גאוס יוליוס פאדרוס (פאדרוס) המחיש זאת היטב (עם המשל של הזאב והכבש, אך נראה כי ברומא של אלפיים שנה לאחר מכן הם לא הבינו זאת: מי שעושה זאב אוכל אותו. לרוע המזל, ל"כבשה "האיטלקית ול"זאב" הטורקי.
האותות העוינים כלפינו מה"סולטאן "היו רבים וחוזרים על עצמם. כולם מונחים בביישנות על ידי "אדונינו הפוליטיים". המקרה של פלטפורמת סייפן 12000 בהחלט היה בולט, אבל הוא לא היה היחיד!
מצד שני, מכיוון ש"שרטטנו "תמיד (בניגוד למדינות אחרות, שנחרצות בהחלט בהגנה על האינטרסים שלהם, כמו צרפת ויוון), אל לנו להפתיע אם באנקרה הם משוכנעים שהם תמיד יכולים לרמוס אותנו בחסינות ו שאכן אנו נמשיך להיות אסירי תודה לו. אכן, איטליה היא אחת המדינות הבודדות שהצביעו נגד הסנקציות נגד מדיניות האנרגיה חסרת המצפון של הסולטאן בים התיכון. מדיניות הפוגעת גם באינטרסים האיטלקיים.
ה"סטירה "האחרונה בסדר כרונולוגי הייתה להכריח אותנו להעביר את בית החולים הצבאי האיטלקי למיסרטה. "סטירה" עברה כרגיל בשתיקה דיה מהעיתונות שלנו.
ב- 17 באוגוסט חתם סגן שר ההגנה של ה- GNA (סלאח אל-נמרוש), כלומר ממשלת טריפולי הנתמכת גם על ידי רומא, על הסכם עם שרי ההגנה הטורקים (חלוסי אכר) וקטרי (ח'אלד אל עטיהא), זה מחזק עוד יותר את האחיזה בטריפוליטניה של שתי המדינות הללו (ודרכם של האחים המוסלמים).
להסכם אין ערך טקטי-מבצעי גרידא, אלא בעל אופי פוליטי-אסטרטגי מדאיג. אנו עומדים בפני צעד נוסף במושבת אנקרה של לוב. צעד זה בעקבות ההסכמה בפברואר האחרון בנושא EEZ (שכבר יש לו שורה של השלכות מדאיגות ביותר לניצול שדות הגז הימיים במזרח הים התיכון).
ההסכם החדש, ככל הידוע, קובע בעיקרו של קטאר העשירה לממן את שחזור כוחות הביטחון הלוביים, אשר יתקיימו תחת ניהולו הקרוב של אנקרה. זה נראה כבר מדאיג.
עוד יותר רלוונטיים, לפחות עבורנו האיטלקים, הם הסעיפים הנוגעים לעיר הנמל מיסורה, שנמלה יארח (על בסיס זיכיון של 99 שנה!) מה יהיה הבסיס הימי הטורקי החשוב ביותר בחוף הדרומי של הים התיכון. ואילו חיל האוויר הטורקי יקים את בסיס האוויר אל-ווטיה במערב טריפוליטניה. ברור שלא מדובר רק בסיוע ל- GNA להתגונן מפני הפטר! מערכת אוויר-ימי נוצרת בתוך אדישות כללית, שתהיה "המרכז" ממנו להקרין פעילויות צבאיות טורקיות, ולא רק פעולות צבאיות, הן באגן הים התיכון כולו והן כלפי אפריקה הסהרה. למעשה, מונחת אבן חשובה להגשמת הפרויקט היקר לארדואן של השבת הכוח העות'מאני גם במימדו הגאוגרפי.
הבסיס הימי הטורקי מיסוראטה בהחלט יוכל לתמוך בהמשך המדיניות האגרסיבית של חיפושי הגז בים התיכון שביצעה אנקרה. מה שאולי לא אמור להשאיר אותנו אדישים. ההסכם קובע גם הקמת מרכז תיאום צבאי משולש (טורקיה, קטאר ו- GNA) עם מטהו במיסרטה. ברור, מבין שלושת מרכיבי מרכז התיאום קל לדמיין מי ייתן את ההוראות ומי יבצע אותן.
בפועל, מה שמכונה "האיסלאם הפוליטי" בהשראת "האחים המוסלמים" מצליח להכות שורש, באמצעות שתי מעצמות המדינה המייצגות אותו ביותר (דווקא טורקיה וקטאר) בטריפוליטניה והופכות אותו לנקודת המוצא להתרחבות פוליטית ו ווידוי שאינו יכול להיות ללא כאב עבור המדינות השכנות (ואני לא מתכוון רק לאלה שמדרום לים התיכון!)
ההתיישבות הקבועה (99 שנה!) בנכסים צבאיים טורקיים במרטאטה מדאיגה אותי מאוד הן מה זה ייצג עבור לוב והן עבור הלחץ (מבחינת לחץ צבאי, שליטה במקורות אנרגיה, חיבור לפונדמנטליזם הסוני, ניהול זרמי נדידה) שכנראה אנקרה תתעמל גם נגדנו משם.
מצער אותי (גם אם לא להיות מופתע) שזה יביא לפריסה מחודשת של בית החולים הצבאי האיטלקי שפועל בעיר כבר כמה שנים (אחד הסימנים הבודדים של סיוע צבאי שהוענק לרשות ה- GNA, מבלי שאף פעם לא החליט באמת להתחייב פוליטית ל של ה- GNA עצמו).
לא משנה אם היה זה ראוי לעין או לא בזמנו לקחת צדדים לטובת פייז אל-סראג 'וה- GNA וכי בחירת התחום הזו באמת תואמת את האינטרסים הלאומיים האיטלקיים, נותר ללא ספק כי אנשי הרפואה הצבאית וה (הרבה יותר) נועדו לבטיחות והתמיכה במתקן הבריאות שלנו פעלו בצורה מצוינת, המייצגים את הטוב ביותר שלהם עם ששלח אותם לאזור מלחמה מבלי לרצות לקבל את הרעיון ששלח אותם ל"מלחמה ".
עם זאת, אני מאמין שהוויתור של אל-סראג 'לטורקיה (מסוכן ככל שיהיה עבורנו) הוא הגיוני לחלוטין. כשמדובר בכ -400 תושביה, היא העיר השלישית באותו שטח לא אחיד שהאיטלקים (בשלושים שנות השלטון הקולוניאלי) חשבו שהם יכולים לאחד למדינה אחת, אותה כינו לוב.
Misurata נהנית ממיקום חשוב מאוד מבחינה אסטרטגית המשקיף על מפרץ סירטה והיא ביתה של הקהילה החשובה ביותר דוברי טורקית בלוב.
בניגוד לאיטליה, המושתתמת על ידי אילוצים שהוטלו על עצמם, טורקיה לא רק התחייבה עם גברים ומשאבים כלכליים לאותה ממשלת בובות (שהוכרה על ידי האו"ם אך לא על ידי רוב הלובאים), אלא פוליטית " שים את פניו ולא היו לו שום נקיפות נפש ב"ללכלך את ידיו ". ואם זה הרבה מלוכלך!
לא משנה כמה טוב הרופאים שלנו, להתמודד עם חפטר (ותומכיו הרוסים, הצרפתים, המצרים והאמריטי, שלא ממש היה אכפת להם מהאמברגו של האו"ם), אל סרראג 'המסכן היה זקוק להרבה יותר משומר חופים, בית חולים שדה וטופח על הגב! הוא היה זקוק לאותם נכסים (מכוחות מיוחדים, סוללות נ"מ, מל"טים, שכירי חרב סורים וכו ') שטורקיה וקטאר סיפקו לו (ברור שמפר את אמברגו האו"ם הלא מציאותי).
כעת ברור שגם בלוב אנו סופרים מעט מאוד. כל עוד קיימת חלוקה דה-פקטו למדינה (ונראה כי אין פתרונות שונים בטווח הקצר) נישאר "בעל ברית" (חסר תועלת ולעג) של GNA, טורקיה, קטאר והאחים המוסלמים ו"אויב "(מעט מאוד מפחד אך עדיין פרוס בחזית השלילית) של המתנגדים לים תיכוני ניאו-עות'מאני.
מתי זריקה של כבוד לאומי?
צילום: משרד ראש הממשלה / סוכנות אנאדולו / טורק סילאהלי קובווטלרי
