עניין דיני הנשק תמיד הצריך ניתוח מדוקדק של הנחיות פסיקה, לעתים קרובות בתנודות. בהקשר זה, אנו מצביעים על משפט עדכני מאוד של ה-TAR לסרדיניה, ה-n. 496/2023, אשר נגע ישירות למשרדנו. פסק הדין הנדון הינו רלוונטי במהותו שכן הוא שולל כל אוטומטיות במקרה שאמצעים מגבילים בתחום הנשק משפיעים על בן משפחה משותף, למעט בכך שיש בכך כשלעצמו כדי לקבוע רק נקיטת אמצעים דומים נגד המתגורר המשותף.
העובדות
עם הוראות מרץ 2022, ביטלו הנאמן והקווסטורה מסאסרי את תארי המעצר ואת רישיון הנשק של בן זוגו של המבקש.
כחצי שנה לאחר מכן, נקטו אפוא אותן מינהלות צעדים דומים נגד מרשתנו, המוטיבציה רק מתוך הנחה של חיים משותפים עם בן זוגה, כאמור מקבלת הצעדים הנ"ל.
נימוק גזר הדין
ה-TAR לסרדיניה, שקיבל את עבודת ההגנה שלנו במלואה, בכל זאת סבר שההוראות האמורות לעיל הן לגמרי לא לגיטימיבין היתר כי:
- בין מועד הצעדים שניתנו נגד החבר, החל מחודש מרץ 2022, לבין הצעדים נגד המערער, מספטמבר 2022, חלפו חודשים רבים, כך שכפי שהתנגדה המערער, היה על המינהל לשלוח לבעל העניין את ההודעה לפי א. 7 לחוק מס. 241 משנת 1990, לא מכיר בפרופילי דחיפות כלשהם המצדיקים את המחדל, לאור הזמן הרב שחלף;
- כלי הנשק שנמצאו במסגרת הבדיקה המשטרתית שבוצעה בפברואר 2022 דווחו כדין, ובכל מקרה, לאחר התפיסה הראשונית, הורה בית המשפט לחופש סאסארי על שחרורם בצו (...), בהתחשב בכך fumus committed Delicti, שיש את החשודים "חובת הקפדנות במשמורת הנשק מולאה במידה מספקת, וכי מסיבה זו סימנים חמורים בהיריון לאשמה בפשע שבגינו לא מתגבש ההליך, לא ניתן לטעון כי עצם ההפקרות של מספר מסוים של כלי נשק המוחזק כדין, בסביבה משפחתית המורכבת מנבדקים מורשים, בתוך שאלת המתכת, יכולה להיחשב מרכיב של מתכת רבים כמו מרכיב של פשע שניתן למצוא בו";
- הפרת הדיון הראוי בתיק דנן בולטת ביתר שאת אם רואים שהמערערת היא המייסדת וסגנית נשיא התאחדות הספורט החובבים (...), שם היא עובדת כמדריכה וראשת קווי הירי, כך שאם הייתה מעורבת בהליך היא הייתה יכולה להצהיר על נכונותה, הלכה למעשה, בביהמ"ש, להחזיק ברשותה, אם היה צורך, ברשותה של האגודה. במקום שונה מזה שבו היא גרה עם בן זוגה;
- יתרה מכך, מנקודת מבט זו, הצעדים הנידונים אינם לגיטימיים גם בשל פגיעה בעקרון המידתיות, שכן על המינהל לבחור, מבין האפשרויות הרבות ביותר שיש בהן כדי לספק את האינטרס הציבורי הרווח, בזו הפוגעת הפחותה במגזר הפרטי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באמצעים המבוססים על התנהגויות המיוחסות לא לנמען, אלא לצדדים שלישיים, בנוכחותו.
לפיכך, משמצאה את כל הפגמים האמורים, קיבלה השופטת את הערעור וביטל את כל המעשים השנויים במחלוקת.
מסקנות
ניתן לשאוב עקרונות משפטיים שימושיים מאוד מהמשפט הנ"ל. במיוחד נובע מכך:
- העובדה כשלעצמה של מגורים משותפים עם מקבל אמצעים מגבילים בתחום הנשק אינה מספיקה כשלעצמה כדי להצדיק נקיטת אמצעים של אותו טנור נגד המתגורר, במיוחד בהיעדר נימוקים הנוגעים לו ספציפית.;
- בהעדר דחיפות, יש למסור הודעה על פתיחת ההליך גם בעניין נהלים הנוגעים לנשק, תוך עמידה בעקרון ההשתתפות והיריבות;
- על המינהל לפעול תמיד על פי עקרון המידתיות, ולהימנע מפגיעה באינטרסים הפרטיים הכרוכים בפעולתו במידה רבה יותר מהנדרש בהחלט למען האינטרס הציבורי: לפיכך, מבחינת כלי נשק, אם בעל העניין יוכיח שהוא יכול לשמור אותם במקום בטוח אחר, אין סיבה שהתפיסה תימשך.
צילום: (חלקי) חיל הנחתים האמריקאי
