ספר הפירמידות, מאת CW Ceram
אד: ג'וליו איינאודי
עמודים: 202
לפני זמן מה גרתי אז באפריליה, במקרה עברתי ליד מדף ביציאה ממרכז קניות גדול. על המדף, מלא בספרים משומשים, נכתב: "ספרים מעוטרים"; הייתה גם סוג של תקנה שהסתה לקחת ספר לקרוא ולהביא מישהו אחר בתמורה כדי לאפשר את התפשטות התרבות.
הסתקרנתי, עצרתי והסתכלתי על הכותרות, עצרתי לפעמים ואז השארתי לא מרוצה. למעשה, רוב הספרים היו במצב גרוע ועסקו בנושאים שלא עניינתי. ואז, לקראת הסוף, כשלא התייאש עמדתי לעזוב בלי לקחת שום דבר, הופיע ספר קטן מאחורי שורת רומנים רומנטיים: ספר הפירמידותשל קרם.
לקחתי את הספר ואימצתי אותו.
מאז חלפו כמה שנים (עשר? שתים עשרה?), וקריאות שונות הובילו אותי להעמיק את ההיסטוריה העתיקה בכלל, אפילו בקיץ הזה, תוך כדי גלילה בספרים בספריה שלי לא יכולתי לעמוד במשיכה וקראתי מחדש, בשביל פעם שלישית, הספר הקטן הזה אומץ.
כמובן שכמו כל ספרי, הוא מלא בתווים ופתקים בעבודת יד, קו תחתון ואוזניים: בקיצור, זהו ספר מיושב.
חוברת זו מגוללת את סיפור הרפתקה גדולה: גילוי הארכיאולוגיה במצרים.
קרם (או מארק, אם נרצה להשתמש בשם האמיתי של הסופר) מתחיל מנפוליאון וכיבוש מצרים כדי לספר כיצד אירופה גילתה מחדש עולם מדהים ונשכח.
"פריז מכבידה עליי כמו גלימת עופרת! אירופה שלך היא גבעת שומות! רק במזרח, בו חיים שש מאות מיליון איש, ניתן להקים ממלכות גדולות ולהתארגן מהפכות גדולות!", אלה דבריו של נפוליאון.
ב- 19 במאי 1798 עזב נפוליאון את טולון למצרים. המדינה הייתה אמורה להיות התחנה הראשונה של הודו, אך נפוליאון נאלץ להתנגש תחילה עם הצבא הממלוכי בראשות מוראד ביי ואז עם צי נלסון. שנה של קרבות עברה עד שבונפרטה החליט לחזור לאירופה, צבאו כבר אינו מסוגל להמשיך.
המשלחת הצבאית נכשלה, אך לא ניתן לומר כי נפוליאון יחזור לאירופה בידיים ריקות. יחד עם הכוחות הוא הביא מאה שבעים וחמישה מדענים אזרחיים למצרים, מצוידים בספריה שלמה על מצרים ובכלים הדרושים לביצוע סקרים ומדידות. בין אלה היה דומיניק ויוונט דנון, שרטט, דיפלומט ומנכ"ל כל המוזיאונים בצרפת.
דנון נקשר לכוחותיו של הגנרל דסאיס שרדף אחרי מוראד ביי בזמן שהאחרון, שנמלט, נכנס למצרים העליונה. במהלך כל התקופה הוא חי בחסכנות ככוחות והאינטרס היחיד שלו היה לצייר, כל סצנה שנראתה לו מעניינת הונצחה. כמובן שבין רישומיו לא היה מחסור בהירוגליפים ובמונומנטים הארכיאולוגיים העיקריים שנתקלו בהם במהלך ימי הצעדה הארוכים. בין החפצים שנאספו במהלך הצעדה הייתה סטלת בזלת שחורה ובה כתובת משולשת, המפורסמת כיום סטלה של רוזטה. כשחזר לצרפת פרסם דנון את סיפור המסע המאויר שלו: Voyage dans la Haute et la Bassi Egypte.
כשאני כותב קראתי מחדש את הקטעים העיקריים והתחשק לי לקרוא אותו שוב כל כך הרבה כתוב היטב ומעניין.
קרם ממשיך את סיפורו בכך שהוא מצטט את קטעי הטקסטים העתיקים שבהם הוא מדבר על מלכות הפרעונים ואז ממשיך להם אנו חייבים את הפענוח של ההירוגליפים, שמפוליון. שלו היה הישג שרק גאון יכול היה להשיג.
ואז הגיע תורם של החוקרים העיקריים של מצרים, בלזוני, אספן עליאן; לפסיוס, קצין הסמכות הגרמני; מריאטה, הצרפתי השמרני ולבסוף פיטרי, המודד והמתורגמן האנגלי.
מצרים היא מוזיאון תחת כיפת השמיים וניתן להטמיע את ההיסטוריה של הממצאים ברומן נהדר בו הדמויות עוברות לאורך אלפי ההיסטוריה כדי להגיע לתקופותינו שנשכחו לרוב לחלוטין. קרם הוא אחד מאותם גברים שבאמצעות ספריו אפשרו למצרים להמשיך לחיות.
בסופו של דבר, ספר הפירמידות לא יכול לפספס בספריה שלך.
אלסנדרו רוגלו
