אחד ההיבטים האופייניים ביותר לסוריה עליהם רצו הפרשנים ביותר במערב ובעולם הערבי להתפנק מאז תחילת מלחמת האזרחים הסורית (לפעמים עם השלכות גרוטסקיות מוחלטות) היה הדמוגרפיה שלה, עם דגש מיוחד בהיבטים קומוניטריים וסקטריים. בדרך כלל, רוב הפרשנים והפרשנים הפוליטיים אנליסטים-פסאודו ניגש לבעיות הדמוגרפיות הסוריות בקירוב ניכר, אם לא במינון אמיתי של סדיזם, בדרך כלל תוך שימוש באחוזונים הנוגעים ליישובים השונים שתמיד היו קיימים (ולעתים מתנגשים) במדינה ככלי לא תקין. בתמיכה ב"הכרח הפוליטי "שגורלה של המדינה מסומן על ידי חלוקה על פי שברים אתניים-דתיים-קהילתיים, תהליך שעלול בכך ליצור מספר כוכבים קטנים. תיאוריה משוערת זו אינה עומדת במבט מעמיק על ההיסטוריה הדמוגרפית של סוריה לאחר שפירשה נכונה בפרספקטיבה מעבר. לפני שאתה עושה זאת, עליך להכניס דיון כללי יותר להבנה החשיבות של הכלי הדמוגרפי והזהירות שאתה צריך להשתמש בזה.
עבור רבים, דמוגרפיה אינה אלא מצעד חסר צבע של מספרים הנחוצים מבחינה סטטיסטית, אך אינם מסוגלים לפרש את המורכבות של החברה, ובשל האטיות בה מתפתחות תופעות דמוגרפיות, אפילו לא רלוונטיות מדי למטרות פוליטיות או כלכליות. , שלא לומר בחירות. עבור אחרים, אירועים דמוגרפיים מצביעים על הדרך שעוברת האנושות, סימפטומים של צמיחה בלתי בר קיימא או ירידה בלתי ניתנת לבלתי נסבלת. שניהם מהווים חזיונות חפוזים שתופסים רק את ההיבטים השטחיים של תופעות דמוגרפיות, מבודדים מהקשרם. למעשה יש לפרש את המגמה הדמוגרפית שלוש קומות שונות אך מחוברות.
- הראשון והמובן מאליו הוא זה "מאקרו". מערכת היחידים משפיעה על הייצור והצריכה, על הקצאת המשאבים, על הקשר עם השטח ועל ההשפעה הסביבתית.
- הקומה השנייה היא זו "מיקרו"תופעות דמוגרפיות (לידות, מקרי מוות, נישואין, גירושין, הגירה וכו ') הם גם תוצאה של בחירות והתנהגויות אינדיבידואליות, וככאלה הם סימפטום של נטיות, בחירות ומצבי חיים שיש להם השלכות ארוכות טווח .
- הקומה השלישית "איכות" אוכלוסייה: תופעות דמוגרפיות הן למעשה מרכיבים בסיסיים במה שמכונה בכלכלה "הון אנושי". לדוגמא: תמותה נמוכה היא שם נרדף לבריאות טובה יותר, בעוד שהיכולת להתאחד ולהתרבות, להצטבר ולנוע, הם השלכות של התניה וגם של בחירות אינדיבידואליות חופשיות.
בבחינה מדוקדקת יותר, את חשיבותה של הדמוגרפיה בתחום הכלכלי תואר בפועל על ידי הכלכלן האנגלי ג'ון מיינרד קיינס בנאום שנערך ב -1937 בפני החברה האוגנית: "לאוכלוסייה צומחת יש השפעה חשובה על הביקוש להון. לא רק הביקוש לגידול הון, בניכוי ההתקדמות הטכנית ושיפור בתנאי המחייה, ביחס גס לאוכלוסייה. אולם מכיוון שציפיות היזמים מתבססות יותר על המצב הנוכחי מאשר על העתיד, עידן של אוכלוסייה צומחת נוטה לקדם אופטימיות, בהתחשב בכך שהביקוש נוטה לעלות על הציפיות, ולא לאכזב אותן. אך בעידן של אוכלוסיות בירידות, ההפך מתרחש. הביקוש נוטה לאכזב את הציפיות וקשה לתקן מצב של היצע יתר, כך שניתן לקבוע אווירה של פסימיות. ההשפעה הראשונה של מעבר מאוכלוסייה צומחת לאוכלוסייה יכולה להיות הרת אסון. ". בקריאת הערות אלה אתה מבין כיצד לירידה באוכלוסייה תהיה השפעה דומה לזו של דפלציה: דחיית רכישות על ידי צרכנים, ירידה כתוצאה מכך בהשקעות של עסקים, שכיחות של ביקוש, מעצר או היפוך של סימן הצמיחה.
עם זאת, לענייננו, עלינו להוסיף אלמנט נוסף אשר החל מהדמוגרפיה מוביל אותנו לעבור באופן חלקי לאנתרופולוגיה. כפי שציין אריסטו, פילוסוף יווני שחי במאה הרביעית לפני הספירה, בצדק, בני אדם הם בעלי חיים חברתיים ונוטים לתרגם את הפרקטיקות והערכים שנשאלו ברמה הנמוכה ביותר בסולם ההיררכי של הקהילה המאורגנת: המשפחה ברמה המדינית-מדינית. לנקודה זו חשיבות מהותית מכיוון שהיא מאפשרת לנו לגעת בעמוד התשתית של התיאוריה שלנו בנושא ניתוח גיאופוליטי השוואתי: ההשפעה שיש למערכות משפחתיות על הארגון והתפתחות 360 מעלות של ישויות פוליטיות הן בפרספקטיבה היסטורית והן בפיתוח של היום והעתיד.. אף על פי שהשערה זו של ניתוח עשויה ממבט ראשון להציג מידה מוגזמת של מורכבות, מחקרים מעמיקים שנערכו בהקשר הצרפתי הראו כי עם הקירוב הדרוש למקרה, ניתן לאתר את הארגון ברמת המיקרו של חברות אנושיות לשמונה סוגי משפחה. :
-שם המשפחה הקהילתי שם: הנפוצה ביותר ברחבי העולם, קיימת בסין, בצפון הודו, ברוסיה ובשטחי האימפריה לשעבר הסובייטית, באזורים שונים באירופה, בעיקר במזרח אירופה ובקובה;
-המשפחה הקהילתית האנדוגמית: נפוצה ברחבי העולם האסלאמי במזרח התיכון וצפון אפריקה;
-המשפחה הקהילתית הא-סימטרית: אופייני למרכז דרום דרום הודו;
-המשפחה הסמכותית: מאפיין את יפן, חצי האי הקוריאני ומדינות אירופה עם התרבות הגרמנית, אך לא רק;
-המשפחה הגרעינית השוויונית: נפוצה במדינות יוון ולטינית הן ביבשת אירופה ואמריקה כמו גם באזור האקרוקורו האתיופי;
-המשפחה הגרעינית המוחלטת: נפוצה בדנמרק, הולנד ובכל מדינות התרבות הלבנה האנגלו-סקסית;
-lלמשפחת אנומינה: נוכח באזור ההימלאיה, בסרי לנקה, בכל שטחי דרום מזרח אסיה עד גינאה החדשה ובצורה שיורית בין העמים הילידים של אמריקה הלטינית, בפרט באזור האנדים;
-מערכות אפריקאיות: מאפיין את יבשת אפריקה שמתחת לסהרה, למעט הבולט באתיופיה והאוכלוסייה הלבנה של דרום אפריקה.
נוכחותן של מערכות משפחתיות שונות מתנות מאוד את העמים והן את המדינות ותורמת לעיצוב התרבויות כמו גם מערכות פוליטיות, פילוסופיות, כלכליות וחברתיות. לא בכדי יבשת אירופה (ובמיוחד צרפת ואיטליה), המהווה ביתם של עמים המאופיינים בכמות של עד 4 מהסוגים המשפחתיים הנזכרים לעיל (משפחה קהילתית אקסוגומית, משפחה סמכותית, משפחה גרעינית שוויונית ומשפחה גרעינית מוחלטת) ) היה זה שבשנת 2000 השנים האחרונות של ההיסטוריה חווה את התוססות העזה ביותר מבחינת ההתפתחות האנושית בכל התחומים. בסיום המתחם התיאורטי הרחב הזה, נמשיך לבחון את כלי הניתוח שלנו על סוריה כדי להבין איזה תפקיד דמוגרפיה מילאה בפרוץ מלחמת האזרחים הסורית וכיצד היא התנתה בסופו של דבר את תוצאותיה.
(ממשיך)
צילום: ג'ורג'יו ביאנקי
