הנה הוא מספר את סיפורו, דרך העדויות הישירות, כמעט שלא פורסמו, על קרובי משפחה, חברים, מפקחים ועמיתים של ארמה.
המחבר מדווח בפירוט על הדיווחים שנעשו על ידי בני הערובה, כדי להבהיר לכל קורא את ההרגשה של רגשות, של פחד, של כעס וייאוש שחשים מי שמצאו את עצמם עם הקאראבינירה של נאפולי לחיות את הטרגדיה הזאת.
חיים אלה מסומנים על ידי נתינה עצמית, הקרבה, עם ערך חינוכי וחינוכי חזק שיועבר לדורות הבאים. הסיבה שלו להצדקה מתנהלת.
