שכלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים: כלי טיס מנוהלים מרחוק) הפכו ל- משחק מחליף בסכסוכים מודרניים, ובאופן כללי יותר, במבצעים צבאיים, זוהי עובדה מבוססת, גם אם, במציאות, השימוש בהם אינו כל כך חדש, אם רק חושבים שהמטוס החמוש הראשון מסוג זה מתוארך לתחילת שנות ה-XNUMX, בעוד שאלו ששימשו למעקב שימשו כבר במלחמת וייטנאם.
כיום, לצד ארה"ב וישראל (שעשו בה שימוש נרחב במלחמה בטרור), אירופה נמצאת בחזית אימוץ הטכנולוגיה הזו, למרות שמעצמות אחרות מאמצות אותה, כמו גם אותן קבוצות. טרוריסטים.
גם במלחמה הרוסית-אוקראינית בחודשים האחרונים אנו עדים לשימוש חשוב של שני הצדדים בכלי מלחמה זה, ולא במקרה באספקה הצבאית המוקצה מעת לעת על ידי הפנטגון לסיוע לאוקראינה. אבטחה משלו, יש גם מכשירים כאלה1.
גם הכוחות המזוינים שלנו, כמובן, מצוידים בהם ולאחרונה חזרו לתקשורת החדשות שהאמור מעיד על כוונתם לחמש אותם.
בפועל, כבר בשנה שעברה חשש לאפשרות זו, בעקבות פרסום מסמך התכנון התלת-שנתי 2021-2023 על ידי משרד הביטחון (ראה להלן), שהצביע על הקצאת תקציב שיוקצה בדיוק למטרה זו: בין התוכניות המפורטות שם, למעשה, זו הנוגעת ל-"עדכון של מטען MQ-9", שם MQ-9 הוא, בדיוק, ראשי התיבות שמציינים מזל"טים קוצר. מאידך, כאמור באותו מסמך, המטרה ברורה: "במיוחד, המטוס יבטיח רמות בטיחות והגנה מוגברות בהקשר של משימות ליווי שיירות, ויעמיד לרשותו יכולת הגנה גמישה שניתן לבטא מהאוויר. כמו כן, היא תציג אפשרות הגנה חדשה המכוונת הן לכוחות על הקרקע והן לטובת מכשירי אוויר במהלך פעולות בעוצמה גבוהה / ערכיות"..
אבל, עוד לפני כן, ממשלת ברלוסקוני כבר התעניינה בשאלה שב-2010, באמצע המערכה נגד הטליבאן, ביקשה מוושינגטון אישור לחמש את המל"טים האיטלקיים ולרכוש את מכשירי ההכוונה, רק כדי לקבל תשובה שלילית כי המערכת נחשבה סודי ביותר; לאחר מכן, ב-2015, איטליה חידשה את הבקשה, והפעם קיבלה את האישור מממשלת ארה"ב.
החלטה, זו של משרד ההגנה האיטלקי, אשר בכל הנוגע ל"יחס" שלה, נראה כי היא תואמת את התרחישים הגלובליים המשתנים והופעת תמונה מורכבת יותר ויותר של איומים ודרך ההתמודדות היחסית עמם. הקשר המאופיין בתחרות צבאית מחודשת בין מדינות, שרבות מהן גם "שינו תנוחה", ואשר, בנוסף לתחומים ואופנים מסורתיים, באים לידי ביטוי עם מאפיינים מתקדמים יותר ויותר טכנולוגית אפילו בממדים מתעוררים כביכול, כמו החלל. וקיברנטיקה.
היתרונות הנובעים מהשימוש בטכנולוגיה (חדשה) זו
באופן כללי, מל"טים (ההתייחסות כמובן לקטגוריות הגבוהות יותר), הודות למאפיינים שלהם (מהירות, יכולת טיסה בגובה בינוני וגבהים, טווח טיסה גדול, עלויות תפעול נמוכות) מאפשרים להשיג ביצועים גבוהים הן ב- ביצוע משימות ISTAR (מודיעין, מעקב, רכישת מטרות וסיור), הן בסביבה הימית והן בסביבה היבשתית, בהקשר של פעולות סיור, חיפוש והצלה.
ה-Predator B, בפרט, כלומר אלו בהם מצויד חיל האוויר האיטלקי, מסוגלים לבצע מגוון רחב של משימות, הודות לאיכויות הגבוהות של גמישות, רבגוניות ויעילות המייחדות אותם.2. ביניהם, אחד שהיה, והיה, חשוב במיוחד, למשל, היה זה של זיהוי נוכחותם של איומים כמו מטעני חבלה מאולתרים (IEDs) המייצגים את הסכנה הערמומית והרווחת ביותר באולמות המבצעים של ימינו.
אבל היתרונות הם גם אחרים, שכן, על ידי המשך, משימות יכולות להתבצע בסביבות הפעלה עוינות, בנוכחות זיהום גרעיני, ביולוגי, כימי או רדיולוגי, או לרכוש נתונים ומידע הנוגעים למטרות קטנות וגדולות בפוטנציאל נושא של פעולות.
כל זאת, שימו לב, ללא כל סכנה לטייסים, הפועלים מרחוק (למעט מה שייאמר זמן קצר לאחר מכן), ותוך הערכה מעמיקה יותר של המצב בשטח.
החימוש של ריפר
לגבי כלי הנשק שה-APR שלנו יצוידו בהם (הם גם ישולבו ציוד לוחמה אלקטרוני חדש מה שיאפשר לפעול בתרחישי "ניגודיות צבאית גבוהה יותר"), עדיין לא ידועה הטיפולוגיה היחסית: באופן כללי, Mq-9 קוצר הוא יכול לשאת עומסי מלחמה של עד 1400 ק"ג. בדרך כלל מדובר בשילוב של 4 טילי אוויר-קרקע מסוג Agm-114 Hellfire שאליהם מתווספות לחילופין 2 פצצות מונחות לייזר של 230 ק"ג GBU-12. פייבוויי השני o 2 GBU 38 JDAM (Joint Direct Attack Munition) פצצות מונחות GPS באותו משקל. אבל, גם במקרה של טילים ופצצות, מדובר בחימוש מדוייק ביותר המתאים לפגיעה במטרות ספציפיות, הן בתנועה (טנקים, משוריינים, טנדרים וכלי רכב בכלל), והן סטטי (בניינים, בונקרים, מקלטים שונים סוגים)3.
שימוש ברחפנים בפעולות צבאיות לאור החוק הבינלאומי
ככלל, בכל הנוגע למבצעים צבאיים, ישנם שני היבטים בעלי עניין רב בכל הנוגע למשפט הבינלאומי, ומצד שני הם אלו שהכרוניקות מביאות לרוב:
1) ב התמקדות קלאסית נגד כוחות האויב (שממנו יש לנו דוגמה, כאמור, בסכסוך הרוסי-אוקראיני הנוכחי);
2) מה שנקרא הרג ממוקד ("הרג ממוקד"), שהייתה לו תרומה רבה כתוצאה ממדיניות המלחמה של ארה"ב בטרור לאחר התקיפה על מגדלי התאומים של 2001.
הסיבה להרג הממוקד
החל מהאחרון, הם מגיבים להיגיון הבא, שבפשטות ניתן להסביר כך: אם לאחר כל כך הרבה מאמץ, למשל, ניתן לזהות מחבל, שמסתתר במקום מסוים, ויש חשד סביר כי למחרת הוא כבר לא יכול להישאר שם, וללכת מי יודע לאן, אולי כדי לבצע פיגוע (אחר), יהיה צורך לפעול במהירות, ולהעלות היבטים שונים על הכף, בעקבות קריטריונים כלליים, כלומר, בפרט, אלה של צורך צבאי (ואופיו המחייב), היתרון הנובע מהפעולה הנדונה, המידתיות של האמצעים שננקטו, בדיוק כדי למנוע או למזער אובדן של חפים מפשע.
תופעות הלוואי
תופעות הלוואי העיקריות נוגעות, כמובן, לקורבנות: מצד אחד, הפושעים/טרוריסטים לכאורה, נהרגים לרוב בהיעדר מלחמה רשמית ו"גנויים" ללא משפט רגיל (חל חוק "סמכו עלינו"). , כמעט תמיד מושפע, לא במיידיות של עובדה פלילית אחת או יותר שניתן לייחס להם אלא במרחק (אפילו ניכר) של זמן4.
מצד שני, אזרחים תמימים שלמעשה מייצגים את תופעת הלוואי האולטימטיבית, בין אם נהרג אחד, נהרגים עשרה או עשרים או יותר. כשזה קורה, מה שנחשב הוא, כאמור, האם "הדם שנשפך" הוא פרופורציונלי ליתרון ה"צבאי" שהושג בפעולה המתבצעת באמצעות המל"ט.
אולם בהקשר זה, החקירה של הניו יורק טיימס בדצמבר האחרון עוררה סנסציה, שנבעה מפשיטה בקאבול באוגוסט של אותה שנה, כאשר המל"טים של ביידן הרגו משפחה ולא קומנדו ישיר של דאעש נגד הצבא האמריקני המעורב , באותם ימים, בפינוי שדה התעופה, היה מביא לבירור מותם של אלפי אזרחים, רבים מהם ילדים, שנגרם מ"מידע מודיעיני לא מדויק, החלטות נמהרות ובחירה לא מספקת של יעדים"5.
משפט בינלאומי ומלחמה.
לגבי התרחיש הראשון (ה התמקדות קלאסית נגד כוחות האויב), אם השימוש ב-UAS חמוש נופל במסגרת סכסוך רשמי בין מדינות, לא תהיה בעיה מנקודת המבט של ציות לכללי ה- רק עד בלום.
להיפך, אם הם שימשו "בזמן שלום" ולפיכך, במקרה זה, בבירור להרג ממוקד של אנשים המשתייכים לקבוצות טרור או חשודים בביצוע ו/או כוונו פעולות לטובתם (וההתייחסות, לפיכך, זהו התרחיש שנבחן לעיל), אם כי בהקשרים של מעבר או חוסר יציבות פוליטית חזקה, יהיה צורך, על מנת לתמוך בלגיטימיות של משימות אלו על פי המשפט הבינלאומי, לבדוק תחילה האם ניתן לייחס את "המלחמה בטרור". לאחד משני החריגים לאיסור הכללי של שימוש בכוח, או האם השימוש בטכנולוגיה צבאית חדשה כזו הנשלטת מרחוק מתאים למשל אם להכשיר את המשימות האמורות בשונה מאלה המבוצעות באמצעי מלחמה "מסורתיים" ולהכניס, עקב כך, חריג חדש לאיסור הנ"ל.
האוריינטציה הראשונה היא, כמובן, זו שאומצה על ידי ארצות הברית: לאחר המתקפה על מגדלי התאומים (כלומר, 14 בספטמבר 2001), שוחרר הקונגרס האמריקאי לנשיא ארצות הברית אישור להפעלת כוח צבאי נגד טרוריסטים (AUMF), לאפשר שימוש בכל אמצעים הדרושים להעמדה לדין של האחראים לפיגועים של שלושה ימים לפני כן וכל פרט או קבוצת תומכים, תוך פירוש נרחב לאותה מושג של זכות להגנה עצמית בתגובה להתקפה של אחרים שלצד אישור מועצת הביטחון של האו"ם, במידת הצורך "לשמור או להחזיר את השלום והביטחון הבינלאומי" (סעיף 42), ניתנת כגנאי (סעיף 51 למגילת האו"ם) לאיסור השימוש בכוח שנקבע על ידי האמנות. 2, פיסקה 4, "כנגד שלמות טריטוריאלית או עצמאות פוליטית של מדינה כלשהי" o "בכל דרך אחרת שאינה מתיישבת עם מטרות האו"ם".
האחרונים (האומות המאוחדות), מצידם, תמיד ראו גישה זו בחשש מסוים, וטוענים כי, ככל שתהיה תופעת הטרור חמורה, היא לא יכולה להיחשב, בשל עוצמתה, כעימות מזוין, ואשר תהיה מתיחה, אם לא תרגול לעומת זאת זה של לחימה במלחמה ללא מקום וזמן והדגשה (ראה, למשל, את דווח על הוצאות להורג מחוץ לשופט, סיכום או שרירותי- מסמך. A / HRC / 14/24 / Add.62 מיום 28 במאי 2010 - של הסגן המיוחד של המועצה לזכויות האדם פיליפ אלסטון, או "על קידום והגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד תוך מאבק בטרור "- מסמך. A / 68/389 מיום 18 בספטמבר 2013-, שנכתב על ידי הכתב המיוחד בן אמרסון), לפיכך, מכיוון שמחוץ לסכסוך מזוין שהוקם רשמית, האפשרות של "שימוש בכוונה קטלנית, מכוונת ומכוונת בכוח קטלני" שהושג באמצעות השימוש ב- APR לא יכול להיחשב קביל "על פי החוק הבינלאומי".
תעסוקה אשר, לעומת זאת, תיחשב חוקית במקרה של סכסוך פורמלי בין מדינות, דהיינו בנוכחות אחד משני החריגים לשימוש בכוח הנזכר לעיל, לפי הוראות חוק האומות המאוחדות, אך תמיד מתחשב בכללי המשחק "ius in bello".
אוריינטציה, האחרונה, שותפה גם לוועד הבינלאומי של הצלב האדום, באמצעות ראיון שפורסם, ב-2013, על ידי נשיאו, פיטר מאורר, לפיו, לאחר שהתבררה חוקיות הסכסוך על פי כללי "ius ad bellum"
מלבד חופש מתמידיתרה מכך, פרקטיקות התפתחו גם במצבים אחרים (הסתכלו על סכסוך ישראל-לבנון ב-2006 או על התערבויות הפדרציה הרוסית בגאורגיה) שראו לגיטימי, לאור האמור, את ההגנה הלגיטימית מפני אי-מדינה קבוצות: כמובן, באותם מקרים לא דיברו על מל"טים, אלא על כלי נשק אחרים, אבל הדרך היא ש(מצד שני, כמו כתב מיוחד פיליפ אלסטון של האו"ם, טיל שנורה ממזל"ט הוא כמו טיל שנורה על ידי כל מטוס סילון)6.
אולם בפרספקטיבה, לאור מאפייני המלחמה בטרור, והטכנולוגיה הצבאית החדשה הזמינה, המתמקדת בדיוק בשימוש במל"טים, וביתרונות הנובעים מכך, יש מי שמציע להעמיק ולפתח את הרעיון הנ"ל, כי היא ליצור, לצד הקטגוריה של סכסוכים פורמליים בין מדינות, לאלו הנופלות תחת החריגים הקבועים באמנת האו"ם, סוג טרטיום, המספקת אפשרות להילחם בסכסוך מזוין "נפוץ" (כפי שהוא ניתן לייצוא לכל מקום גיאוגרפי) ו"קבוע" (מכיוון שהוא מיועד להסתיים רק כאשר איום הטרור יימנע סופית), בנוסח שהשערה על ידי ארה"ב עד שנת 2001, כאשר ה-AUMF נזכר לראשונה.
אבל הדרך ארוכה ומרוממת, שכן הדבר ידרוש, מצד אחד, את האפשרות להפוך את העולם כולו לשדה קרב, אולי ללא הגבלת זמן, מאידך גיסא, מהאפשרות להוביל סכסוך, או אולי , לבצע משימות בודדות הכרוכות בשימוש בכוח קטלני, בשטח של מדינה זרה ללא הסכמתה של זו - אפילו משתמעת -. בהתחשב בכך, גם אם ניתנה לו, היינו ממילא עומדים בפני הזכות לחיים (ולכן עם איסור הריגה שרירותית), שככזה הוא מוגן, בגרעין המהותי שלו, על ידי כללי כללי בעלי אופי הכרחי , ולכן, בלתי מתקבל על הדעת לגרוע קונבנציונאלי.
כדי לחזור לנקודת ההתחלה, לכוחות המזוינים האיטלקיים הייתה (ותמיד הייתה) רגישות גבוהה בהתאם לחקיקה הבינלאומית: מה שדרוש הוא דיון פוליטי (ואתי) רציני, מוסמך ומעמיק בהקשר זה, נקי מקלישאות, קחו בחשבון את המציאות של הדברים, כולל המצב הרוסי-אוקראיני הדרמטי7, מייצגת במלוא הגולמיות הצינית שלה.
3 ראה את הדו"ח של Centro Studi Internazionail - Cesi, זמין בקישור
https://www.parlamento.it/application/xmanager/projects/parlamento/file/...
4 בין הרציחות הממוקדות האחרונות, אחד מההרג הממוקד ביותר, מבחינת חוקיות, היה זה של הגנרל האיראני קאסם סולימאני, שהתרחש בבגדד, עיראק, ב-3 בינואר 2020, שגם בעיתון זה היה: https://www.difesaonline.it/evidenza/diritto-militare/luccisione-di-sole...
6 מועצת זכויות האדם של האו"ם, דו"ח של הכתב המיוחד על הוצאות להורג ללא משפט, סיכום או שרירותי, פיליפ אלסטון. נספח-מחקר על הרג ממוקד, 28 במאי 2010, מסמך א' של האו"ם / HRC / 14/24 / Add.6, פסקה. 79 ("[...] טיל שנורה מרחפן אינו שונה מכל נשק נפוץ אחר, לרבות אקדח שנורה על ידי חייל או מסוק או ספינת קרב שיורה טילים")
7 ראה מה דווח, למשל, על ידי ראש המטה של חיל האוויר, גנרל חוליית האוויר, לוקה גורטי, לוועדות ההגנה המשותפות של הלשכה והסנאט ב-16 בפברואר האחרון: https://it.insideover.com/difesa/la-svolta-dellaeronautica-italiana-poss...
תמונות: חיל האוויר האמריקאי / משרד ההגנה / חיל האוויר / הגנת אוקראינה
