המשטר החוקי של הנשק שנפל ברצף תורשתי

מה קורה אם כלי נשק נכללים בעיזבון עם מותו של קרוב משפחה? מהן ההתחייבויות אליהן נדרש הנקרא לירושה? מה הוא יכול וחייב לעשות כדי להימנע מעונשים, לרבות פליליים?

שאלות אלו נשאלות תדיר בפועל, במקרה שבו, למעשה, בין הנכסים המרכיבים את הירושה יש גם כלי נשק. הבה נבחן אפוא להלן מה לעשות, תוך שמירה תמיד על ההלכה בעניין.

1. חובת הדיווח

מי שנקרא לירושה, המתכוון לקבל את הירושה, אם הציר כולל גם כלי ירייה, מחויב לדווח על כך ללשכה לביטחון הפנים של המקום בו נמצא הנשק תוך 72 (שבעים ושתיים) שעות מהרגע. שבו הוא לומד את זמינות החומר, בהתאם לאמנות. 38 TULPS

חובת הדיווח המוטלת על המחזיק החדש ללא קשר לכותרת הרכישה, בין אם מדובר בעסקת רכישה או מכירה או שטר תרומה או, לבסוף, ירושה תורשתית.

חובה זו קיימת ללא קשר לשאלה אם המחזיק הקודם הצהיר על כך באופן קבוע ובין אם לאו ובין אם המחזיק החדש כבר מחזיק ברישיון להחזיק ו/או לשאת כלי ירייה לגבי כלי ירייה אחרים ואחרים. מבחינה זו, אין כל חשיבות לשאלה אם כלי הנשק נשארים במקום שבו מתוכם, למעט האירועים שלאחר התלונה, כמפורט להלן בסעיף 3.

כפי שאושר מחדש על ידי הפסיקה, אפילו לאחרונה, למעשה, "החובה לדווח על החזקת כלי ירייה נפוץ היא פונקציונלית, למעשה, הן לצורך לאפשר לרשות לביטחון הציבור לדעת את איכות וכמות הנשק המצוי בשטח נתון והן לזו של זיהוי מיידי. הנבדקים המחזיקים בנשק, להם, במידת הצורך, להוציא את צו המסירה המיידי מטעמי הסדר הציבורי" (כך קאסציה, סעיף א' עט, 15 בפברואר 2023, מס' 5943).

2. הסנקציה העונשית המתוכננת במקרה של אי דיווח

למקרה של השמטת דיווח, ולפיכך של אי עמידה בחובה הקבועה בסעיף. 38 TULPS, העונש אינו זה שמסופק באמנות. 697 לחוק הפלילי, כפי שמדווח כיום, אך החמור יותר הקבוע בהוראות המשולבות של סעיפים 2 ו-7 לחוק מס. 895/1967.

זה אושר לאחרונה בפסק הדין הנ"ל האחרון, שלאורו מובהר כי "אי עמידה בחובת הדיווח הנ"ל הוטלה סנקציות באמנות. קוד 697 עֵט. עד לכניסת החוק נ. 497/1974 אשר, בשינוי האמנות. 7 חוק נ. 895/1967, הציג תיק פלילי אוטונומי באמצעות הוראה משולבת של סעיפים 2 ו-7 לחוק הנזכר נ. 895/1967" (כבר מציית בית משפט לכספים, סעיף א' פן, 19 בינואר 2015, מס' 22563; בית המשפט לכספים, סעיף א' עט, 21 בפברואר 2020, מס' 15199).

בפרט, בהתאם לאמנות. 2 לחוק נ. 895/1967, כפי שתוקן בצו חקיקה 26 באוקטובר 2010, נ. 204, זה צפוי "מי שמחזיק שלא כדין בנשק או חלקים מהם, תחמושת, חומרי נפץ, כימיקלים אגרסיביים ומכשירים המצוינים בכתבה הקודמת מכל סיבה שהיא, נענש במאסר של שנה עד שמונה שנים וקנס שנע בין 3.000 ל-20.000 יורו".. האומנות. 7 אז מספק את זה "העונשים שנקבעו בהתאמה בסעיפים הקודמים מופחתים בשליש אם העובדות המופיעות בהם מתייחסות לכלי נשק נפוצים, או לחלקים מהם, המתאימים לשימוש, הנזכרים בסעיף 44 של הצו המלכותי מיום 6 במאי 1940, נ. 635. העונשים הקבועים בחוק העונשין בגין הפרות של הכללים הנוגעים לנשק שאינו מכוסה בחוק זה משולשים. בכל מקרה, המעצר לא יכול להיות פחות משלושה חודשים".

3. מה קורה לאחר הוקעה, תלוי אם היורש מחליט לשמור על הנשק או לא?

לאחר שמומשה בהכרח חובת הדיווח, מן הסתם יכול היורש להחליט להחזיק את הנשק או לא לשמור אותם.

במקרה הראשון, אלא אם הוא כבר מחזיק ברישיון נשק, יהיה עליו להגיש בקשה למפקדת המשטרה המוסמכת מבחינה טריטוריאלית, אם בכוונתו להעביר את כלי הנשק. יספיק אישור גרידא, אם אתה רק מתכוון לשנות את מקום המעצר של הנשק.

במקרה השני, לאחר דיווח על כלי הנשק, הוא יוכל למכור אותם לצדדים שלישיים (ברשותם רישיון נשק או אישור), אשר בתורם יצטרכו לדווח על החזקתם, תוך הפקת עותק של ההעברה הפרטית. הסכם ושל דו"ח המעצר של המעביר; לחלופין, היורש יוכל לגרוט את הנשק, תוך בקשה לרשות לביטחון פנים, שתספק את משיכתם.

מסקנות

גם במקרה של ירושה תורשתית, אפוא, החזקת נשק כפופה לאמצעי זהירות ספציפיים ומדויקים של מערכת המשפט שלנו.

לפיכך, טוב יהיה לבעלי העניין להיות מודעים לחובות המוטלות על פי התקנות הקיימות ולא לזלזל בהשלכות – המשמעותיות ביותר – הצפויות למקרה של הפרתן.

_{צילום: חיל הנחתים האמריקני}