באופן זה סטפן צווייג סוגר את חיבורו על ההיסטוריה של ייחוס השם "אמריקה" ליבשת החדשה.
סטפן צווייג (1881-1942) התאבד עם אשתו באותו יום עם פרסום המחקר האחרון שלו, וכן באותו יום למותו של אמריקו וספוצ'י (22 בפברואר).
כפי שאולי כבר הבנתם, הספר אינו הביוגרפיה של אמריגו וספוצ'י אלא סיפור הטעויות שהובילו לייחס את שמו של אמריגו ליבשת החדשה ולא לזה של קולומבוס, הראשון שהגיע ליבשת (אחרי מאות שנים של חושך).
שרשרת של טעויות וטריקים של גורל שמתחילה מהצעה לא מזיקה של אדם נשכח, וולדסימולר, שכתב: "... מאז שאמריגו גילה את זה מ היום אפשר לקרוא לזה ארץ אמריקה או אמריקה ".
ואכן אמריגו היה אולי הראשון שהבין שהארץ (מחדש) שהתגלתה על ידי קולומבוס אינה הודו של התבלינים אלא יבשת חדשה, עצומה ואולי דומה יותר לגן העדן הארצי של טקסטים קדושים מאשר לאיי הודו של תבלינים ומשי. .
אמריגו כתב במכתביו: "אם יש גן עדן ארצי בעולם, אין ספק שהוא צריך להיות רחוק מאוד מהמקומות האלה [..] מדינה שבה הנשמות לא נסערות מהמאבק על כסף, על החזקה, על כוח . מדינה שאין בה נסיכים, אין אספנים, שבה אין צורך להתבלות כדי להרוויח את הלחם היומיומי, שם האדמה עדיין מזינה את האדם בטוב לב והאדם אינו נצח אויב של עמיתו. "
זו התקווה בגן העדן הארצי, "תקווה קדומה, דתית, משיחית, כי ווספוטיוס הלא ידוע הזה מתעורר עם יחסיו" ללורנטיוס פטרוס פרנסיסקוס דה מדיצ'י שיגרום לעולם התרבותי לרצות לכבוש את אמריקה. זוהי הטעות ואולי חוסר התום של כמה מפרסמי התקופה שגורמת לייחס את השם אמריקה לארץ החדשה.
ספר עז, לקרוא ולקרוא מחדש, ללמוד ולהעמיק, גם לזכרו של סטפן צווייג, חוקר גדול אולי קצת נשכח.
אלסנדרו רוגלו
