מישל ל. סטראניירו: החשמן של רישלייה

ranieroEd. דפי אלברטו פרוזו 220 לפני מספר שנים קראתי לראשונה את הביוגרפיה של רישלייה. כנראה עשיתי את זה בתקופה שמוחי היה עסוק בכל כך הרבה מחשבות, כי באופן עקרוני לא יכולתי לזכור שום דבר מלבד שכבר קראתי את הספר.

אז לפני כמה ימים, בזמן שבחרתי בספר שילווה אותי במשך שבוע בספרייה שלי, רץ לתוך הכיסוי הישן של העור של הביוגרפיה של הקרדינל, לא היו לי ספקות, הייתי קורא מחדש ספר, כאילו בפעם הראשונה!

Richeluu, עד המאה ארמנדו ג 'ובאני du Plessis, הדוכס של Richelieu, נולד Richeluu, ב Poitou, 9 ספטמבר 1585.

בשנים הראשונות, ריצ'ליו הצעיר, היה ילד חולה. הוא התחנך בבית עד גיל תשע, אחר כך למד במכללה של נווארה ואחר כך באקדמיה הצבאית. כעבור כמה שנים סירב אחיו אלפונסו לבישופות של לוקון, שזמן רב היתה זכותה של משפחת ריצ'ליו; ארמנדו, אז בן שבע-עשרה, לקח את הכדור וקפץ לתוך לימודי התיאולוגיה כדי להיות בישוף.

בגיל עשרים ואחת הוא הפך לבישוף, הוא גם סיים את לימודיו האקדמיים והלך לרומא כדי לחיות את בית הספר לחיים. הודות לאינטליגנציה שלו הוא נכנס במהירות לחסד של האפיפיור פאולוס.

הפגישה המקרית בין רישלייה והאציל פרנצ'סקו לקלר דה טרמבלי (שייקרא "הוד מעלת האפור"), הפכה לקפוצ'ין למרות רצונה של המשפחה, ילדה זוג בלתי נפרד וזיכייה, שעמדו יחד את תהפוכות הזמן המכוונות את צרפת של לואי ה- 13 דרך מלחמות ומזימות משפטיות שיביאו אותו ליצירה של צרפת חדשה.

את חייו של רישליה ואת תככים הספר הם לספר בספר גם לעתים קרובות מקבילה עם הספר המפורסם ביותר "שלושת המוסקטרים" על ידי Dumas עם ביוגרפיות קודמות ביניהם בהחלט מעניין אחד שאני מקווה להיות מסוגל לקרוא על אלדוס הקסלי.

משפט אחרון של רישלייה היכה אותי בזכות עוצמתו ועל הערך ששמר לאורך זמן: "להיות קפדני כלפי אנשים פרטיים שמתגאים בזוי לחוקי המדינה ולתקנותיהם פירושו לעשות את טובת הציבור ".

ביוגרפיה יפה, לקרוא לאלה שרוצים להבין טוב יותר את מקורותיה של אירופה של היום.

אלסנדרו רוגלו