בדרך כלל אני כותב את המאמרים שלי ל- Defense Online ומציין בקפידה את כל המקורות "לתמוך" בהם ביסודות איתנים וניתנים לאימות. הפעם אני כותב ומצטט את עצמי: איננו יכולים לקבל את הסיכון של מכשירים פיננסיים חדשים אשר איננו מכירים בקיימותם; שנית, לא נוכל לצאת מזה במהירות, ולכן המילה "במהירות" אינה חלה על מצב זה. ואז יש את השאלה הלא זניחה שהמשלם מחליט ועל כן אם האיחוד האירופי ישלם את החשבון ישירות יהיה לו הכוח להחליט כיצד להשקיע למען החירום ו"הבניה מחדש "1.
כדי לתקן את הסיכון הבלתי נסבל של הסתמכות על אשראי אירופי בצורה של אירו אגרות חוב או Coronabonds, הצעתי לכן כי בכך ממשלתנו יכולה ליצור הנפקות מאסיביות של ניירות ערך עם אגרות חוב של שלושים שנה או אפילו אג"ח של המאה, כדי לכסות את עלות "השחזור".
הנושא של קשר המאה, עם ערך נומינלי קבוע וערך ממשי המקושר לסל של ניירות ערך ומדדים אירופיים ובינלאומיים, יכול להיות פתוח גם לכולם, באיטליה ומחוצה לה, בצורה של ניירות ערך בסכום השווה למאתיים אירו כל אחד, וניתן להחזרו למי שיש בו שנת 2120 הניתנת למעקב באמצעות מכשירים אלקטרוניים מודרניים באמצעות שבב ומועבר בין אנשים פרטיים או בין אנשים פרטיים למינהל הציבורי בצורה בלתי מוגבלת, מלבד הפורמליות נגד הלבנת הון של המעקב.
הפעולה יכולה להיחתם בכפייה על ידי כל האזרחים עם הכנסות בינוניות-גבוהות וגבוהות, באמצעות תרומת סולידריות ביחס להכנסות שמטרתן לרכוש חלק קשר המאה. בהתחשב בכך שמשלמי מיסים עם הכנסות ברוטו מעל מאה אלף יורו למרות שהם בערך 4% מכלל הסכום משלמים שליש ממס ההכנסה2, יאפשר לגבות סכום חשוב, עוד לפני כניסה לשוק או פנייה ל - ECB לקבלת הקלות כמותיות רצויות מאוד בשוק הראשוני. מעל לכל, למבצע זה לא יהיו השפעות דפלציוניות או רצסיביות, שכן הביטחון, כאמור, ניתן להעברה, כמעט כמו נזיל. להלכה, שליט אמיץ יכול היה להעביר סכום של מאתיים יורו עבור כל עשרת אלפים יורו שהופקדו בחשבון עו"ש לנייר ערך יחיד. נזכיר כי לאיטלקים יש מעל 1.500 מיליארד חשבונות שוטפים.
על מנת להימנע מההאשמה בהנפקה של מטבע חדש, שאינו תואם את האירו המופץ, ולתקן את בעיית תשלום המסים באמצעות חוב מדינה, המדינה יכולה להוות קרן ריבונית, שלא על פי החוק האיטלקי, במטרה ניהול, ומובטח עם הזכות לנהל חלק מהרכוש הממלכתי, נכסים אשר, בין היתר, צריכים לדאוג לשיפור ולהפקה. בפועל, המדינה תאבד את הניהול אך לא את החזקה של נכסים לא רווחיים, ותיתן אותם לגוף שתפקידו הוא בדיוק להפוך אותם לנכסים פעילים כלכלית.
אסור להשתמש בכספים שנאספו ישירות לתמיכה בנזקקים או בעלי יכולת פחותה, למימוש יצירות שאינן ניתנות להחזר או, כביכול, לפרויקטים פוליטיים, שלמדינה יש מכשירים אחרים, לרבות חוב ריבוני ו היטל מס, אך לפיתוח התעשייה, השירותים והחקלאות בארצנו, במיוחד לטובת חברות קטנות ובינוניות בעלות ערך מוסף בינוני וגבוה. בקיצור, אין כסף לקרונות מרתח, לקתדרלות במדבר או עבור חברות קטנות שפורקו אך נשלטות על ידי "חברים"אלא לפרויקטים המבוססים על ניסיון בניהול, חדשנות והתקדמות כלכלית וטכנולוגית במדינה. כך היינו יוצאים מהמשבר חזק יותר מבעבר.
האם אני מבקש את הירח?
