ב-24 בפברואר 2022 העולם השתנה; לָנֶצַח. הפלישה בקנה מידה גדול לשטחה של אוקראינה על ידי הכוחות הצבאיים המשותפים של הפדרציה הרוסית והרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק היוותה זרז להתנגשות דרמטית בין כבדי המשקל הכבדים של הגיאופוליטיקה העולמית שתעצב בהכרח את החדשות החדשות. מאזני העולם בעשורים הקרובים.
בעבר כבר פרסמנו בהזדמנויות אחרות עדכונים שונים הנוגעים לאירועי המלחמה הנוכחית. כעת, יותר מ-7 חודשים לאחר הקמתה, ובהיעדר כל סימן לכך שסופה של המלחמה קרובה, אנו מתחילים בפרסום של סדרה חדשה מוקדש לנושא מכיוון שבינתיים גם המצב הטקטי והאסטרטגי עברו שינויים משמעותיים במהלך החודשים האחרונים ולכן יש צורך בעדכון.
כמו בפעמים הקודמות, הסדרה הנוכחית שלנו ללא ספק תבחן את האירועים בחזית הימית, האווירית והיבשתית. כפי שהובטח בעבר, נתייחס יחד עם פאולו סילבאני גם לבעיות הקוצניות בצד הכלכלי שגרמו לדיונים רבים כל כך וננסה להבין כיצד אלו יכולות לתרום להשפעה על התקדמות המלחמה כולה. לבסוף, נדבר על התרחישים הטקטיים-אסטרטגיים הכוללים, וננסה לעשות תחזיות על מה אנו יכולים לצפות בחודשים הקרובים. עם זאת, לפני שנעשה את האמור לעיל, רצינו להשתמש בניתוח של היום כמעין "מבוא" לשימוש ולצריכה של הקוראים שלנו כדי לדבר על כמה מושגים בעלי משמעות "מתודולוגית" שיהיה צורך לשחזר ברגע היסטורי. אשר, המום מהטירוף של "הכל ועכשיו", כולנו (אנליטיקאים כקוראים פשוטים) מסתכנים בלבלבל בין הניתוח המורכב ל"כרוניקה של אירועים". למעשה, החל מה-24 בפברואר 2022, הן המדיה המסורתית והן הגלומה של האינטרנט מציפים הערכות, ניתוחים, הרהורים, הערות ותצפיות אחרות (אם לא סתירות אמיתיות), לעתים קרובות מסוכנות, משוערות אם לא מגמתיות או מפלגתיות. ממספר עצום של מומחים, יועצים, מומחים ואנליסטים או משוערים כאלה (ומספר לא מבוטל של שרלטנים אמיתיים!) שצורפו מיד במאמץ טיטאני שמטרתו לא כל כך ליידע את הציבור על "מכניקת הסכסוך באשר לעניין להפיץ בצורה שהייתי מעז לומר "כמעט דתי" המשפטים שהיו להם מעט או כלום היו קשורים למציאות המורכבת ולעתים מתסכלת של מלחמה קונבנציונלית גדולה כמו שהעולם לא ראה מאז 1945.
מבלי להעמיד פנים שהוא "התרנגול החכם ביותר בבית התרנגולות", רציתי לנצל את ההזדמנות לדבר על כמה מושגים שלעניות דעתי מועילים לכולם בגישה לסוגיות הבוערות הללו. הראשון הוא זה של "הִתפַּכְּחוּת". לא, אנחנו לא מדברים על אלכוהול, גם אם הכותב הוא יליד פריולי-ונציה ג'וליה וכמו כל פריולי הראוי לשמו, יש לו "ניסיון טוב" לגבי אוצרות ארצו המשכרים. בהקשר זה, "התפכחות" קשורה ליכולת לנתח ולחקור את האירועים המדוברים במתינות, מדידה ואיזון על מנת לתת לקוראים (כמובן אלו שבאמת מעוניינים ללמוד משהו) ייצוג של העובדות כנאמנות. למציאות ככל האפשר (כמובן לאור הנתונים הקיימים!). מנקודת מבט זו, עבודתו של האנליטיקאי הרציני שונה מעבודתו של "התעמולה" (לא משנה אם פרו-רוסי או פרו-אוקראיני) המייצר פסולת נייר בכל חוש מידה ובמקום זאת מחויב לשדר נרטיב לכיוון אחד ומעוות באופן בוטה כדי להשפיע על דעת הקהל בצורה כזו או אחרת.
פיכחון פירושה גם לנתח את העובדות בצורה הכי אספטית שאפשר, תוך השארת מה שאנחנו יכולים לכנות "חסידות" שאינן נתמכות מספיק בראיות. דוגמה המתייחסת למלחמת רוסיה-אוקראינה הנוכחית היא שנוגע לתהיות הסוריאליסטיות בנוגע לבריאותו של נשיא רוסיה ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, שבמשך חודשים תואר כפשוטו כמשמעו "על סף מוות", עד שבסוף יולי, מנהל ה-CIA בעצמו, ויליאם ג'וזף ברנס, ששם סוף סוף קץ למנפרינה שקבעה זאת "אין ראיות לכך, ומבחינתנו זה גם בריא מדי". ובכל זאת במשך חודשים שלל מדהים של "מומחים או חשודים" לא היה יותר טוב לעשות מאשר לירות שטויות כאילו מותו של פוטין גורם לסרטן או וירוס אחר שנשלח ישירות ממעמקי החלל היה התקווה האחרונה של האנושות. להציל את עצמו ממלתעות " Putler" (מונח שנוצר במיוחד כדי לשייך את אוטוקרטי הקרמלין ל-Führer und ReichsKanzler המנוח מהרייך השלישי הגרמני בצורה מסוכנת לפחות). לדעתי, זה מייצג את המקרה הבולט ביותר, אבל אפשר לעשות הרבה אחרים.
אבל תהיה זהיר! "שמירה על פיכחון" אין פירושו כלל "הימנעות מלקחת בחשבון תרחישים לא שגרתיים". כשבחודשים שקדמו לפרוץ המלחמה הייתי בין הבודדים שחשפו את עצמי בגוף ראשון, בטענה שהמשבר שאנו עדים לו הוא באמת "מערכתי" ומוביל להסלמה צבאית אמיתית שתגיע לשיאה. עם הפלישה שכולנו היינו עדים לה, לא עשיתי זאת מתוך סנסציוניות, אלא בגלל שניתחתי את כל התנאים האובייקטיביים האפשריים בשטח המוכרים לרוב האנשים, הגעתי "במפוכחות" למסקנה שהאליטה המוסקבית נמצאת כעת מוכן "לחצות את הרוביקון" ושאותן ההכנות הצבא הרוסי הלך עכשיו רחוק מכדי להפסיק.
הרעיון השני שהייתי רוצה להעביר הוא זה הנוגע להבדל בין "תְנוּדָה"דואר"מְגַמָה"ולשם כך אשתמש בדמות רטורית שמתייחסת אליה לעתים קרובות בעולם הכלכלה: זו של מה שנקרא "הליכה על החוף". תארו לעצמכם לראות מלמעלה חוף שעליו הולך אדם עם כלב ברצועה. בזמן שהאיש הולך בשביל שבחר, הכלב (תמיד שמור ברצועה) רץ לפניו, נע כעת ימינה, כעת שמאלה, אך בכל מקרה שומר על השביל שהתחקה על ידי הבעלים. ובכן, השביל שבו צועד האדם הוא ה"טרנד". למעשה, הבעלים הוא זה שהולך בשביל שבחר, וכשהוא מלווה את הכלב ברצועה, "מכתיב את הקו", כביכול. הכלב, לעומת זאת, מייצג את "הנדנדה". למעשה זה נכון שהוא יכול לנוע באופן אוטונומי ביחס לבעלים, אבל הוא תמיד יהיה קשור (באמצעות הרצועה) לדרך שנקבע על ידו.
אלו מושגים חשובים מאוד, משום שהם עוזרים להבין את אחת ה"פזילה" המרכזיות שפוגעות בתקשורת ובדעת הקהל כאן ב"מערב": המאפיין של חיים וניתוח אירועים יומיומיים, מתעוררים בקלות ונכשלים במטרת התפיסה. המגמות לטווח הבינוני והארוך, שהן, לעומת זאת, מכריעות להבנת "מכניקת המלחמה" ומנסות לצפות כיצד היא יכולה להתפתח עד לתוצאותיה הסופיות, ללא קשר אם נרצה אותן או לא. .
מטרתו העיקרית של האנליסט היא אפוא לא לדווח על "כרוניקת המלחמה" כפי שעושים עיתונאים, אלא לתפוס את ההבדל בין מגמות ארוכות טווח לבין תנודות רגעיות. למעשה, במשך זמן רב הן האנליסטים והן הציבור תהו במהלך למעלה מ-7 חודשי מלחמה אלו האם התבוסות השונות להן היו נתונים צבאות מוסקבה היו כישלונות פשוטים (הניתנים לייחס לתנודות רגעיות) או, במכלול , מייצגים את האות ש"הגאות שינתה את מסלולה ולמלחמה תהיה כעת תוצאה חיובית עבור אוקראינה".
אנו כבר צופים את התשובה בכך שאנו אומרים: לא, למרות הכל, הקביעה שתוצאות המלחמה משתנה לטובת קייב אינה מקובלת, בכל זאת אנחנו מנסים לנתח הכל בצורה אספטית כדי להבין איך הגענו לנקודה הזו וכיצד דברים יכולים להתפתח בעתיד הקרוב עם סדרת העדכונים החדשה הזו על התקדמות מלחמת רוסיה-אוקראינה.
צילום: משרד ההגנה של אוקראינה
