החל משבוע זה, Difesa Online מציע לקוראים את האפשרות לומר את דברם בנושאים של גאופוליטיקה ופוליטיקה בינלאומית, שניהם אך ורק באותיות גדולות. מסיבה זו, אנו מציעים נושא ספציפי בכל שבת או ראשון: אם מעניין, הקורא יכול לכתוב לנו תחקיר או ניתוח, באיטלקית טובה, בשפה רצינית ובצורה מובנית, באורך מינימלי של 100 מילים ומקסימום 250 , שולח הכל למייל geopolitica@difesaonline.it
טקסטים קצרים מדי או ארוכים מדי, באמצעות מינוח וולגרי, המכיל עבירות או הסתה בניגוד לחוק יתעלם מהם. הטקסטים הנבחרים, מלווים מאמר סיכום של הסופר או חבר אחר של צוות העריכה של הגנה באינטרנט גיאופוליטיקה, יפורסמו באתר במהלך ימי 7-10 הבאים, המציינים את שמו של הניתוח הפרטני של הבחירה שלו או האלטר אגו .
הקריאה הראשונה להרהור, הבה נקרא לזה, דאגות את התפקיד הבינלאומי של איטליה. קריאת התגובות של פוליטיקאים רבים, אלא גם רבים ממשתמשי האינטרנט, לעיתים קרובות אתה מקבל את הרושם כי איטליה, מנקודת מבט אסטרטגית, מדינית, צבאית וכלכלית, הייתה הנושא של השני, אם לא שלישי או רביעי באירופה ובפוליטיקה העולמית בתקופה שבין התקופה השנייה שלאחר המלחמה ועד ימינו. במקום זאת, הכותב מציין, היינו אחת מדינות מייסדות של נאט"ו עם אמנת וושינגטון נחתמו 1949, חבר מייסד של הקהילה האירופית, כמו גם את המושב של החתימה על אמנת רומא ב 1957, עצמאי עד כדי כך הסכמים בין ברית המועצות ו ענקים בתעשייה איטלקים (ENI ופיאט) בשנתי הששים, מותרים לקבוצה של כלכלה עולמית גדולה (G6 / G7) ב 1975, ומסוגלים לקבל לארח Euromissile לקראת גרמניה (הארץ האחרת מעורבת) ב 1983, אמיץ ופתוח עד כדי לעמוד מול ארה"ב (בראשות רייגן!) במהלך המשבר Sigonella ב 1985, במשך כמה חודשים, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם (לפני צרפת ובריטניה) ב 1992, הספונסרים התקרבות ביניהם נאט"ו ורוסיה בתקופת ממשלת ברלוסקוני השנייה בתחילת שנות האלפיים.
לדעתך, איטליה ייצגה, לפחות עד משבר 2011 החוב הריבוני, דוגמה של כוח אזורי? אם כך, למה? אם לא, למה? איך נוכל (מחדש) לזכות מנקודת מבט פוליטית-אסטרטגית עם המשאבים ועם המעמד השליט שיש לנו כרגע?
(צילום: חיל האוויר האמריקני)
