבולות על ידי מניעת כל "בחור חשדן" (שהארכיטקט שלו לא ידוע) לחצות את הגבול זה לא רעיון נהדר. הטרור הצרפתי הוא בעיקר פנימי למדינה, מעין מרד בגלל חוסר האינטגרציה בין העולם שעוזבים דור שני לעולמו לבין העולם בו הם מנסים להתקבל. הג'יהאד האיסלאמי מצא קרקע פוריה באותם אישים ניתנים להפעלה יותר, שאין להם מקום בחברה הצרפתית ומרגישים שהם מודרים מזה של המקור. כל זה רחוק מלהיות מלחמה קדושה או דתית, אם בכלל, מדובר במלחמה פסיכולוגית שמנוגנת על סף התער, אך מעל לכל זו מלחמה שלא נוכל להפסיד.
במקומות שנבחרו להתקפות יש כמה מוזרויות שיש להדגיש. בניגוד למתקפה של 7 בינואר 2015 על מערכת העורכים של העיתון הסאטירי צ'רלי הבדו, המקומות שנבחרו הפעם אינם סמל של מערב השולל ומכתים את שמו של הנביא מוחמד. הם מקומות המאופיינים בנורמליות שמפחידה אפילו יותר מהפצצות שקשורות בחיים והקלאצ'ניקובים שכוונו לראש, מקומות שמייצגים את כולנו בחיי היומיום שלנו. אי-החיזוי של טרוריסטים של בחירה זו נועד להעצים את תחושת חוסר הביטחון של אזרחים מן השורה בחיי היומיום שלהם. חיי היומיום הם בדיוק מטרת הטרור והמאבק במערב וכאן הם מנסים להכות את חיילי הטרור. חוסר האפשרות הכמעט מוחלט של כניסה לאירועים גדולים כמו פגישות בינלאומיות או אירועי ספורט גדולים הפכו את המקומות פחות לייצוגיים אך יותר יומיומיים פגיעים ומושכים להפליא. עם זאת, דרושה יותר מבירור אחד.
המתאבדים יכלו לחכות קצת יותר מחצי שעה לסביבתם, כל אורחי האצטדיון בו שיחק משחק צרפת-גרמניה, ובהחלט מספר רב יותר של קורבנות. הקרבה בה התרחשו ההתקפות לנשיא הולנד אינה מביכה, התוקפים היו יכולים ללכת ישירות אליו, לסמל הפוליטי של צרפת, לאיש המייצג את המדינה ואשר צריך להיות הכי מוגן מכולם. הקרבה הגאוגרפית הזו והבחירה במקומות ציבוריים צפופים ונורמליים לחלוטין יוצרת תחושת ציפייה למתקפה הבאה. כולנו, כשאנחנו מסתובבים באירופה, נראה במבט קצת יותר חשדני על הגבר המזרח התיכון הראשון שחוצה את סף החנות, בין אם נרצה או לא.
לתוקפים, כפי שכבר אמרנו, עדיין אין פרופיל מוגדר, אך אנו יכולים לשקול כמה שיקולים לגבי התנהלות פעולת הטרור על ידי הסקת מסקנות. שישה פעולות טרור נערכו במקביל בין יום שישי לשבת בערב, אירועים מנותקים במונחים הגיוניים אך דומים לטכניקות בהן נעשה שימוש והמקומות שנבחרו.
הפרק הראשון בסטייד דה פראנס בסביבות 21.15 בערב הוצג לאזרחים צרפתים עם שני פיצוצים גדולים, בסך הכל שלושה קורבנות, טרם ברור אם התוקפים נחשבים גם הם לקורבנות. בהחלט בחירה לא טיפוסית להתפוצץ בדרך כמעט שוממת, כשהספיקה לחכות עוד כמה דקות כדי שיהיה יעילות מקסימאלית. איננו יודעים לתת הסבר רציונלי להתנהגות זו, אנו יכולים להניח השאלה ארגונית של המחבלים או סיכוי בלתי צפוי. ההסבר האחרון שנתנו לעצמנו להתנהגות חריגה זו הוא שחוסר הניסיון של התוקף השתלט על הרוח מצמאונו לדם. הרצון הלהיט להשוויץ על ידי הבאת מספר הכופרים הגבוה ביותר איתך אולי הניע את הילד או הצעיר הזה לפעול מוקדם מהצפוי. מצד שני, "חרדת ביצועים" היא רוע הפוגע אפילו במי שנמצא במתח הנובע מפעולות טרור, הפסיכולוגיה אינה מעניקה הנחות לאיש.
כמעט באותו זמן עם אירועי האצטדיון, נשמעו יריות הירייה הראשונות, (שנקראו לימים קלצ'ניקוב), ברחוב אליברט 20 במסעדת Le Petite Cambodge. במקום כל כך קטן היה זה משתלם יותר להשתמש בפעולה אובדנית, פחות מפזרת ואינטנסיבית. עם זאת, סך הכל 14 קורבנות הושגו על ידי התוקפים. למסעדה, למרות שהיא אתנית, אין משמעות סמלית ידועה.
ההתקפה העקובה מדם היא ללא ספק זו שהתרחשה בתיאטרון באטקלן, בשדרות וולטייר, בשכונה שנמצאת בין הרובע ה -11, העשירי והשלוש. הקורבנות, כמעט כל המעריצים הצעירים של להקת המטאל בה ניגן, נלקחו בתחילה כבני ערובה ואז הופלו במכה של קלשניקוב. גם במקרה זה יש לנו זמנים חריגים למדי. המצב בו חטיפת הנוכחים רק הביאה להרוג התוקפים כבר התרחשה במתרס בשוק כשר בינואר, מסקנה שהשתלמה עלינו מאוד אך לדעת התוקף אין לה שום הגיון הגיוני גדול .
אם המטרה הייתה לתבוע כמה שיותר קורבנות, הכניסה לתיאטרון וירי הייתה יכולה להיות תוצאה אחרת, אך זה לא היה. מה שאנו יכולים להניח הוא חוסר הניסיון של התוקף, שלא היה לו השכלה פריליליטרית נוקשה, החליט על פי ההיגיון האישי שלו כיצד לנהוג. ההשערה השנייה נמצאת גם כאן, משבר הקשור בהתרגשות הרגע, מהלך כוזב של מי שלא הצליחו להתנגד למות אויבם.
קרב יריות במסעדת Belle Equipe הביא ל -18 הרוגים, בסביבות השעה 21.38:13 ביום שישי ה- XNUMX בנובמבר. אנו יודעים מעט או לא כלום על האירוע הזה, אך מספר הקורבנות גורם לנו לחשוב שהוא נערך ביעילות מופתית. בסמוך לאירוע זה מתרחשות כמה יריות רחוב, תמיד עם קלצ'ניקוב, שיעורר את הקורבנות האחרונים, בתוספת פיצוץ במקום כמעט ריק בסמוך לאצטדיון בו אין קורבנות.
המורכבות של פיגוע זה מוכתבת על ידי סימולטניות של אירועי טרור. הרציונל הבסיסי הוא שהמשטרה והכוחות המזוינים לא יכלו למהר למספר מקומות בו זמנית, ובהכרח הותירו כמה נקודות חשופות. ייתכן שהפיצוצים בסמוך לאצטדיון היו צריכים למשוך את עיקר הכוחות, בהתחשב בנוכחות באזור הולנד שפונה מייד, וכמובן שההתקפה על תיאטרון באטקלן בהתחשב בנוכחות בני ערובה. לשש התקפות עכשוויות אך מנותקות יש גם סיבה מעשית; לאחר הפיגוע הראשון, צרפת הייתה מפעילה אמצעים יוצאי דופן להגנה על אזרחיה, ומונעת התקפות אחרות. למרות הטענה המהירה והמהירה של ה- IS, הטכניקות בהן השתמש הקומנדו היו מציעות יותר ממחבלים חמושים היטב ואומנים טרוריסטים עם כישורים שנלמדו מהאינטרנט או דרך קיצורי הדרך שהועברה על ידי המדינה האסלאמית עצמה. קבוצה של זאבים בודדים, שהתרוממה על ידי הרטוריקה החזקה של הח'ליף שחשה חובה להילחם בג'יהאד שלהם, בבית שלא שמעו.
הקלשניקוב הוא אחד מהנשק המוברח בעולם וקבלת עומס, עם הידע הנכון, אינה משימה מורכבת כפי שאתה יכול לדמיין. חגורות הנפץ הורכבו ונבנו באופן יסודי בעזרת מוצרים ביתיים שיכולנו למצוא בכל בתינו. הוספת ציפורניים לאפקט הנפיץ היא גימיק המשמש לעתים קרובות מאוד במהלך עבירות נגד כוחות אמריקאים בעירק סביב 2004/2005.
ניתן להניח כי בהתחשב באופי הנשק והטכניקות המשמשות את התא שהתערב בפריז אין הכשרה צבאית ישירה אמיתית. אלא אמין שנושאים אלה התאמנו באינטרנט, באמצעות סרטי תעמולה איתם מכשירה IS את כוחותיה דרך הרשת. טעויות כמו זו של תיאטרון בטקלאן, השימוש בכלי נשק קטלני כמו הקלצ'ניקוב ששימש בדרך חריגה בהפחתת יעילותו, הפצצות האומנותיות יחזרו לפרופיל של טרוריסט מוטיבציה אך מאולתר.
למרות חוסר העקביות עם האכזריות והתכנון הקרים של התנהלותו של ה- IS, קומץ נשגבים הביא על ברכיו את אחת המדינות הגדולות ביותר שההיסטוריה זוכרת. צרפת, שידעה היטב כי קומץ ילדים זה הושפע בחוכמה מהמדינה האסלאמית ומהרטוריקה המספרת את סיפורה, הצהירה באמצעות קולו של הנשיא הולנד כי הפיגוע ביום שישי ה -13 בנובמבר ייחשב כ'מעשה מלחמה '.
אם המדינה האסלאמית חושבת שזו רק תחילתה של הסערה, היא צודקת, חיל האוויר הצרפתי יוריד בקרוב את תפיסת האחווה על מפציציה.
