פדריקה מרזי: הבית שלי במקום אחר

פדריקה מרזי
אד. Bottega Errante
pagg.335

"מה אתה עושה? נשאר לך להיאחז בקבר? מה אתה עושה? האם אתה נשאר ואז מתחרט שלא הלכת כמו האחרים? מה אתה עושה? האם אתה רוצה לחיות כזר במדינה חדשה? או שאתה רוצה לחיות כזר במדינה שאתה עכשיו מדמיין שיש לך את הזכות לקרוא לך? לא, לא שלך. זה אתה ששייך לו עכשיו. מימין. הם נתנו לך להיכנס. הם נתנו לך לעבור. לך לאיטליה. עכשיו או לעולם לא".

בכמה שורות מתארת ​​המחברת, באחד מהקטעים האינטנסיביים ביותר לטעמי ברומן הביכורים שלה, את הדרמה של הבחירה, בין עזיבה או הישארות, של פליטי איסטריה לאחר עליית הטיטוס לשלטון. .

פדריקה מרזי היא מטריאסטה, היא מורה ובאה ממשפחת גבול, חלקה איסטרית וחלקה סלובנית. שתי הדמויות הראשיות של הרומן שייכות גם הן למשפחות גבול: אמילה, ילדה ממוצא בוסני ונורינה, גברת מבוגרת ממוצא איסטרי. שניהם נולדו בעיר ששינתה אז את ארץ מוצאה; שניהם, אם כן, נולדו "במקום אחר". שניהם, כי אחד צריך את השני, ישזרו את חייהם בטריאסטה. שניהם חוו את החוויה של חיים במחנה פליטים: אמילה בג'סולו, נורינה בפדריציאנו, ברור בזמנים ובמצבים שונים.

משפחתה של אמילה מצאה את עצמה פליטים בשנות ה-XNUMX עקב המלחמה בבלקן, ואילו משפחתה של נורינה הייתה חלק מהיציאה הגדולה מיוגוסלביה לאיטליה בשנות ה-XNUMX. "היא הייתה ילדה מאושרת, אבל אז, אחרי המלחמה והגרמנים, הגיעה יוגוסלביה". "בתים רבים התרוקנו […]. כל מי שרצה לנסוע למולדתו האיטלקית, לטריאסטה, נאלץ לעמוד בתור בבית העירייה ולנטוש את רכושו. משפחות התפרקו. החברות התפוררה כמו מאפה. הקשרים שהחזיקו קהילה יחד נותקו. ואפילו השבועות וההבטחות ששרו אהבה, אהבה, אהבה נשברו כמו כל כך הרבה ענפים יבשים". עם זאת, לא כולם הצליחו לשאת את החיים במחנה הפליטים, שכולם עקבו אחריו "בחשש מה ממשלת איטליה עשתה או לא עשתה. הגבול לא היה רחוק. גם נורינה ונביה נדבקו עד מהרה מהחשש שיינתקו שוב. די היה במחלוקת בינלאומית והקו יכול להתקדם לעברם בלילה אחד ולעבור אותם, לדחוף אותם בחזרה ליוגוסלביה".

נביה, אחותה של נורינה, הבינה "שהיית יכול רק לגרור את עצמך לקרקע חדשה", הוא החליט להתחיל חיים חדשים באוסטרליה, לעלות על ספינת המנוע "Flaminia"; היא לעולם לא תחזור לאיטליה. אולם לשם כך היה צריך להיות אחיינו סיימון, שעם הגעתו לאיטליה היה מביא למהפך, הן בחייה של אמילה והן בחייה של נורינה, שבאמצעות אחיינה תמצא את עצמה להתמודד עם עם עבר שלא נשכח לעולם. אמילה תלווה את סימון - במסעו בחיפוש אחר מוצאו - לבוז'ה, קרואטיה, ממנה ברחה משפחתו. ושם, הוא יקיים פגישה עם ליביו, שבילדותו חיזר אחרי סבתו ואשר, לאחר שנשאר בעירו, "הוא לא היה מאוד משוכנע בדמוקרטיה שבאה בעקבות יוגוסלביה". "אבל למה גם אתה לא עזבת?", הוא שאל אותו. "ואיפה? שאלה ליביו. זה הבית שלנו. בכדור הארץ אחר כבר לא נהיה אותו הדבר, חשבנו בפעם ההיא". אבל המטרה האמיתית של סיימון תהיה למצוא את סבו פרנקו, שביום שבו עלתה סבתו לאוסטרליה, היה גם הוא באותה ספינה. אבל אז הוא חזר.

Gianlorenzo Capano